ע"א 1684/98 נחום פרמינגר נ' אזולאי איציק ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 1684/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט ת' אור

המערער:

נחום פרמינגר מהנדס

נגד

המשיבים:

1. אזולאי איציק ואח'

2. ביתא פיתוח ובנוי בע"מ

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק המרצה 611/98 תיק אזרחי 467/98 מיום 20/01/1998 שניתנה על ידי כבוד השופט אהרן אמינוף.

בשם המערער: עו"ד גיל פרמינגר

בשם המשיבים מס' 1: עו"ד מרואן מויס

בשם המשיבה מס' 2: עו"ד עידית ניסים

פסק-דין

העובדות

1. המערער, מהנדס בניין במקצועו, מונה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אמינוף) כמומחה מטעם בית המשפט בהליך משפטי שבין המשיבים 1 למשיבה 2. הוא הגיש חשבון שכר טרחה על סך של 20,000 ש"ח, והתנה את הגשת חוות דעתו בתשלום שכר הטרחה. על פי בקשת המשיבים, קבע בית המשפט המחוזי את שכר טרחתו של המערער בסך של 10,000 ש"ח, ולאחר שסכום זה שולם לו, הוא הגיש את חוות דעתו. בישיבת קדם משפט (מיום 18.11.97) התיר בית המשפט קמא למשיבים לשלוח שאלות הבהרה למערער, וקבע, כי "התשובות לשאלות ההבהרה לא יצריכו תשלום נוסף". לאחר שהמערער קיבל שאלות הבהרה מהמשיבים הוא פנה לבית המשפט וביקש כי בית המשפט יפסוק לו שכר טרחה ראוי בגין המענה לשאלות ההבהרה, וכתנאי למענה, בסכום של 14,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 20.1.98. על החלטה זו הוגש הערעור שבפנינו.

הערעור שבפנינו

2. לטענת המערער, אין הוא, כבעל מקצוע חופשי, חייב לענות לשאלות ההבהרה ולתת שירות למשיבים, ללא כל תמורה. לדידו, הוא זכאי לשכר ראוי בגין שירות זה, כפי שזה נקבע על פי תעריפי הלשכה המקצועית. כן טוען המערער, שברגע שהוא הגיש את חוות דעתו, פקע מינויו המקורי, וכל דרישה נוספת ממנו תחייב קבלת הסכמתו ותחייב תשלום נוסף. בנוסף, טוען המערער, שלמשיבים עומדת האפשרות לזמן אותו לחקירה נגדית או להביא חוות דעת מומחה אחר, ולפיכך, אין לכפות עליו מתן תשובות לשאלות ההבהרה ללא תמורה. לבסוף, טוען המערער, שמדיניות משפטית ראויה, של עידוד מומחים מוכשרים לקבל מינויים מטעם בתי המשפט, מחייבת פסיקת שכר ראוי למומחים. מנגד, טוענים המשיבים, כי מתן תשובות לשאלות ההבהרה מהווה חלק אינטגרלי מהליך הגשת חוות דעת מומחה, ולפיכך, המערער לא נותן שירות ללא כל תמורה, שהרי נפסק לו שכר טרחה בסכום של 10,000 ש"ח. כן טוענים המשיבים, כי מינויו של המומחה לא פוקע עם הגשת חוות דעתו. בנוסף, טוענים המשיבים, שהעובדה שעומדות בפניהם דרכי פעולה נוספות, לא מונעת מהם לשלוח שאלות הבהרה למומחה, שהרי הם אלה אשר מנהלים את צעדיהם המשפטיים לפי בחירתם ולא לפי בחירתו של המערער.

3. מומחה שמונה על ידי בית המשפט והגיש חוות דעת חייב, כחלק אינטגרלי מתפקידו כעד מומחה, להשיב על שאלות ההבהרה שבית המשפט התיר לבעלי הדין לשאול.

קביעת שכר טרחתו של המומחה, שמונה על ידי בית המשפט, נתונה לסמכותו ולשיקול דעתו של בית המשפט (תקנה 131(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).

במסגרת שיקול דעת זה, שוקל בית המשפט גם את הטרחה הכרוכה במתן מענה לשאלות הבהרה. גם אם טרחה זו לא נלקחה בחשבון בעת קביעת שכר הטרחה בגין חוות הדעת עצמה, רשאי בית המשפט לשקול אותה לאחר מכן, ולפסוק שכר טרחה נוסף בגינה. בית המשפט דלמטה, שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, לרבות את הטרחה הכרוכה במתן מענה לשאלות ההבהרה, ופסק למערער שכר טרחה. לא מצאנו כל טעם להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא. לפיכך, דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבים מס' 1 בסכום כולל של 5,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבה מס' 2, בסכום כולל של 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ו בניסן תשנ"ט (12.4.99).