שכר טרחה בגין תשובות לשאלות הבהרה
האם מומחה מטעם בית המשפט זכאי לשכר טרחה כאשר הוא מתבקש על ידי צד לדיון להבהיר את חוות דעתו?
מומחה המביע את דעתו המקצועית באמצעות מתן חוות דעת בתחום מומחיותו, צריך להתחשב בכך שאת המסמך שהוא מכין, יקראו אנשים שלא בקיאים ברזי מקצועו, ואינם מומחים בתחום מומחיותו.
זאת אף זאת, מסמך זה מיועד להם, ולהבדיל ממאמר מקצועי או מעבודת מחקר - אינו מיועד כלל לעמיתיו למקצוע.
הכללת מונחים מקצועיים בלתי ברורים ונטולי הסברים בגוף חוות הדעת המקצועית, מורידה מערכה של חוות הדעת ומערימה קשיים מיותרים. יתירה מכך, באופן זה נוצר צורך לשאול שאלות הבהרה. הצורך הזה בא לידי ביטוי פורמלי, כאשר אותו מומחה מתמנה על ידי בית המשט, וצד לדיון מגיש למומחה שאלות הבהרה.
בנוסף, כאשר המומחה סוטה מנושא חוות דעתו ו/או פולש לתחום המשפטי-שיפוטי, מתעורר בצדק הצורך לגיטימי לשאול שאלות הבהרה שנועדו להעמיד דברים על דיוקם, ולמנוע מהמומחה קבלת החלטות במקומו של השופט. סטייה מסוג זה שכיחה בקרב מומחים המתמנים על ידי בתי המשפט ולא כל כך מבינים את תפקידם ואת תוקף מינויים. חוות הדעת שלהם לעתים פוגעת בזכויותיו של צד לדיון בכך שהיא מכתיבה עמדה ומבטלת או מגמדת טענות. ברור כי אותו צד הרואה עצמו נפגע, יגיש שאלות הבהרה למומחה בית המשפט על מנת לגלות ולהמחיש את שורש הפגיעה בזכויותיו בפני בית המשפט.
ויש גם מקרים בהם המומחה טועה (שלא לומר: מטעה במזיד), מה שמזמין שאלות הבהרה נוקבות.
בכל המקרים המנויים לעיל, ראוי כי התשובות לשאלות ההבהרה לא יהיו כרוכות בתשלום שכר טרחה נוסף לשכר הטרחה ששולם עבור חוות הדעת.
מומחים רבים ראו כי טוב, ופיתחו מנגנון משני לגביית שכר טרחה עבור מתן תשובות לשאלות הבהרה.
המנגנון הזה כבר זכה להכרה בקרב צדדים לדיון, המכבדים את החשבונות המוגשים להם, וגרוע מזה, גם בקרב שופטים המאשרים תשלומים כספיים בגין ההבהרות.
יש בסיס לגביית שכר טרחה עבור הכנת חוות הדעת המקצועית כמו גם עבור מתן עדות בבית המשפט, אך אין כל הצדקה לשכ"ט נוסף עבור תשובות לשאלות הבהרה, כי חוות דעת מקצועית הערוכה היטב והמותאמת לכתב המינוי, מייתרת או לכל הפחות ממזערת מאוד את הצורך בהצגת שאלות הבהרה.
נושא זה עלה לדיון בבית המשפט העליון בע"א 1684/98 פרמינגר נחום נגד אזולאי איציק ואחרים, שופט: א' מצא, החלטה מיום 12/07/1998, ובהמשך אותו מספר הליך ואותם צדדים לדיון, בבית המשפט העליון, בפני הנשיא א' ברק והשופטים ש' לוין ות' אור, פסק דין מיום 12/04/1999.
בהחלטה ובפסק הדין נקבע כי ראשית מומחה בית המשפט [התובע – נחום פרמינגר שהוא שמאי מקרקעין ומהנדס בניין] מחוייב להשיב על שאלות ההבהרה, ושנית, נפסק כי במקרה הנדון מתקבלת החלטת בית המשפט קמא לפיה לא ישולם לו שום שכר נוסף בגין תשובותיו. הנשיא ברק קבע כי נושא שכר הטרחה של מומחה בית המשפט נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואפשר שהשכר כבר כלול בשכר שנגבה בגין חוות הדעת העיקרית.
במנותק מפסק הדין יובהר כי מומחה המעוניין לצמצם את תלותו בבית המשפט באשר לשכרו בגין תשובות לשאלות הבהרה ו/או בגין עדות בבית המשפט, יכול לעשות כן על ידי הצבת תנאים מוקדמים וברורים עובר למועד מינויו. אם לא עשה כן, הרי בית המשפט הוא אשר מופקד על קציבת שכרו.
ראוי כי המומחים למקצועותיהם, המקבלים מינויים מטעם בתי המשפט, יאמצו את הגישה הנ"ל לפיה לא גובים שכר עבור תשובות לשאלות ההבהרה.
ההבהרות הן חלק אינטגראלי מחוות הדעת המקצועית, מה גם שלעתים השואל מעלה סוגיה שהיה צריך להתייחס אליה מלכתחילה, ורק משום טעות או הזנחה לא חלה התייחסות, ועוד, המומחה בהכינו את חוות הדעת מצוי כבר בעומקן של הסוגיותשבמחלוקת, ואינו צריך להשקיע מאמצים מיוחדים כדי להסביר את חוות דעתו שכבר ערך ומסר לצדדים.
במקבץ של תיקים בבית משפט השלום בהרצליה שנשמעו בפני כבוד השופטת מני-גור אירית, [ת"א 569/01 שוהם משה נגד קשת רעיונות בע"מ ותיקים אחרים], התמנה המהנדס אייל שנהב כמומחה מטעםם בית המשפט. הוא בדק את הדירות לאור חוות הדעת המקצועיות של הצדדים, וערך חוות דעת משל עצמו.. אלא שבא-כוח התובעים, עו"ד חיים מינסקי, לא הסתפק בכך ופנה אל המומחה בשאלות הבהרה, וכן ביקש מבית המשפט שיורה למומחה "להשיב לשאלות ההבהרה כמקובל" [המומחה ביקש תשלום מיוחד עבור תשובותיו לשאלות ובאי כוח הדיירים ביקשו כי לא ישולם לו שכר בגין התשובות].
בהמשך לפסיקה הנזכרת של בית המשפט העליון במצב דומה [בע"א 1684/98 פרמינגר נגד אזולאי, ההחלטה מיום 12 יולי 1998 ופסק הדין מיום 12 אפר' 1999], פסקה השופטת מני-גור כדלקמן, ולהלן ציטוט מתוך פרוטוקול בית משפט השלום בהרצליה, מיום 06/10/2002:
המומחה מונה בתיק זה לבדוק 6 נכסים באותה שכונת מגורים, והיום התמנה אף לנכס שביעי במספר. שכרו של המומחה נקבע ואושר על ידי בית המשפט בסך 3,900 ש"ח + מע"מ אשר שולמו בחלקים שווים על ידי התובעים ושני הנתבעים בכל תיק ותיק.
סבורני כי שכר זה, צריך לכלול גם מענה לשאלות הבהרה, ואין לדרוש שכר נפרד לגבי שאלות הבהרה.
שליחת שאלות הבהרה היא זכות דיונית של כל אחד מהצדדים, ושומה על המומחה למלא מחויבות זו.
לא כך אם יוזמן המומחה לחקירה בידי צד זה או אחר, כי אז צד שיזמן את המומחה יצטרך לשאת בשכר עדות נפרד אשר ייקבע על ידי בית המשפט.
לפיכך אני מורה למומחה להשיב על שאלות ההבהרה בתוך 30 יום מיום קבלתן.
שאלות ההבהרה ישלחו למומחה תוך 21 יום מהיום.
נדחה לחקירת המומחה ליום 05.01.2003 בין השעות 09:30 – 11:00.
המומחה יוזמן לחקירה, כפוף להפקדת שכר עדותו בסך 1700 ש"ח + מע"מ, אשר יופקדו בקופת בית המשפט על ידי המזמין, לפחות 30 יום לפני עדותו, שאם לא כן לא תצא הזמנה למומחה.
ניתנה להיום ל' בתשרי, תשס"ג (6 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.
______________
מני-גור אירית, שופטת
עד כאן ההחלטה.
בנוסף יובהר כי יש מקרים חריגים בהם קיימת הצדקה למתן תשלום בגין תשובות לשאלות הבהרה, וזאת כאשר לא מדובר בשאלות הבהרה אלא בהזמנת עבודה מקצועית נוספת במסווה של שאלות הבהרה.
נשאלת השאלה – על מי חלה חובת התשלום בגין התשובות? גישה מעניינת לסוגיה זו אפשר למצוא בהחלטתו של השופט ד"ר עדי אזו בת"א 73161/96 הלפרין נ' שיכון ופיתוח בע"מ, המובא להלן, והיא, כי שכר הטרחה ישולם לא בהכרח על ידי הצד השואל, אלא על ידי הצד שחוייב בתשלום עבור חות הדעת עצמה, וזאת מהטעם הברור שהתשובות הן המשך טבעי לאותה חוות דעת, וחלק אינטגראלי ממנה.
כך ארע בתיק זה בו הדיירים שאלו את השאלות, ואילו החברה הקבלנית היא אשר חויבה בתשלום שכ"ט בגין התשובות - להלן מתוך ת"א 73161/96 הלפרין נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (בימ"ש השלוםם ת"א-יפו, שופט: עדי אזר, 14/01/20022):
בנושא שכר עבור שאלות הבהרה עיינתי בשאלות ההבהרה ועיינתי בתשובה בכתב שהגיש המומחה ותגובה בכתב שהגישה ב"כ הנתבעת. המחלוקת היא מי ישלם 1,200 דולר בתוספת מע"מ, תוספת שכר למומחה עבור שאלות הבהרה. ראשית, שקלתי האם השכר מגיע למומחה. בעניין זה השתכנעתי כי המומחה זכאי לשכר המבוקש. ראשית, הוא התנה במפורש כי עבוד עבודה נוספת מעבר לחוות הדעת הראשונית ישולם שכר נוסף. שנית, היקף העבודה הנדרשת הוא כזה המצדיק תשלום שכר נוסף. שלישית, נוכח התביעה של מעל חצי מיליון ש"ח, 4,000 ש"ח המבוקשים בטלים בשישים ויהיו כלולים בהוצאות המשפט.
המחלוקת הבאה האם הוצאה זו חלה על התובעים או על הנתבעת. בהחלטה קודמת נקבע כי שכר המומחה חל על הנתבעת. לא נאמר על מי יחול שכר עבור שאלות הבהרה. המחלוקת היא אפוא האם מדובר בחלק בלתי נפרד מחוות הדעת, או עבודה נוספת ומיוחדת שנדרשת לפי בקשה של התובעים שאינה מחוייבת המציאות. ב"כ האדריכל טענה אמנם שעבודה נוספת זו של המומחה אינה מחוייבת המציאות מפני שניתן להציג לו שאלות בחקירה נגדית בנושאים אלו. שקלתי טענה זו בכובד ראש. אולם העיון ברשימת השאלון מלמד כי אין מדובר בנושאים שהמומחה יכול להשיב עליהם מעל דוכן העדים אלא השאלות מחייבות אותו להידרש לעבודה של מדידות, הערכות ובדיקות שונות שעליו לבצע כדי להיות ערוך ומוכן לחקירה הנגדית. השאלות במקומן ומחוייבות המציאות. לגבי מומחה אקוסטי אין היום חובה לקבל תחילה חוות דעת של מומחה מטעם הצדדים, וניתן למנות מומחה מטעם בית המשפט כפי שנפסק למשל בעניין יפת השמש בע"מ נ' רחמים, אשר פורסם בדינים ועוד. לפיכך, אני קובע כי השכר בגין שאלות הבהרה ובגין חוות דעת אקוסטית משלימה ישולם על ידי הנתבעת.
אינני מוצא מקום או הצדקה לפיצול הדיון העוסק בתביעות בגין מספר רב של בתים, אלא יש צורך לשמוע ולברר התביעה בית לאחר בית. תחילה ידונו הראיות לגבי הבתים הקשורים בתביעות שהוגשו בשנת 96. נראה הדבר שיש צורך במספר רב של ישיבות הוכחות. לפיכך אני קובע את הישיבה הראשונה ובסיומה אקבע מועדים נוספים. המועד של הישיבה הראשונה מיועד לעדי תביעה בלבד. יש להגיש תצהירים רק של אותם עדים שיעידו בישיבה הראשונה. אני קובע לגבי משפט זה כל עד שיעיד בין עד תביעה ובין עד הגנה יוגש תצהיר לגבי עדותו ויימסר לבית המשפט ולפרקליטי יתר הצדדים לפחות 15 ימים לפני מועד הישיבה שבה עומד העד להעיד. כך הדבר יהיה גם לגבי עדי ההגנה.
המועד לשמיעת עדי התביעה הראשונים יהיה ביום 4/4/02 בשעה 12:30.
רשמתי לפניי כי ב"כ התובע יבדוק עם מרשיו אפשרות להקליט הפרוטוקול כך שמחצית העלות תהיה על הנתבעת ומחצית העלות תהיה על התובעים. מאחר ויש תובעים רבים, עלות זו מבחינתי היא עלות זניחה במיוחד שכן היא מתחלקת בין אנשים רבים. ובטרם יבקש ב"כ התובעים הסכמת מרשיו, עליו לברר עלות ההקלטה ולערוך את החשבון המדוייק של ההוצאה עבור כל תובע.
בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בבית שאן, ת"א 34358-02-11 משה בדוש נ' מיכאל קרבצ'יק ואח', הופחת שכרו של מומחה בית המשפט המהנדס מיכאל קרבצ'יק מסכום של 2,088 ₪ לסכום של 500 ₪, לאור הכלל כי שכר טרחה בגין חוות דעת מקצועית כולל גם מתן תשובות לשאלות הבהרה ללא תוספת מחיר, ורק לגבי הרחבה של חוות הדעת אולי מגיע סכום כספי נוסף שכן אז לא בהבהרה מדובר אלא בשירות ייעוץ נוסף.
השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי קבעה כי – "בדרך כלל תשובות לשאלות הבהרה אינן מצדיקות חיוב בתשלום נוסף", וכי על מנת להבהיר את מה שנכתב בחוות דעת – לא צריך ולא ראוי לגבות שכר טרחה נוסף.
יובהר כי מומחי בית המשפט נוהגים להגיש חשבונות מנופחים עבור הצורך במתן תשובות לשאלות הבהרה – נוהג פסול המהווה הכבדה על הצדדים לדיון ובעיקר על התובעים בתחום ליקויי הבניה שכבר שילמו הוצאות אגרה, עורך-דין, מומחים מטעמם, מומחה בית המשפט ועוד.
להלן ציטוט מתוך ההחלטה של בית המשפט אשר נסמכה על פסק דין של בית המשפט העליון:
בפני בקשת המבקש, התובע בתביעה, להורות למשיב מספר 1, המומחה מטעם בית המשפט, להשיב לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו ע"י המבקש, וזאת ללא כל תשלום נוסף בגין שכ"ט.
העובדות הצריכות לבקשה
המבקש פנה לבית המשפט וביקש רשות להפנות למומחה שאלות הבהרה. בקשתו של המבקש התקבלה בהחלטתי מיום 23/1/12, וכתנאי למתן תשובות, דרש המומחה שכר טרחה נוסף על סך של 2,088 ₪, ומכאן נולדה בקשה זו.
טענות המבקש
לטענת המבקש, המומחה גבה שכר מוגזם בגין חוות דעתו, על סך של 8,120 ₪ שכר שהינו גבוה מהמקובל, ואף כפול ממה שמומחים אחרים מקבלים, ולכן אין כל הצדקה לדרישה נוספת לתשלום כלשהו . עוד טען המבקש, כי היה על המומחה לבדוק את הנכסים בנכס וכן לשום את ירידת הערך. המומחה לא שם את הנכס כפי שהתבקש, על אף שקבע כי אין ירידת ערך לנכס, ובקשות ההבהרה הינם למעשה השלמת חוות הדעת שלו. עוד נטען ע"י המבקש, המומחה ערך ביקור בנכס בנוכחות מומחה הנתבע אך לא זימן את המומחה מטעם התובע/המבקש, והאחרון לא רצה לבזבז את זמנו של המומחה, ולכן לא התנגד כי הביקור בנכס ייערך, כאשר שמר לעצמו את הזכות לשלוח שאלות הבהרה למומחה בית המשפט ע"י המומחה מטעמו.
המבקש הוסיף, כי המומחה לא ציין על איזה אסמכתאות הוא נסמך, כאשר ציון האסמכתאות הינו חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, ומרבית שאלות ההבהרה התמקדו בשאלה זו.
טענות המשיב
המומחה, המשיב מספר 1, השיב לבקשת המבקש, וטען כי עבודתו של מומחה מטעם בית המשפט הינה גדולה יותר מאשר מומחה של בעל דין, שכן החומר אשר מתבקש הוא לעבור עליו הינו יותר גדול. עוד טען המשיב מספר 1, כי שכר הטרחה נקבע לפני שהחל הוא בביצוע עבודתו, ויכול אז המבקש להעלות טענותיו לעניין שכר הטרחה בגין חוות הדעת, ומשלא עשה זאת לא יכול הוא להעלותם בשלב זה, לאחר שחוות הדעת נמסרה לצדדים .עוד טען המשיב מספר 1, כי הוא כן ערך שומה לנכס וקבע כי אין ירידת ערך, ואף השיב לשאלת ב"כ המבקש, מדוע אין ירידת ערך, והתשובה הייתה כי אין ירידה בערכו של הנכס. המשיב הוסיף וטען, כי אינו אחראי על זימון אף אחד ממוחי הצדדים, אלא הצדדים עצמם, ומשלא הזמין התובע המומחה מטעמו, אין לו אלא להלין על עצמו. לטענת המשיב 1, מרבית שאלות המבקש אינן בעניין אסמכתאות, כפי שניתן ללמוד מעיון בשאלות. לבסוף ביקש המשיב, לחייב את המבקש בשכר טרחה נוסף, עבור כל שאלה 60 ₪ ובסך הכל 1,800 ₪.
דיון ומסקנות
אקדים ואומר כי אכן נכון הוא שבד"כ תשובות לשאלות הבהרה אינן מצדיקות חיוב בתשלום נוסף, אך במה דברים אמורים? בשאלות הבהרה שאינן חורגות ממסגרת רגילה וסבירה של שאלות ענייניות ולא שאלות הבהרה שהן למעשה חקירה נגדית ארוכה.
בע"א 1684/98 נחום פרמינגר מהנדס נ' אזולאי איציק ואח' נקבע כלדקמן:
"מומחה שמונה על ידי בית המשפט והגיש חוות דעת חייב, כחלק אינטגרלי מתפקידו כעד מומחה, להשיב על שאלות ההבהרה שבית המשפט התיר לבעלי הדין לשאול. קביעת שכר טרחתו של המומחה, שמונה על ידי בית המשפט, נתונה לסמכותו ולשיקול דעתו של בית המשפט (תקנה 131(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984). במסגרת שיקול דעת זה, שוקל בית המשפט גם את הטרחה הכרוכה במתן מענה לשאלות הבהרה. גם אם טרחה זו לא נלקחה בחשבון בעת קביעת שכר הטרחה בגין חוות הדעת עצמה, רשאי בית המשפט לשקול אותה לאחר מכן, ולפסוק שכר טרחה נוסף בגינה."
כאמור, עיינתי בשאלות ההבהרה שצירף ב"כ התובע, שלו ושל השמאי מטעמו. אין ספק כי שאלות אלה, חורגות, במידה מסוימת, משאלות ההבהרה, ואין ספק שמגיע למומחה שכר טרחה עבור התשובות לשאלות ההבהרה. השאלה כמה מגיע לו?
התשובה לשאלה הנ"ל קשורה בהיקף השאלות, בטיב השאלות וכן בעיתוי הפניית השאלות. מדובר בכ- 17 שאלות, כאשר לחלק מהשאלות יש תתי סעיפים. חלק מהשאלות הן אכן באו על מנת להבהיר את קביעותיו וממצאיו של המומחה בחוות דעתו ואילו חלק אחר, הינם בגדר חקירה נגדית של המומחה. באשר לעיתוי, השאלות נשלחו למומחה, בסמוך למועד מסירת חוות הדעת ע"י המומחה, חוות הדעת נמסרה ביום 11/12/11, ולכן מתן תשובות לשאלות אינו מצריך עבודה מירבית מצידו של המומחה.
לאחר ששקלתי את טענות ב"כ התובע ותשובת המומחה לעניין שכרו בקשר למתן תשובות לשאלות ההבהרה, לא נראה לי שיש לחשב את השכר במתן התשובה לפי מחיר של 60 ₪ לשאלה, ואני מעמידה את שכר טרחתו של המומחה במתן תשובות לשאלות ההבהרה על סך כולל של 500 ₪ וזאת בשים לב לשכר הראשוני אשר נגבה ע"י המומחה, ואשר לטעמי כלל מתן תשובות לשאלות שבאות להבהיר את שצריך בירור בחוות הדעת, וחלק גדול משאלות ההבהרה נופלות בגדר שאלות אלו.
הסכום הנוסף הנ"ל ישולם ע"י התובע ישירות למומחה תוך 14 יום מהיום, והמומחה מתבקש לתת תשובות לשאלות ההבהרה תוך 14 יום מיום קבלת שכר הטרחה הנוסף.