FAKE REGULATIONS
המושג FAKE NEWS הוטבע בלשון [בכל העולם] על ידי נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, אחרי שבשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת הקדימו אותו בגיליונות ביטאון "הטכנאי הצעיר" תחת השם – "תעתועים ותרמיות בשם המדע".
תעתועים ותרמיות בשם המדע
בעבר נעוריי נמניתי על הקוראים [וגם על מקבלי הפרסים על פתרונות של חידות במדעים, ביחד עם: קרניאלי דוד [כנראה מזכרון יעקב] ואחרים, של הביטאון הישראלי המדעי הייחודי – "הטכנאי הצעיר" ששינה בסוף תקופת הופעתו ל"המדע והטכניקה" בהוצאת "יבנה". לא את "חטאיי" אני אני מזכיר היום, אלא את זכות הראשונים על הרעיון, המתחדש על ידי טראמפ בימים אלו. בספרי שנכתב ביחד עם המהנדס יואל בן-עזרא וראה אור בהוצאת "בורסי" בשנת תשע"ה תחיקת הבניה להלכה ולמעשה, יש סיפור המשלב את אותן התרמיות עם ה- FAKE NEWS של טראמפ וכך מסופר:
מלשון החוק מצפים כי תהיה חדה וברורה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. לא תמיד היו אלו פני הדברים, ולעתים לשון החוק שגויה באופן המעורר פליאה. דוגמא טובה לכך, מצויה בסיפורו האמיתי של הפיזיקאי והמתמטיקאי האמריקאי ד"ר אי. ג'יי, גודווין [1825-1902], אשר פיתח תיאוריה מדעית [שגויה] לפיה כביכול ריבוע ומעגל השווים בהיקפם – שווים גם בשטחם. תיאוריה זו פורסמה בירחון האמריקאי הידוע "American Mathematical Monthly" אך לא התקבלה בקרב הקהילייה המדעית על אף פרסומה מהסיבה שהיא אינה נכונה. משלא מצא תמיכה נאותה לתיאוריה שלו מבחינה מדעית, פנה גודווין לפן החוקתי והגיש הצעת חוק הידועה בשם Indiana Pi Bill למדינת אינדיאנה – בזו הלשון:
מוחלט בזה על ידי האסיפה הכללית של מדינת אינדיאנה, כי הוכח ששטחו של מעגל שווה לשטחו של ריבוע כאשר היקף המעגל שווה להיקף הריבוע.
אתגר לתלמידי תיכון ולחובבי המתמטיקה – להוכיח כי הדבר לא נכון...
FAKE REGULATIONS
המונח "Fake Regulations" משמעותו חוקים במסגרת חקיקת המשנה [תקנים ותקנות] שגויים ומטעים בעליל, וזאת בעקבות 'Fake News' ביחס לחדשות שגויות.
חקיקת המשנה בתחום התכנון והבניה במדינת ישראל היא מהמתקדמות בעולם המערבי, אך בצד התשבחות, ישנה גם ביקורת: לאור זאת, שניסוח תקנות התכנון והבניה הופקד בידי מי שאינו זהיר דיו [בלשון המעטה] או שאינו אמון על מדע ההנדסה ועל כללי ההיגיון, נפלו בתקנות שגיאות, שיבושים וסתירות, המפורטים ומוכחים בספרנו הנ"ל ולא רק שם.
לדוגמא: תקנות התכנון והבניה מחייבות תנאי במדידת מדרגות מסוג "שלח מתחלף", לפיו רוחב השלח במרחק 30 ס"מ מהציר - יהיה לכל הפחות 19 ס"מ – אך בחישוב השלח, עולה כי תמיד, בכל מצב, הרוחב יהיה 23 ס"מ. הסיבה לכך פשוטה - מדרגה במערכת "שלח מתחלף" היא תמיד במפתח של 45 מעלות, בהיותה חצי ריבוע, ומה הועילה תקנה זו, חוץ מ"להוכיח" כי מי שחיבר אותה לא הבין טריגונומטריה?! שהרי ברור כי 23 ס"מ גדול [תמיד] מ- 19 ס"מ... [עיין בחישוב המפורט, בספר "תחיקת הבניה להלכה ולמעשה", עמ' 4 עד 6].
הטעויות חדרו לפסיקה
בית המשפט זיכה את התובעים בפיצוי בגין חדר קטן, ללא חוות דעת שמאית. התובעים יצאו בחסרון כיס, משום שבית המשפט טעה טעות חישובית שהשפיעה על גובה הפיצוי שנפסק.
במסגרת דיון בתיק ליקויי בנייה, עלתה שאלת גודל חדר הממ"ד ביחס למובטח בתכנית המכר. על פי פסק הדין, הובטח ממ"ד ששטחו 9.4 מ"ר ובפועל - שטחו היה רק 8.7 מ"ר. בית המשפט כימת את הליקוי ב-1,000 ש"ח, לאור הפער הזניח (לשיטתו).
כיצד קבע בית המשפט שהפער - זניח?
ראו להלן:
בת"א 16325/04 מוזש נ' מטאנס (בית משפט השלום חיפה, 30/08/2006), קבע השופט מנחם רניאל כדלקמן:
5.8 שטח הממ"ד – יש אי התאמה בין גודל הממ"ד המובטח בתוכנית המכר 9.40 מ"ר, לגודל הממ"ד בפועל, 8.70 מ"ר. לטענת הנתבעת הדירה נמכרה לפני קבלת היתר בניה והשינוי במידות נעשה בהתאם לדרישות הג"א, ולפיהם הממ"ד הוצר כדי שימש בסיס לממ"ד בדירה העליונה. הנתבעת צירפה העתק חלקי של היתר הבניה, אבל אין שום ראיה לכך שנכפה על הנתבעת, עקב דרישות הג"א או דרישות אחרות, לבנות את הממ"ד שבשטח קטן יותר מזה שהובטח. על פי סעיף 4.1 לחוזה, היה על הנתבעת לבנות את יחידת הדיור כמפורט בתוכנית המכר, בכפוף לשינויים שיכפו עליה הרשויות המוסמכות. אין די בהיתר.
יש צורך בכפיה. הנתבעת לא הוכיחה כפיה כלשהיא, ועל כן עליה לעמוד בהתחייבותה. נכון הוא שההפרש של 0.7 מ"ר הוא מזערי, כגודל משטח של 10 ס"מ אורך ו- 7 ס"מ רוחב, אבל זהו הפרש, ויש לפצות בגינו. אני קובע בגין הפרש זה פיצוי של 1,000 ₪, בהעדר ידיעה על מחיר הדירה, שלא הוכח.
[ההדגשה לא במקור]
כלומר, לפי פסק הדין, 10 ס"מ * 7 ס"מ = 0.7 מ"ר. זו כמובן טעות חישובית, והיא נובעת משגיאה בהמרת יחידות המידה מסנטימטר מרובע למטר מרובע.
שטח של 0.7 מ"ר הוא שטח של 100 ס"מ * 70 ס"מ = 7,000 סמ"ר = 0.7 מ"ר, ולא כפי שקבע בית המשפט.
צא ולמד, אם עבור 0.007 מ"ר, בית המשפט זיכה את התובעים רק ב-1,000 ₪, בכמה היה מזכה בית המשפט, עבור שטח הגדול פי מאה?
