עת הקציר הגיעה
הגיעה העת לקצור פירות של עבודה מאומצת במשך עשרות שנים של משלת ישראל. בניגוד לכל התחזיות השחורות של קיצוני השמאל הישראלי והאירופאי, בתנאים קשים של גינוי אובססיבי במוסדות האו"ם ותחת מתקפה שלוחת רסן מבית ומחוץ – ממשלת ישראל בנתה אמון בינלאומי, נדבך אחר נדבך.
זה לא רק טראמפ
כבר אמרנו שטראמפ אינו לבד בתמיכתו במדיניות הימין של מדינת ישראל, והתבשרנו על מינוי שגריר ארה"ב בישראל עו"ד דייויד פרידמן שבכל מקרה מתכוון לגור בירושלים ללא קשר עם מימוש הכוונה לשכן בה את השגרירות.
והנה, "טוני" בלייר [בשמו המלא: אנתוני צ'ארלס לינטון בלייר], מי שכיהן כראש ממשלת בריטניה משנת 1997 ועד 2007 ומאז הוא שליח הקוורטט למזרח התיכון, איש השמאל – חבר מפלגת הלייבור הבריטית, נאם ביום 26 למרץ 2017 בוועידה השנתית של ארגון איפא"ק [American Israel Public Affairs Committee] ואמר דברים חדשים לטובת מדינת ישראל, הין היתר אמר כי: כדי להגיע לשלום במזרח התיכון צריך דרך חדשה, כאשר האינטרס של ביטחון ישראל הוא אינטרס כלל עולמי ולא רק אינטרס ישראלי.
הצהרה זו מפיו של מדינאי מתון ומוערך בקהילייה הבינלאומית, לא נאמרה לצורך איזון בין הצדדים, אלא כהצהרת כוונות וכמטרה שיש לחתור אליה. כמובן שהשגת המטרה של שלום - כרוכה בעיקר בחינוך מחדש של ציבור מוסת בקרת כנופיות הטרור, אשר יונק ארס ושנאה עיוורת ליהודים – מינקות, על ידי מנגנוני שקר משומנים, הממומנים מכספי משאבי כדור הארץ [נפט] ותמיכת "ארגוני זכויות" באירופה.
יש ללמוד את הנאום של טוני בלייר, ביחד עם הצהרות של בכירים בממשל טראמפ, והצהרות של נשיא ארצות הברית – דונאלד טראמפ עצמו, שכן מדובר בשינוי כיוון המוציא את מדינת ישראל וממשלת הימין מ"בידוד מדיני" לכאורה, בידוד שנתפר לה על ידי גורמים שמאלניים ישראליים, לקול צהלת התקשורת בישראל, שגם כיום חוגגת על כל סימן של פגיעה במדינת ישראל, מוסדותיה האקדמאיים, תוצרתה החקלאית והתעשייתית - וממשלתה.
מי שזרע...
אי אפשר להתעלם מהתרומה המשמעותית שתרמו המהגרים מהעולם השלישי, לשינוי החיובי הפוקד את מדינאי העולם השפויים, ביחסם למדינת ישראל. המוני פליטים פולשים יום יום למדינות אירופה, [לא מצליחים לפלוש למדינת ישראל – ולא בכדי, אך זה עניין לדיון אחר], זורעים בתוכה [באירופה] פורענות, שודדים ורוצחים, מפעילים טרור ופחד ומשנים שם את סדר היום הציבורי. אירופה במבחן מוסרי והישרדותי, ובצר לה היא פונה למדינת ישראל בעלת הניסיון בלוחמה בטרור יותר מכל מדינה אחרת בתבל.
יחד עם זאת, הבעיות באירופה לבדן אינן מסבירות את השינוי החד והברור אצל מנהיגים ומדינאים. אי אפשר, ולא צריך, להתעלם ממאמצים עקשנים במשך עשרות שנים של בנימין נתניהו להפיץ את משנתו בעניין המדיני, להזהיר מפני הסכנה האיראנית, להבהיר מי הוא המותקף והמתגונן - ומי הוא הטרוריסט, ולהבהיר כי מדינת ישראל לא תרפה ממי שיפגע בה ותרדוף אחריו עד חורמה; זרועות הביטחון הישראליים יגיעו לכל נקודה בעולם כדי לבוא חשבון עם רוצחים.
גם כאשר נדמה כי מדובר במלחמה אבודה – הדברים נאמרו, וחזרו ונאמרו, בפני כל מדינאי ובכל פורום בינלאומי. אפשר להבין את השיטה ולהיווכח בה - על ידי הקשבה לנאומים והתחקות אחר פעילות מדינית רצופה של נתניהו במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ, של אביגדור ליברמן במשרד החוץ, ושל שגרירי ישראל באו"ם.
אכן, "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו" [תהילים, פרק קכ"ו פסוק ה'] – גם במישור המדיני.
