בית המשפט אינו סמכות עליונה בנושאים מקצועיים
מהי המשמעות של פסק דין בנושאים שבמומחיות?
אין חולק כי בית המשפט פוסק אחרון בסכסוכים בין צדדים לדיון.
ההליך המשפטי הוא לפעמים מורכב, ספציפי, מצריך ידע מקצועי שאינו מצוי אצל מי שלא עוסק בכך בשגרת עבודתו ואינו בעל הכשרה מתאימה, ומסיבות אלו - קיים המוסד של מומחים; השופט ממנה מומחה, שתפקידו להאיר את עיניו בנושאים שבמומחיות.
תפקידו של המומחה מורכב; ראשית, עליו לבדוק את חוות הדעת של הצדדים לדיון, ושנית, עליו להוציא חוות דעת מטעם עצמו, ולהגישה לשופט כשהיא מובנת ועונה על השאלות שהוצבו בפניו.
על פי הגיונם של דברים, מומחה אשר מתמנה ע"י בית המשפט, צריך להיות מומחה משכמו ומעלה, והשופט אמור להקפיד בבחירתו ובמינויו.
במינוי זה, תלויים במידה רבה סיכויי הצדדים להוכיח את נכונות עמדתם. אומנם יש דרכים לגיטימיות להשיג על חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, אפילו כאשר הוא מתמנה בהסכמת הצדדים [קל יותר לעשות זאת במצב בו המינוי אינו בהסכמה], אולם לפחות מבחינה פסיכולוגית - יש לחוות דעתו יתרון, בשל שתי סיבות:
האחת - היא ייחוס למומחה בית המשפט אובייקטיביות. לכאורה, מומחה בית המשפט, אשר אין לו נגיעה כלשהי עם צד זה או אחר, הוא בעל יתרון בכך שחזקה כי הוא אובייקטיבי. למעשה, כל מומחה, גם אם הוא ממונה ע"י צד לדיון, חייב להיות נאמן למקצועו [על פי תקנות האתיקה המחייבות אותו], ועקב זאת הוא חייב ל היות אובייקטיבי.
השנייה - תפקידו של המומחה לבחון חוות דעת נגדיות. עצם התפקיד, נותן לו מעמד-על לכאורה, ויכולת מוגברת. מסמכים שצד לדיון (והמומחה מטעמו) לא קיבלו - אפשר שיגיעו לשולחנו של מומחה בית המשפט. טענות נגדיות, שעליהן לא חשב מומחה צד לדיון בזמן אמת (בעת הכנת חוות דעתו) - עכשיו הן עולות ומאתגרות את מומחה בית המשפט.
כך סבור המתבונן מן הצד.
אלא שהמתבונן בעיניים משפטיות-שיפוטיות - רואה את המצב אחרת, וסובר כי אין יתרון למומחה מטעם בית המשפט על פני מומחה צד לדיון, כל עוד המינוי נעשה שלא בהסכמת הצדדים.
ראה דבריו של נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) מאיר שמגר בע"א 4218/90 חפציבה בע"מ נ' כרמן ואלכסנדר להנר, להלן ציטוט:
המומחה אשר מונה ע"י בית המשפט, לא היה מומחה שמונה בהסכמה, ומשקלה של חוות הדעת היה כמשקל חוות הדעת של הצדדים.
בערעור חפציבה, הלינה המערערת על כי בית משפט קמא העדיף את חוות דעתו של מומחה הדיירים, על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט. ביהמ"ש שבערעור אישר העדפה זו, לאחר שירד לפרטי הדברים, וקבע הלכה כי כאשר המינוי של מומחה מטעם בית המשפט אינו בהסכמת הצדדים לדיון, אין יתרון למומחה בית המשפט על פני מומחי הצדדים.
ראה גם ע"א 25-38/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, בו הועדפה לאורך כל פסק הדין חוות דעתו של מומחה התביעה על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט.
היה צפוי כי בית המשפט יקפיד על מינוי המומחים מטעמו, ואז, ורק אז, הייתה סמכות במעמד של סמכות עליונה לפסקי הדין גם במישור המקצועי.
הכותרת מרמזת כי אין הדבר כך.
להלן שלושה מקרים בהן מונה ע"י בית המשפט מומחה שלא ראוי לתפקידו, והישארותו במינויו לא מועילה לבית המשפט:
מקרה א' - רפי גיל
בת"א 1049/03 לבני מהנדסים בע"מ נ' יוסי ואיריס פוליטי ואחרים, בית משפט השלום ברמלה, הוגשה בש"א 2970/04 שעניינה בקשה מנומקת להוצאת חוות דעתו של המהנדס רפאל גיל מהתיק. והנושא הגיע לדיון בפני השופטת אסתר נחליאלי אשר החליטה החלטה ביום 20.12.2005 לדחות את הבקשה, מהסיבה שמתגובתו של המהנדס רפי גיל עולה במפורש, כי הוא קונסטרוקטור אשר התמחה בקונסטרוקציות ובניהול הבניה, וסיים לימודיו בטכניון בהצטיינות. ראה סעיף 8 להחלטה.
כמו כן כתוב שם, כי רפי גיל העיד על עצמו שהוא מתמנה ע"י בית המשפט - "במאות תיקים בכל שנה בין היתר גם בתיקים שעוסקים בקונסטרוקציה" [הציטוט הוא מתוך תגובת רפי גיל לבקשת הפסילה].
השופטת כאמור האמינה למומחה, והחליטה להשאיר את מינויו על כנו.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור - רע"א 1151/06 לבני מהנדסים בע"מ נ' יוסי ואיריס פוליטי, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: שרה דותן. בקשת רשות הערעור התקבלה ובית המשפט דן בערעור לגופו, והחליט כדלקמן:
להוציא את חוות הדעת של המהנדס גיל רפאל מיום 21.10.04 שהתקבלה בתיק 1049/03 בבית המשפט השלום ברמלה, מאחר וכישוריו אינם עונים להחלטת בית המשפט הנכבד קמא מיום 1.3.2004.
על מידת עיסוקו של רפי גיל בקונסטרוקציות, אפשר ללמוד מפסק דינו של השופט ד"ר מנחם רניאל בית המשפט המחוזי בחיפה, ת"א 26999-06-11 נציגות הבית המשותף ברח' אלון 37 חיפה ואח' נ' שרביב בע"מ.
להלן ציטוט מתוך סעיף 61 לפסק הדין:
61. הנתבעת הדגישה בסיכומיה, שמר גיל הוא מהנדס רשוי המחזיק ברישיון בענף הנדסה במדור מבנים, אך מכוון שאינו מהנדס העוסק בתחום התכנון, בכל פעם שהיה צורך לבצע חישובים סטטיים למבנה או תכנון מסוים, הפנה את העבודה למר בורישנסקי, שאין חולק שהוא בעל ניסיון מעשי רב.
עינינו הרואות כי יש התאמה מלאה בין פסק דינה של השופטת המחוזית שרה דותן לבין האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה - השופט ד"ר מנחם רניאל בתיאורו כיצד מתגבר המומחה גיל על בעיות בקונסטרוקציה...
דומה כי אין מהימן יותר מהודאה של האדם עצמו על מגבלותיו.
מקרה ב' - מומחה שאינו מהנדס בניין
בניגוד למקרה א', כאן לא יצוינו פרטים מזהים, כי הנושא מצוי במועד הכתיבה בהליך משפטי שטרם תם.
הנושא המקצועי שעמד על הפרק בתיק זה הוא חיפוי פסיפס בבניין גהוה בחיפה אשר ניתק מחלקי מעטפת הבניין, ויתר בשל כך סיכון בטיחותי לדיירים ולסביבה הקרובה.
בית המשפט המחוזי בחיפה, מינה כמומחה מטעמו - אדם, שאינו מהנדס, אינו הנדסאי, אלא הוא שמאי מקרקעין וקבלן בניין.
המומחה מטעם בית המשפט התמנה כדי לפסוק בית מומחים, בדבר עמידות ציפוי פסיפס וסיבות התנתקותו, ובנוסף, הדרכים לטיפול הנדסי.
המינוי השנוי במחלוקת במקרה זה, לא יכול לסייע לבית המשפט בפסק דינו, ואינו עולה בקנה אחד עם מראית פני הצדק. פסיקתו של בית המשפט המתבססת על חוות דעת של שמאי מקרקעין בנושא חוזקו של ציפוי הפסיפס במעטפת הבניין, אינה יכולה להוות סמכות עליונה, כפי שמצופה, שהרי לקבלן בניין ולשמאי מקרקעין - אין ידע מקצועי בתחום זה.
מקרה ג' - מומחה שהוא מהנדס מכונות ואדריכל
בניגוד למקרה א', כאן לא יצוינו פרטים מזהים כי הנושא עדיין בהליך משפטי שטרם תם.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, מינה כמומחה מטעמו מהנדס מכונות כדי לדון בבית פרטי, אשר עקב תכנון קונסטרוקציה פגום ורשלני, כנטען על ידי התביעה על סמך חוות דעת של קונסטרוקטור - הופיעו בו סדקים ושברים.
מהנדס המכונות נדרש לחוות דעה מקצועית בתחום בו הוא אינו מבין ואינו אמור להבין.
אומנם רק לאחר בקשה מתאימה מטעם התובעים בית המשפט מינה מומחה נוסף בתיק, שהוא קונסטרוקטור, אך מינויו של מהנדס המכונות נותר על כנו כמו גם חוות דעתו, חוות דעת העלולה להשפיע על פסק הדין, והשכר ששולם לו (עשרות אלפי ₪) - לא הוחזר לתובעים ולא סביר להגיש תביעה להחזרת השכר ששולם ללא תמורה [לפחות לדעת החתום על מאמר זה] - כי במצב בו בית המשפט משאיר את המינוי, במעמד כאילו המינוי מועיל לביהמ"ש, יקשה על התובעים לתבוע את הכסף ששילמו לשווא.
במצב זה, קשה לקבל את הכרעותיו של בית המשפט בנושאים מקצועיים, כהכרעות של סמכות עליונה, גם אם מבחינה משפטית הדין נחרץ.
גילוי נאות: משרד "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ" מעורב כמומחה בתיק נציגות הבית המשותף ברחוב אלון 37 נגד שרביב בע"מ, וכן במקרים ב' ג' הנ"ל.
