רבי לוי בן גרשון כאוהב תורתו ומודה לשמו

על אודות רבי לוי בן גרשון, מדען ופרשן תורה, ואהבתו לתורה

רבי לוי בן גרשון הוא פרשן תורה ומדען בתחום הפיזיקה, וכך נכתב עליו על ידי אליעזר תיבון, סופר וחוקר תרבות, בסקירתו במסגרת השתתפותו בחיבור האינציקלופדיה "עולם חדש" – ערך: "היהודים ותחיית המדעים באירופה":

"ר' לוי בן גרשום (הרלב"ג, 1344-1288?), מתימטיקאי, תוכן (על שמו נקרא אחד ההרים בירח), רופא, הוגה דעות חריף ומקורי וגם פרשן מקרא נודע, המציא "מטה" ("מטה יעקב") שבאמצעותו ניתן לקבוע את קו הרוחב הגיאוגרפי ואת הזמן המקומי. במכשיר זה השתמשו מגלי ארצות העולם הנודעים, כמו ואסקו דה גאמה, קולומבוס ומאגלאן. קפלר ציטט מספר פעמים מחיבוריו. לפי דרישתו של האפיפיור קלמנס ה- 6 תורגם ספרו האסטרונומי, שבו ביקש להוכיח את נכונותה של התיאוריה ההומוצנטרית של מבנה היקום. בכך הקדים את קופרניקוס"

[התיאוריה ההומוצנטרית – האדם במרכז העולם].  

הרלב"ג עסק בחדווה בפירוש התורה, וכאשר סיים את פירוש ספר שמות, חיבר שיר קצרצר המביע את להיטותו לפירוש הספר הבא בתור, ויקרא – אהבתו את עיסוקו ואת לימוד התורה ניכרת מבין השורות והמלים:

"ובזה השלמנו ספר שמות

בעזרת האל שנתן לנו עוז ותעצומות.

ובשם הנותן לנו חוזק וגבורה,

נתחיל ספר ויקרא".

 בפרשת צו מתייחס הרלב"ג לקרבן תודה, ייחודי מבין הקרבנות בכך שהוא לא נועד לכפר אלא להודות ל- ה' על יצירתו.        

הקורבנות נדרשים בגלל חטאים, במטרה לכפר עליהם, אך יוצא דופן הוא קרבן זבח תודה, ולהלן דברי הרלב"ג בפירושו בעניין זה בפרשת צו:

"ואחשוב שקורבן זבח תודה בא על עניין נתינת הודאה לשם במה שהשפיע מהטובות. ולזה נקרא "תודה". ולזה תמצא כשיוסיפו על העיר שיקדשו התוספת ההוא בב' תודות. לפי מה שהתבאר קצת ביאור מעזרא. ובתודות ההם היו אומרים "ארוממך ה' כי דיליתני" (תהילים, ל', ב'), שהוא עניין הודאה על הטובות שהשפיע. וידמה כשייסמך על זבח התודה היה אומר בו וידוי הודאה לשם יתעלה, כי זה הקורבן לא היה בא על עוון".

ובספר נחמיה פרק י"ב פסוק כ"ז כתוב: 

"ובחנוכת חומת ירושלים ביקשו את הלוויים מכל מקומותם להביאם לירושלים לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתיים נבלים ובכינורות".

זאת ארע, כמסופר בספר נחמיה, בימי עזרא הסופר. בהמשך מסופר שם כי זבחו גם זבחים – אלה הזבחים שהרלב"ג מתארם בפירושו שם כזבחי תודה.

[המאמר נכתב עם זיקה לספרי "עיונים בחכמת הרלב"ג" – הוצאת "קורטוב"].