ת"א 676/00 שקולניק גרש וגלינה נ' א.ש. רהט הנדסה בע"מ
בית משפט מחוזי חיפה
ת"א 676/00
בפני:
כב' השופט נאמן מנחם
התובעים:
שקולניק גרש וגלינה ואח'
ע"י ב"כ עו"ד סמדר בן דור
נגד
הנתבעת:
א.ש. רהט הנדסה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פלג ו/או י. יעקבי
נגד
צדדים שלישיים:
1. אדריכל יעקב קליין
ע"י ב"כ עו"ד לביא, מיכלין ושות'
2. אדריכל יהודה פרחי
ע"י ב"כ עו"ד י. נחשון
3. זערורה חאלד וזערורה תופיק
4. נביל עראבה
ע"י ב"כ עו"ד ג'מיל נעאמנה
5. עפוני עומר, עפוני עומר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עאסלה יוסף
6. שעבאן נסראללה
7. פיני בן שושן
8. גרניט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד י. סגל ושות'
9. א.ש. דלתות בטחון ומוצרי מתכת בע"מ
10. שלב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גרי אביבי
11. אלום אבו אחמד
ע"י ב"כ עו"ד זועבי
12. ענאן בטחיש
ע"י ב"כ עו"ד זאהי אבו אלעסל
13. חטיב אברהים עבד אל עזיז
14. חברת פרח הצפון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עאדל שהאב
פסק דין
1. בפני תביעה של 9 רוכשי קוטג'ים מהנתבעת. התביעה היא לפיצויים בשל ליקויים שהתגלו בהם ולא תוקנו כדבעי למרות דרישות והזדמנות שניתנה לנתבעת. כמו כן תובעים חלק מהתובעים פיצויים בגין איחור במסירת הקוטג'ים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של אינג' קרמר לגבי הליקויים.
הנתבעת טענה שתיקנה את הליקויים לגביהם קיבלה הודעה כדבעי והגישה חוות דעת של המהנדס פרמינגר לתמיכה בטיעונה זה.
הנתבעת שלחה 14 הודעות צד ג' לכל אלו שהשתמשה בשירותיהם לבניית הדירות:
צד ג'1 - האדריכל יעקב קליין שתכנן את פרויקט הבניה נשוא התביעה.
צד ג'2 - האדריכל יהודה פרחי שתכנן את פיתוח החוץ של פרוייקט הבניה.
צד ג'3 - (זערורה) ביצע את בניית הגגות.
צד ג'4 - נביל ערבי ביצע את עבודות איטום.
צד ג'5 - עפוני עומר בע"מ ביצע את עבודות הטיח.
צד ג'6 - (שעבאן נסראללה) ביצע את עבודות הריצוף.
צד ג'7 - פיני בן שושן סיפק את אריחי הריצוף, הכלים הסניטריים, לרבות מתקן הג'קוזי.
צד ג'8 - (גרניט), סיפק והרכיב את הדלתות הפנים.
צד ג'9 - א.ש. דלתות בטחון בע"מ סיפקו והרכיבו את דלתות הכניסה.
צד ג'10 - (שלב) סיפק והרכיב את חלונות האלומיניום.
צד ג'11 - עלום אבו אחמד סיפק והרכיב אף הוא חלונות אלומיניום.
צד ג'12 - ענאן בטחיש סיפק שירותי תכנון חשמל.
צד ג'13 - חטיב איברהים ביצע עבודות פיתוח.
צד ג'14 - חברת פרח הצפון סיפקה אף היא חלונות אלומיניום.
צד ג' מס' 12 נמחק בהסכמה (ראה פרוטוקול ע' 19 שורה 21).
לגבי צד ג' מס' 9 (א.ש. דלתות) ומס' 13 חטיב איברהים (פיתוח), אין בתיק אישורי מסירה של ההודעה ולכן גם ההודעה לשני צדדים אלו דינה להימחק .
2. בישיבה מיום 21.10.01, הגיעו הצדדים להסכמה כי ימונה מומחה ע"י ביהמ"ש. מיניתי את המהנדס ושמאי המקרקעין מר דן אורמן (להלן: "המומחה") שביקר בדירות כאשר חוות הדעת של שני הצדדים היו בפניו. הוא הגיש את חוות דעתו וגם נחקר עליה בפני.
ברוב הדברים אני רואה לאמץ את קביעות המומחה ובאותם מקרים בהם אסטה מקביעות אלו אנמק זאת.
3. אומר מיד כי אין בדעתי לאפשר לנתבעת לבצע בעצמה את תיקון הליקויים שנותרו לפי חוות דעת המומחה, שכן נתתי לנתבעת הזדמנות לפרט בתצהיר מה הם התיקונים שהיא ביצעה לאחר חוות הדעת של מומחה התובעים. היא לא פירטה זאת ומכאן שהחמיצה ההזדמנות הנתונה לה לפי ס' 4ב' לחוק המכר (דירות) תשל"ג 19733.
ראה בענין זה את פסק הדין המנחה של כב' השופט טל בע.א. 472/95 זלודין נ' דיור לעולה, פד' נ' (2) 8588.
4. כמו כן אני דוחה את טענת הנתבעת שחתימת התובעים על פרוטוקול קבלת הדירה מהווה כאמור בפרוטוקול, אישור שהכל תקין. כבר נפסק ע"י כב' השופט חשין בע.א. 2299/99, שפייר נ' חב' דיור לעולה, פד' נ"ה (4) 213, שלקונה מהישוב אין ההכשרה הדרושה כדי לעמוד על אי התאמות וליקויים, וויתור יכול להחשב לכזה רק אם המוותר יכול לדעת על מה הוא מוותר.
5. מנגד אני דוחה את תביעת התובעים להחזר סכומים שנדרשו לשלם בגין ציפוי אבן לקירות חיצוניים. המומחה שולל הצדק לדרישה זו אבל לא רק מפני שזו דעתו אני אכן קובע שאין מקום לחיוב כזה אלא שגם מבחינה משפטית אין הצדק לכך.
אבהיר:
במיפרט הטכני נאמר בסעיף "ציפוי חוץ" כי הוא יבוצע כך: טיח אקוסטי או קניטקס או שווה ערך לפי בחירת המהנדס.
בפועל בוצע ציפוי מלא של אבן והדיירים נדרשו לשלם ושילמו בגין כך תוספת של בין 6,000 ל-7,000 ₪ לדירה.
עתה טוענים הם כי תשלום זה בוצע תחת אילוץ, היינו, הצורך לקבל את הדירה שקנו לאחר שמכרו את הקודמת.
טענה זו לא הוכחה. עובדה היא שהתובעים לא שלחו דרישה להחזר מה ששילמו לטענתם באילוץ לאחר שסיבת האילוץ נפלה (היינו, שכבר קיבלו את דירותיהם). מהעובדה שהם נדרשו תחילה לשלם 7,000 דולר והנתבעה הסכימה להסתפק ב-7,000 ₪, לא ניתן ללמוד, כפי שהמבקשים התובעים בסיכומיהם, שרק הנתבעת היא ש"הרוויחה" מהציפוי ורק לה היה אינטרס בשינוי.
6. ועתה לטענת הליקויים:
המומחה התיחס בחוות דעתו:
א. לליקויים הקיימים בכל הקוטג'ים.
ב. וליקויים ספציפיים הקיימים רק בחלק מהם.
אדון תחילה בליקויים הראשונים ולפי הסדר בו הם מופיעים בחוות דעת המומחה.
7. מתלה כביסה בחזית הבית:
לפי התוכנית, המיתלה היה אמור להיות ממוקם משני צידי הקיר המשותף שמפריד בין הדירות ( ס' 4.11.11 במיפרט).
מיתלה כביסה לא הותקן.
המומחה קבע עלות התקנה למיתלה בסך 300 ₪.
התובעים בסיכומיהם אינם מסתפקים בכך וטוענים כי אי ביצוע ההתקנה נבע כנראה מכך שהעיריה התנגדה להתקנה באופן הנראה מהרחוב.
אם זו אכן הסיבה, כך ב"כ התובעים, לא ניתן יהיה לבצע ההתקנה לכן הפיצוי הראוי אינו יכול להיות עלות ההתקנה אלא יש לפצות בגין העדר אפשרות לתליית כביסה.
מומחה התובעים הציע פתרון שיאפשר התקנת מיתלה והוא בניית קיר ניצב לקיר המשותף בין הדירות באופן שיהווה מיסתור ראוי בחזית הביתי.
העלות לדירה 2,100 ₪.
עיינתי בחוות דעת המומחה ואיני רואה לנכון לסטות מדבריו.
דברי ב"כ התובעים על סיבת אי התקנת המיתלה הם בגדר השערה בלבד. בפועל, כך המומחה, נבנה בחצר קיר לפינת כביסה, שם צריך היה להתקין המיתלה, דבר שלא נעשה.
לכן אין מקום לחיוב מעבר לעלות ההתקנה.
8. אדני שיש במעקים ובחלונות:
המומחה מצא ליקויים בחריצים שנועדו לנקז את המים ובעיקול אדני המים.
עלות התיקונים 400 ₪ לכל דירה.
ב"כ התובעים טוענת כי התיקונים שקבע המומחה אינם פותרים את הבעיה, שכן התקן החל, מחייב שאדני החלונות יותקנו באופן שהם חודרים לתוך הקיר אליו הם מחוברים, מאחר ורק החדרה כזו יש בה כדי למנוע חדירת מים.
המומחה סבר שהתקן חל רק על מבני ציבור. אינני סבור כך ובענין מסוג זה שרוי לו לביהמ"ש לסטות מחוות הדעת המומחה המוסכם.
עיון בתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה תש"ל-1970 (בקשה להיתרים תנאיו ואגרות) מעלה כי המחוקק הקפיד הקפדה יתרה למנוע חדירת רטיבות מהצד החיצון לצידו הפנימי של הקיר. רק החדרת האדנים לתוך הקיר היא המשיגה מטרה זו.
צודקת ב"כ התובעים בטענה שכך הוא גם כאשר מדובר בקיר מצופה אבן, שכן המים יכולים לחדור גם בין האבנים.
המומחה בתשובותיו לשאלות בענין זה בפני אמר שעלות ההחדרה היא 680 ₪+מע"מ לכן אני קובע שכל תובע זכאי בנוסף לסך 400 ₪ גם לסך 680 ₪.
9. יציאה משנית מחדר הכביסה:
המומחה מצא שבפתח היציאה לחדר הכביסה הותקנה דלת ברוחב 80 ס"מ. הוא סבור כי הרוחב של 90 ס"מ הנדרש בתקנות אינו חל על דלת זו.
ב"כ התובעים מפנה בטיעונה לתקנה 305 לתקנות הדורשות רוחב מינימלי של 90 ס"מ לדלת יציאה בדירה, וכן מפנה היא לדברי כב' השופטת פלפל בת.א. 9342/87 פריינד נ' אליאב (לא פורסם)) שאמרה: "כל דלת אשר ממנה יוצאים מן הדירה גם אם זה לגינה תחשב כדלת חיצונית ולא פנימית". לאור הנ"ל ברור כי מדובר בדלת יציאה ועל כן רוחבה חייב להיות 90 ס"מ. הדרישה בתקנות מתייחסת לדלת יציאה, ולכן גם הדלת הנדונה, כך ב"כ התובעים, חייבת היתה להיות ברוחב 90 ס"מ.
אני מסכים, לדברים בכל הכבוד לדברי כב' השופטת ד"ר פלפל, אך אין בהם כדי שאסטה מדעת המומחה. נכון הוא שכל דלת יציאה מהדירה גם אם לגינה, דלת יציאה היא, אך אנו בדלת שיוצאים ממנה לא לגינה אלא לחדר כביסה, עסקינן. לו סבר המחוקק שגם דלת כזו מחייבת רוחב מינימלי של 90 ס"מ לא היה עושה כל אבחנה בין הדלתות והיה קובע שכל דלת מחייבת רוחב כזה.
מסכים אני לכן עם המומחה שבסעיף זה אין ליקוי בר פיצוי.
10. חלון מטבח:
במטבח הותקנו שני חלונות שגובה משקופיהם העליונים מפני הריצפה 1.89 מ' בעוד שלפי התקנות הגובה לא יפחת משני מטר. המומחה סבור כי בפועל אין לא ליקוי אסתטי ולא ליקוי פונקציונלי כתוצאה מסטיה זו, אך מאחר וקיימת אי התאמה הרי שכל תובע זכאי לפיצוי בסך 1,000 ₪. בענין זה הדין עם התובעים.
המחוקק קבע את שקבע לגבי מידות חלונות מטבח מפני שבמטבח בו מבשלים יש חשיבות מיוחדת לגודל פתחי החלונות כדי לאפשר איוורור, תאורה טבעית ומניעת הצטברות אדים. המומחה אינו יכול בהבל פיו לשנות תכלית זו ולקבוע באופן שרירותי את גובה הפיצוי שיפצה על הליקוי.
כאשר נשאל המומחה על עלות התיקון (ע' 14) הוא קבע עלות שינוי תוכנית 550 ₪ ועלות הגבהת החלון 1,500 ₪.
אני מאמץ בענין זה את תביעת התובעים לפסוק פיצוי בסך 2,050 ₪ בסעיף זה.
11. חדר שרותי אורחים וחדר המדרגות:
בחוות דעתו קובע המומחה כי עקב מיקום שירותי האורחים מתחת לגרם המדרגות התקבלה תיקרה משופעת עם גובה משתנה של 2.40 מ' בסמוך לדלת עד 1.85 ס"מ בסמוך לאסלה כאשר אורך הקטע המשופע הוא 1.1 מטר ובהמשך בא קטע אופקי שגובהו הוא רק 1.85 לאורך 40 ס"מ.
שטח חדר השירותים הוא 90 ס"מ בלבד. אי ההתאמה לדרישות התקנות היא בכך שלפי התקנות גובה חדר שירות לא יפחת מ-2.05 מ' והשטח לא יפחת מ-1.1 ממ"ר.
מכאן שרק שטח 0.6 מטר עומד בדרישות הגובה.
המומחה לא קבע מה הפיצוי שיש ליתן בשל הנומך ובשל היות השטח הכולל קטן מהנדרש.
המומחה מצא ליקוי גם במיקום הכיור סמוך לשפת האסלה, בעוד שצריך היה להרחיקו כ-5 ס"מ לכוון הדלת.
את העלות הוא קבע בסך 300 ₪.
לגבי חדר המדרגות - המומחה מצא ליקוי בכך שבין מדרגה 3 ל-4, קיים מיזקף ראש של כ-198-195 ס"מ במקום 2.10 מ' לפי התקנות. הוא מציע לתקן זאת ע"י קיטום הפודסט מעל למדרגה 3 בצורת משולש. הוא מציין שקיטום זה מחייב אישור של הקונסטרקטור וקובע שהעלות היא 500 ₪.
בחקירתו אישר המומחה תוספת לעלות זו בסך 1,500 ₪ בגין העדר היכולת להגיע ל-2.10מ'.
12. ב"כ התובעים טוענת בסיכומיה כי בכך לא מתמצים הליקויים במדרגות, שכן לפי תקנה 3,47 מידת השלח של מדרגה לא תקטן מ-17.5 ס"מ וב-6 מדרגות רוחב המידה היא 12 ס"מ בלבד.
בתשובה לחקירה בענין זה אמר המומחה שמאחר והוא לא הופנה למדרגה ספציפית, לא בדק זאת (ראה ע' 15 לפרוטוקול, שורה 8).
תשובה זו אינה מניחה את דעתי. המדובר במדרגות טרפזיות ומסכים אני עם ב"כ התובעים כי בהיותן סיבוביות נוצר מפגע בטיחותי.
השרותים שמדובר בהם, הם היחידים בקומת הקרקע. לאורחים אין למעשה אפשרות להשתמש בשירותים אחרים.
לפיכך לא אוכל להתחשב בענין זה כלל בפתרון לא פתרון של המומחה ואני מאמץ לכן את ההצדקה לפתרון שהוצע ע"י מומחה התובעים הוא והוא הריסת חדר המדרגות והשרותים תחתיו ובנייתם מחדש בהתאם לדרישות התקן.
מומחה התובעים קבע את העלות בסכום של 22,000 ₪.
בהתחשב בהשוואת העלויות שלו לאלו של המומחה, אני מוצא לנכון לפסוק בסעיף זה 15,000 ₪ לכל דירה. אני מניח שהתובעים לא יבצעו תיקון זה בשל הטורח הרב הכרוך בו שאינו שווה את תוצאת התיקון ולכן אני פוסק לכל תובע סכום זה כפיצוי על הליקוי הזה.
13. הממ"ד:
אני מסכים עם המומחה שמאחר והממ"דים בדירות משמשים כחדרי שינה, אין ליקוי בכך שהשקעים והמפסקים הותקנו נמוך יותר ממה שנקבע בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבית מקלטים). הטעם לדרישה בתקנות אלו הוא שבד"כ במקלט יש סכנת הצפה. הפרוש התכליתי מצדיק לכן אי פסיקת פיצוי בסעיף זה כפי שקבע המומחה.
עובדה היא שהדירות קיבלו טופס 4 והג"א לא היה מאפשר זאת אם היה ליקוי בענין זה בממ"ד והוא הדין בנושא הטיח בממ"ד.
המומחה כן מצא פינות חדות בחלון האיטום שיש ללטשם ולעגלם בעלות של 100 ₪.
14. מעקי המרפסות בקומה א':
המומחה מצא ליקוי המתבטא בכך שגובה המעקה (כולל קורת הבטון ומעקה המתכת) הוא רק 1.05 ס"מ בעוד שהתקן מחייב הגבהה ב-45 ס"מ כדי למנוע טיפוס על המעקב עם סכנת נפילה.
כמו כן יש לבטל את מדרך כף הרגל המאפשר טיפוס זה כך שהמוטות האנכיים שיותקנו ימנעו מדרך כף רגל. העלות היא 1,600 ₪.
הפתרון המוצע מניח את דעתי ואני דוחה את דרישת ב"כ התובעים בסיכומיה לאמץ הפתרון החליפי של מומחה התובעים.
15. קולטני צנרת ביוב והעדר מכברים:
המומחה מצא שיש להאריך את הצינור מעבר למישור גג הרעפים ולהתקין שני מעברים מפתח הנקזים.
העלות של הארכת הצינור היא 200 ₪, ועלות התקנת המכברים היא 600 ₪.
16. בגין אי התקנת מזחילה לניקוז הגג המשופע - יש לפסוק 600 ₪.
ב"כ התובעים מבקשת כי אפסוק סך נוסף של 1,000 ₪ עבור תוספת מרזב כהצעת המומחה מטעמם. המומחה לא סבר כך ואין לי סיבה לסטות מדעתו בענין זה, שכן הוא לא עומת בחקירה עם הנטען בענין זה ע"י ב"כ התובעים בסיכומיה.
17. גג הרעפים:
המומחה מצא ליקוי בכך שבוצעה קשירה חלקית בלבד ברעפים ובכך שלא בוצע מאריך אל מחוץ לגג של צינור האיוורור.
הוא העריך את עלות תיקון הליקוי ב-500 ₪ לדירה.
ב"כ התובעים סבורה כי הפתרון שהציע המומחה אינו עונה על הליקוי. מפנה לחוות דעת המומחה מטעמם כי יש לבצע פרוק מלא של כל הרעפים והרכבתם מחדש בעלות של 3,500 ₪.
גם בנושא זה אין לי סיבה לסטות מעמדת המומחה.
המומחה מטעם התובעים כתב בחוות דעתו כי לוחות העץ לא עברו טיפול נגד מזיקים. המומחה כותב בענין זה בחוות דעתו כי לא ניתן לבדוק בעין אם הלוחות עברו או לא עברו טיפול כזה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה (ס' 1.13.1) הוא אומר: "במידה והעץ לא עבר טיפול נגד מזיקים יידרש ריסוס העץ בצבע נגד מזיקים בעלות של 500 ₪ לכל יחידת דיור".
המומחה מציע לי לחייב את הקבלן להמציא תעודה על חיטוי ממעבדה מוסמכת.
תעודה כזו לא הומצאה גם לאחר שהמומחה כתב בחוות דעתו את שכתב ולכן אני קובע פיצוי נוסף בסך 500 ₪.
18. דלת חדר האמבטיה:
לפי התוכנית, הדלת היתה אמורה להיפתח לכיוון הכיור. בפועל היא הותקנה כך, שהיא נפתחת לכיוון האסלה. המומחה סבור שהשינוי רק מיטיב ולא גורע ואין לי כל סיבה לחלוק על דעתו.
אינני פוסק לכן כל פיצוי בסעיף זה.
19. חדר שירותי הורים:
בתקן 1205.3 נקבעו מירווחים בין החלקים הקבועים כגון הכיור, פינת המקלחת והאסלה. אין חולק כי המירווחים בפועל קטנים יותר. למרות זאת סבור המומחה כי אין ליקוי בר פיצוי מאחר והתקן, כאמור בו, חל רק בהעדר מידות בתוכנית. במקרה דנן מצוינות מידות בתוכנית והקבועות הותקנו בהתאם להן.
אני מסכים עם המומחה בענין זה שהרי לשון התקן היא: "בהעדר מידות בתוכנית מומלץ להתקין את קבועות השרברבות ומיבניהן כמפורט...".
ב"כ התובעת מפנה אותי בסיכומיה למספר פסקי דין (לא מחייבים) בהם נאמר כי למרות הלשון "מומלץ", יש לפסוק פיצוי בכל מקום שהמלצה זו לא יושמה, אך במה דברים אמורים, במקום שהתקן מחייב היינו: "בהעדר מידות בתוכנית".
20. איוורור חדר ארונות:
המומחה קבע שהותקן בחדר הארונות דלת עם תריס איוורור ומאחר ואין חובה להתקין חלון בחדר ארונות, אין ליקוי בר פיצוי.
ב"כ התובעים טוענת כי בעת שהתובעים קיבלו את הדירות לא היה בתוקף השינוי בתקנות בענין זה.
אני סבור כמומחה. הויתור בתקנות על חלון בחדר ארונות הוא פרי נסיון מצטבר והוא משקף נכונה את מה שמהווה או לא מהווה ליקוי. באין ליקוי אין פיצוי.
21. המומחה אומר בחוות דעתו שהמחירים שהוא קבע הם מחירי עלות לקבלן ואני כבר אמרתי שאני פוסק הפיצויים מתוך הנחה שהתיקונים יבוצעו ע"י בעלי המקצוע לפי בחירת התובעים. המומחה קבע כי במקרה כזה יש להוסיף 25% (להוציא סכומים שנפסקו לא בעלות תיקון אלא כפיצוי).
22. התוצאה מכל האמור היא שיש לחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים בגין ליקויים המשותפים לכל הדירות את הסכומים הבאים:
עלות תיקונים
300 ₪ (לפי סע' 7)
1,080 ₪ (לפי סע' 8)
2,050 ₪ (לפי סע' 10)
300 ₪ (לפי סע' 11)
100 ₪ (לפי סע' 13)
1,600 ₪ (לפי סע' 14)
800 ₪ (לפי סע' 15)
600 ₪ (לפי סע' 16)
1,000 ₪ (לפי סע' 17)
7,830 ₪
פיצויים עבור ליקויים
15,000 ₪ (לפי סע' 12)
לסכום זה יש להוסיף (כאמור בסע' 21) 25% 1,957 ₪ וסה"כ יש לפסוק עבור עלות תיקונים משותפים 9,787 ₪ + מע"מ בשיעור 17% - 1,664 ₪ סה"כ 11,451 ₪. את הסכום יש לשערך כאמור בחוות הדעת של המומחה ע"י הצמדתו למדד תשומות הבנייה שפורסם ב - 15.4.01 (הוא המדד של מרס 2001) להלן "המועד הקובע".
לסכום זה יש להוסיף 15,000 ₪ כפיצוי עבור ליקוי שלא יתוקן לפי סע' 12 של פסה"ד שגם אותו יש לשערך כאשר אין להוסיף עליו מע"מ. התוצאה היא שבפיצוי אותו על הנתבעים לשלם לכל תובע בגין ליקויים הנמצאים בכל הקוטג'ים הוא:
11,451 + 15,000 = 26,451 ₪
23. אעבור עתה לדון בליקויים הספציפיים בכל דירה כמפורט בחוות דעת המומחה, אעיר את הערותיי ואת המתחייב מהן לגבי הסכומים שיש לפסוק רק לגבי הדירה הראשונה שאדון בה הערות שיש ליישמן גם לגבי הדירות האחרות.
דירת שקולניק:
ריצוף: המומחה מצא כי עבודת הריצוף בוצעה באופן תקין, אך במספר אריחים יש חורים קטנים בקצוות. אריח אחד פגום עד שיש להחליפו. לגבי יתר הפגמים הפתרון הוא ניקוי, מילוי וליטוש, העלות 800 ₪.
אין לי סיבה לסטות מחוות הדעת בעניין זה.
שביל הכניסה לדירה: לא בוצע שיפוע כלפי חוץ, יש לפרק האריחים, לבצע מילוי מצע ולרצף עם שיפוע של כ- 10 ממ"ר, העלות 600 ₪.
קיר עם חלון לבני זכוכית: המומחה מצא שבמספר לבנים קיימת השתקפות קלה של צבע שונה במרווחים שבין האריחים, ניתן לבצע תיקון להחלפת 9-8 אריחים, אך לדעת המומחה הפגם כה קל עד שנדרש מאמץ מיוחד כדי להבחין בו.
לפיכך, דעת המומחה לפצות במחצית עלות התיקון שהוא 200 ₪.
הצעה זו נראית לי.
סדקים, טיח, קירות עקומים וצביעה:
המומחה מצא כי ציפוי הטיח בדירה בוצע ברובו באופן תקין אם כי במספר מקומות יש לבצע תיקון סדקים ע"י חירוץ עמוק, מילוי במרקם גמיש, מריחת שכבת ישור כולל רשת, חיזוק וצביעה. עלות התיקון 500 ₪.
בקיר חדר השינה (הורים) מצא המומחה סטיה של 2 ס"מ לאורך 3.3 מ'. כן יש סטייה של 1.5 ס"מ בחדר נוסף לאורך 1.3. לא ניתן לתקן זאת ויש לפצות בגין הליקוי ב - 500 ₪.
בקיר חדר הורים הסמוך למרפסת קיימת רטיבות יחסית. היא חודרת דרך חריצים פתוחים במלבן הדלת ובשל מים כלואים בין המסילות יש לבצע איטום החריצים בסיליקון וקדיחת חורים במסילה לשחרור המים, העלות 150 ₪.
בתקרת שירות הורים אין אמנם רטיבות אך קיימים סימני עובש כתוצאה מקונדנסציה. הפתרון ניקוי הפטריות ע"י אקונומיקה וצביעה נגד העובש בשכבת אקרינול, עלות התיקון 300 ₪.
מעקה: מעקה אופקי בקומה א' נבנה בגובה 95 ס"מ במקום 105 ס"מ כמתחייב מהתקן. יש לבצע הגבהה עם חגורת בטון כולל פירוק והרכבת אדן העץ כולל תיקוני טיח, שליכט וצביעה, העלות 300 ₪.
ג'קוזי: יש שריטות קלות וכתמים השפות העליונות משופעות לכיוון החוצה, עלות התיקון 250 ₪.
חדר שירותים קומה א': יש להחליף את מכסה האסלה, שכן אם משאירים אותו פתוח הוא נופל, יש להחליפו בעלות של 150 ₪.
נגרות: בנוסף לתיקון שכבר בוצע ע"י הנתבעים יש לתקן הקנטים ובמידת הצורך ע"י החלפת הלייסטים עקב התקלפויות של ציפוי הקנטים, העלות 300 ₪.
חנייה: במשטח החנייה יש שני קטעים שקועים, עלות התיקון 100 ₪.
לא מצאתי ממש בטענת ב"ע התובע, כי בשל כך שאורך החניות הוא רק 4.60 יש לפסוק פיצוי נוסף בסעיף זה.
לו הליקוי היה ברוחב הייתי מכיר בתביעה בענין זה אך מאחר והרוחב הוא 5 מטר הרי שדי בכך לפי התקן לחניית שתי מכוניות והעובדה שבאורך חסרים 40 ס"מ אינה נחשבת לליקוי שכן כפי שאומר המומחה המכוניות החונות יכולות לבלוט 40 ס"מ לתוך השביל המרוצף מבלי שתהיה בכך הפרעה למעבר על שביל זה לפי דעת המומחה בניגוד למה שטוענת ב"כ התובעים בסיכומיה.
לדעת המומחה אין צורך בפינוי דירה לצורך ביצוע התיקונים בה.
24. לא מצאתי איפוא הצדק לסטיה מחוות דעת המומחה לגבי הליקויים הספציפיים בדירה זו כמו בדירות האחרות. ולכן הסכום הכולל שיש לפסוק לשקולניק עבור הליקויים הוא:
3,450 ₪ עבור תיקוני ליקויים. לסכום זה יש להוסיף 25% כאמור לעיל היינו 863 ₪ והסה"כ 4,313 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 733 ₪ סה"כ 5,046 ₪.
לכך יש להוסיף 700 ₪ כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון ועוד 1,000 ₪ + מע"מ היינו 1,170 ₪ עבור פיקוח הנדסי כאמור בחוות דעת המומחה (ע' 17). מגיע לכן לשקולניק כפיצוי עבור הליקויים הספציפיים סך 6,916 ₪.
וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו עבור ליקויים 33,367 ₪ משוערך כאמור למועד הקובע.
25. דירת גז:
גם לגבי הדירה זו כמו לגבי הדירות האחרות לא מצאתי הצדק לסטות מהאמור בחוות דעת המומחה. המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 7,350 ₪ מתוך סכום זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 350 ₪ (ליקוי אסטטי בקיר דלת הכניסה שנבנה בסטיה של 2.5 ס"מ).
יש להוסיף לכן לסך 7,000 ₪ 25% שהם 1,750 ₪ ובסה"כ 8,750 ₪ לכך יש להוסיף 1,100 ₪ עבור פיתוח הנדסי לפי המומחה סה"כ 9,850 ₪ לכך יש להוסיף מע"מ 1,674 ₪ סה"כ 11,521 ₪ עליהם יש להוסיף סך 350 ₪ עבור ליקוי שאינו בר תיקון כך שבסה"כ יש לפסוק לתובע זה עבור ליקויים ספציפיים 11,874 ₪ וביחד עם הפיצוי המשותף בסה"כ 26,451 ₪ סה"כ יש לפסוק זו לכן 38,325 ₪ אותו יש לשערך כאמור.
26. דירת משפחת בק
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 7940 ₪ מתוך זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 890 ₪ (עבור החלפת ריצוף במשטח אבנים המשתלבות ביציאה מהסלון שכבר בוצעה, סטייה של ס"מ בקיר דלת הכניסה וכן עבור התיקון במפסק הראשי שכבר בוצע). על הסך 7050 יש להוסיף 25% שהם 1762 ₪ סה"כ 8812 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1200 ₪ סה"כ 10,012 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 1702 ₪ סה"כ 11,714 ₪. לכך יש להוסיף את ה- 890 ₪ עבור ליקויים שאינם ברי תיקון סה"כ 12,604 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 39,055 ₪ אותו יש לשערך כאמור.
27. דירת משפחת בן שושן
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 4550 ₪ מתוך זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 350 ₪ (עבור סטייה בקיר הדלת). על הסך 4200 יש להוסיף 25% שהם 1050 ₪ סה"כ 5250 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1000 ₪ סה"כ 6250 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 1062 ₪ סה"כ 7312 ₪. לכך יש להוסיף את ה- 350 ₪ עבור ליקויים שאינם ברי תיקון סה"כ 7662 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 34,113 ₪ אותו יש לשערך כאמור.
28. דירת משפחת בסטקר
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 6950 ₪ מתוך זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 300 ₪ (עבור הפרש גובה של 2 ס"מ לאורך 2.3 מ' בארגז תריס הגלילה שהותקן בשיפוע). על הסך 6650 יש להוסיף 25% שהם 1662 ₪ סה"כ 8312 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1100 ₪ סה"כ 9412 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 1600 ₪ סה"כ 11,012 ₪. לכך יש להוסיף את ה- 300 ₪ עבור ליקויים שאינם ברי תיקון סה"כ 11312 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 37,763₪ אותו יש לשערך כאמור.
29. דירת משפחת שלום
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 10,650 ₪ מתוך זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 200 ₪ (עבור סגירת מרווחים עם RTV בארגזי התריסים בסלון ובחדר הילדים). על הסך 10,450
יש להוסיף 25% שהם 2612 ₪ סה"כ 13,062 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1300 ₪ סה"כ 14,362 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 2442 ₪ סה"כ 16,804 ₪. לכך יש להוסיף את ה- 200 ₪ עבור ליקויים שאינם ברי תיקון סה"כ 17,004 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 43,455₪ אותו יש לשערך כאמור.
30. דירת משפחת פרץ
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 9850 ₪ מתוך זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 350 ₪ (עבור סטייה של 2 ס"מ אורך 1.6 מ' בקיר דלת הכניסה). על הסך 9500 יש להוסיף 25% שהם 2375 ₪ סה"כ 11,875 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1300 ₪ סה"כ 13,175 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 2240 ₪ סה"כ 15,415 ₪. לכך יש להוסיף את ה- 350 ₪ עבור ליקויים שאינם ברי תיקון סה"כ 15,765 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 42,216 ₪ אותו יש לשערך כאמור.
31. דירת משפחת ינקו
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 3900 ₪. על סך זה יש להוסיף 25% שהם 975 ₪ סה"כ 4875 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1000 ₪ סה"כ 5875 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 999 ₪ סה"כ 6874 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 33,325 ₪ אותו יש לשערך כאמור.
32. דירת משפחת ממסטבלו
המומחה סבר שיש לפסוק לתובע זה בגין ליקויים ספציפיים 6350 ₪ מתוך זה כפיצוי עבור ליקויים שאינם ברי תיקון 700 ₪ (עבור סטייה של 1 ס"מ לאורך 2 מ' בקיר הגבס בפינת המשפחה וסטייה של 2.5 ס"מ לאורך כ-4 מ' בקיר ארון המטבח). על הסך 5650 יש להוסיף 25% שהם 1412 ₪ סה"כ 7062 ₪. לכך יש להוסיף עבור פיקוח הנדסי 1000 ₪ סה"כ 8062 ₪. לכך יש להוסיף מע"מ 1371 ₪ סה"כ 9433 ₪. לכך יש להוסיף את ה- 700 ₪ עבור ליקויים שאינם ברי תיקון סה"כ 10,133 ₪. וביחד עם הפיצוי המשותף בסך 26,451 ₪ יש לפסוק לו לכן סה"כ 36,584 ₪ אותו יש לשערך כאמור.
33. הסכום הכולל שעל הנתבעת לשלם לכן לכל 9 התובעים בגין ליקויים מסתכם בסך 338,203 ₪ משוערך ליום הקובע +ריבית כחוק.
34. אני פוסק לכל תובע גם 10% מסכום הפיצוי המגיע לו כפיצוי בגין טרדות ועגמת נפש ולכן יש להוסיף לסך 338,203 ₪ עוד סך של 33,820 ₪ ובסה"כ אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים (לכל אחד לפי הסכום המפורט לגביו) וסך 372,023 ₪ משוערך ליום הקובע.
35. בנוסף לתביעת פיצויים בגין ליקויים תובעים 5 מתוך 9 התובעים (תובעים 1,3,4,6,7) פיצויים גם בשל איחור במסירת הדירות. אתייחס להלן לתביעה זו לגבי כל אחד בנפרד.
36. משפחת שקולניק
שקולניק טוען שהוא קיבל אמנם את הדירה ב - 10.4.98 (במקום במרס 98) אך הדירה לא היתה ראויה למגורים עד ספטמבר 1998 מועד בו תוקנה נזילת מים מחדר האמבטיה (דרך רצפת חדר האמבטיה) לארון החשמל המרכזי דבר שהיווה סכנה להתחשמלות ולקלקול מכשירי החשמל.
הנתבעת השיבה על כך שתי תשובות:
א. כי לפי החוזה איחור של חודשיים אינו בר פיצוי.
ב. אשר לפרשת נזילת המים לארון החשמל תקלה זו אם היתה נבעה מהפעלת הג'קוזי לראשונה ללא נוכחות טכנאי בניגוד להוראה שניתנה לשקולניק בעניין זה. הטכנאי אמור היה לחבר את הג'קוזי לחשמל ולביוב. אם שקולניק בכל זאת הפעיל את הג'קוזי המסקנה המתבקשת היא שהוא עשה חיבורים אלו על על דעת עצמו ומבלי שהיתה לו הכשרה לכך וכך גרם לתקלה.
37. אין בתצהיר שקולניק שהוגש כעדות ראשית טענה שהוא לא נכנס לגור בדירה בשל התקלה האמורה אלא בספטמבר. אדרבא, מהתכתובת שצורפה לכתב התביעה עולה שהוא החל לגור בדירה לאחר קבלתה והתלונן על ליקויים שלא תוקנו.
שקולניק טוען שלאחר שקיבל הדירה ב - 10.04.98 הוא מצא שהג'קוזי לא מחובר לחשמל ולביוב. אם הוא בכל זאת הפעילו הרי שהוא עשה את פעולות החיבור. טענת הנתבע כי הוא לא היה רשאי לעשות כן ושאמרו לו להפעיל הג'קוזי בנוכחות טכנאים סבירה בעיניי, ולכן האשם בתקלה רובצת לפתחו של שקולניק. הפסיקה המאוזכרת בסיכומיה של ב"כ התובעים מהם עולה כי כאשר יש מחדלים שמונעים מגורים סבירים "מסירה" לא נחשבת לכזו, מדברת על מצבים בהם אין חיבור לתשתיות של קבע. פסיקה זו אינה רלוונטית שכן
אין טענה שכך היה לגבי הדירות נשוא התביעה.
אשר על כן אני דוחה התביעה לפיצוי בגין איחור.
38.משפחת בק
בק טוען כי קיבל את דירתו באיחור של 3 חודשים ממועד המסירה הנקוב בחוזה.
הנתבעת משיבה על כך שתי תשובות:
א. בק לא הוכיח בראייה הטובה ביותר את המועד בו היתה הדירה
אמורה להימסר לו את חוזה הרכישה שלו.
ב. גם אם היה איחור במסירה הוא נבע מכך שהוא איחר בתשלומים (ראה סע' 38 לתצהיר מר ז'נו מטעם הנתבעת והחשבונית מיום 29.5.98 שצורפה לתצהירו).
דברים אלו לא נסתרו ולכן המסירה ביוני 1998 לא יכולה להחשב לאיחור.
מהטעם השני בלבד, אני דוחה תביעת תובע זה לפיצוי בגין איחור.
39. משפחת בן שושן
תובע זה הוא גם צד ג' מס' 7 הוא שסיפק את אריחי הריצוף, הכלים הסניטריים והג'קוזי. גם לגבי תובע זה עולה מהמסמכים שצורפו לתצהירי העדות של התובעת כי הוא איחר בתשלומים עד 21.07.98 ומועד זה הוא מעבר למועד בו נמסרה לו הדירה כנטען על ידו (14.06.98). גם תביעת תובע זה בשל איחור נדחית.
40. משפחת שלום
גם לגבי תובע זה עולה מתצהירו של מנהל הנתבעת כי הדירה נמסרה לו ביום ששילם התשלום האחרון ולכן גם תביעתו לפיצוי בגין איחור במסירה נדחית.
41.דירת פרץ
גם לו נמסרה הדירה במקביל לתשלום האחרון שהוא שילם ב - 25.06.98, לפיכך גם תביעתו לפיצוי בגין איחור במסירה נדחית.
42. בהתחשב בפער בין סכום התביעה לסכום שפסקתי אני קובע שכל צד ישא בעלות ה"מומחה" היינו התובעים מחד והנתבעת מאידך חלק כחלק. אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים בנוסף לאמור הוצאות כולל שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪ + מע"מ כדין.
43. אעבור עתה לדון בהודעות לצדדי ג'.
כפי שכבר כתבתי בס' 1 לפסה"ד, ההודעות לצדדי ג' 9,12,13 נמחקו.
מתוך כל צדדי ג' האחרים רק שלושה הגישו סיכומים והם צד ג'1 (אדריכל קליין).
צד ג' 2 (אדריכל פרחי) וצד ג'8 (גרניט).
על הנתבעת היה להמציא את סיכומיה לצדדי ג' ולהמציא לביהמ"ש אישורי מסירה.
היא עשתה כן.
לגבי צדדי ג' שקיבלו את הסיכומים ולא הגיבו בסיכומים משלהם, אני רואה אותם כמסכימים לכך שהם יחויבו לשלם לנתבעת את הסכומים הנקובים בסיכומי הנתבעת.
לא אוכל לחייבם ביותר מכך גם אם הנתבעת חויבה לשלם בגין העבודות שהם ביצעו סכומים העולים על אלו שנקבעו ע"י המומחה, שהרי צדדי ג' אלו בהימנעם מהגשת סיכומים הסכימו כי יחויבו רק בסכומים הנקובים בסיכומי הנתבעת.
חיוב בסכום העולה על הסכום הנטען נגדם בסיכומי הנתבעת הוא בגדר: "ULTRA PETITUM".
המצב היה אחר אילו הנתבעת בסיכומיה היתה מבקשת כי צדדי ג' יחויבו בסכום הנקוב בסיכומים או בכל סכום גבוה יותר שהיא תחויב לשלם לתובעים בגין עבודות שבוצעו ע"י צדדי ג', הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
44. אשר על כן, אני מחייב את צדדי ג' הבאים לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים:
א. צד ג' מס' 3 זערורה חאלד ותופיק סך של 4,950 ₪.
ב. צד ג' מס' 4 נביל עראבה סך של 7,165 ₪.
ג. צד ג' מס' 5 עפרוני עומר סך של 3,600 ₪.
ד. צד ג' מס' 6 שעבאן נסראללה סך של 5,900 ₪.
ה. צד ג' מס' 7 בן שושן סך של 9,700 ₪. צד ג' זה הוא גם בין התובעים. יש לכן לנכות מהסכום שפסקתי לו סכום זה.
ו. צד ג' 10 שלב בע"מ סך של 1,650 ₪.
ז. צד ג' 11 אלום אבו אחמד סך של 1,550 ₪.
ח. צד ג' 14 חברת פרח הצפון בע"מ סך של 40,895 ₪.
את כל הסכומים יש לשערך לפי היום הקובע + ריבית כחוק מאותו יום.
אני מחייב כל צד ג' לשלם לנתבעת 15% מהסכום שחויב לשלם כאמור לעיל כהוצאות הנתבעת כולל שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ על הסכום.
45. אשר לצד ג' 1:
הנתבעת ביקשה בסיכומה כי אחייב אותו לשלם לה 27,600 ₪ וזאת על יסוד המיוחס לו בחוות הדעת של המומחה. כאמור אינני יכול לחייבו ביותר מכך למרות שחייבתי את הנתבעת בסכומים העולים על האמור בחוות דעת המומחה באותם סעיפים שלפי דעת המומחה האחריות בגינם היא על האדריכל.
קראתי את טיעוני צד ג' זה בסיכומיו ואיני מוצא הצדקה להפחית כהוא זה מהסכום הנ"ל.
אני מחייב לכן את צד ג' 1 לשלם לנתבעת 27,600 ₪ כשהסכום משוערך ליום הקובע בצירוף ריבית חוקית מאז.
עוד אני מחייבו לשלם לנתבעת 15% מהסכום שחויב בו כהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ובצירוף מע"מ כחוק.
46. כך הוא גם לגבי צדדי ג' האחרים שהגישו סיכומים. לפיכך אני מחייב את צד ג' 2 (פרחי) לשלם לנתבעת סך של 2,280 ₪ כשהסכום משוערך ליום הקובע בצירוף ריבית חוקית מאותו יום ועוד 15% מהסכום שחוייב בו כהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד + מע"מ כחוק.
47. את צד ג' 8 אני מחייב לשלם לתובעת סך של 2,900 ₪ משוערך ליום הקובע בצירוף ריבית חוקית מאותו יום ועוד 15% מהסכום שחויבו כהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד + מע"מ כחוק.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום י"ח בסיון, תשס"ד (07/06/2004) בהעדר הצדדים.
מ. נאמן
שופט
- מנחם נאמן, שופט (בדימוס) בית המשפט המחוזי חיפה
- בית המשפט המחוזי דחה את "שיטת" המומחה דן אורמן במדידת מדרגות
