ת"א 1401-03-14 אליעזר משה מרגלית נ' ליאון אריה כהן ואח'
ת"א 1401-03-14
בית משפט השלום חדרה
06.10.2015
בפני השופטת: קרן אניספלד
נגד
תובע:
אליעזר משה מרגלית
עו"ד אוכן אלפנדרי
נתבעים:
1. ליאורן אריה כהן
2. יניב חיים כהן
3. שרון כהן
עו"ד איליה נסייר
ההחלטה
התובע מבקש לפסול את מיניו של מומחה בית המשפט, המהנדס דן לופו (להלן המומחה), ולבטלו - כל זאת עוד בטרם ניתנה חוות-דעתו של המומחה בעניינים שלשמם מונה; הנתבעים מתנגדים לכך. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה על נספחיהן, כמו גם בהודעת המומחה שהוגשה ביום 12.8.2015.
דין הבקשה להתקבל. להלן יובאו הטעמים לכך.
א. ברקע הבקשה
1. התובע הגיש נגד הנתבעים תובענה כספית לתשלום סך של 102,551 ₪ בגין עבודות שביצע על-פי הנטען בשני נכסים שבבעלות הנתבעים, בית בקיסריה ובית באור עקיבא. הנתבעים התגוננו בפני התביעה, בין השאר, בטענות על-אודות ליקויים ונזקים שהסב התובע לשני הנכסים הללו.
2. בהחלטות מיום 12.1.2015 ומיום 30.1.2015 מונה המומחה כמומחה מטעם בית המשפט לשם בדיקת הבית בקיסריה והבית באור עקיבא. בהתייחס לבית בקיסריה, נקבע בהחלטת המינוי כך: "המומחה יבדוק את הבית ויחווה את דעתו על-אודות ליקויים בעבודות שביצע בו התובע, אם וככל שקיימים - ובתוך כך יקבע את עצם קיומם של ליקויים, אם טיבם ואת העלות הכרוכה בתיקונם. ככל שימצא המומחה כי יש בבית ליקוי שאינו בר-תיקון, יציין זאת, בבדיקת הבית ובמתן חוות-הדעת יתייחס המומחה לעניינים השנויים במחלוקת כביטויים בכתבי-הטענות".
החלטה זו הוחלטה גם על בדיקת הבית באור עקיבא, וביחס אליו התבקש המומחה, בנוסף, לקבוע "[...] אם, נוכח תיקונים שבוצעו בו במועד מאוחר לעבודתו של התובע במקום, ניתן לחוות-דעת כיום על-אודות ליקויים שהיו בו קודם לכן, טיבם, עלותם והיותם נובעים מעבודות של התובע. עוד יקבע המומחה, ככל שהדבר אפשרי נוכח התיקונים שכבר בוצעו בנכס, אם התיקונים שבוצעו נדרשו בשל עבודות של התובע."
3. בדיקת המומחה את הבתים נערכה ביום 9.8.2015, במעמד התובע והנתבע 1. בקשת התובע להורות על פסילת המומחה תוך ביטול מינויו הוגשה ביום המחרת, 10.8.2015.
4. על פי החלטה מיום 11.8.2015 עוכב מתן חוות-הדעת בידי המומחה עד הכרעתה של הבקשה. על-פי החלטה זו הוגשה, במענה לבקשה, הודע ת"א 1401-03-14
בית משפט השלום חדרה
06.10.2015
בפני השופטת: קרן אניספלד
נגד
תובע:
אליעזר משה מרגלית
עו"ד אוכן אלפנדרי
נתבעים:
1. ליאורן אריה כהן
2. יניב חיים כהן
3. שרון כהן
עו"ד איליה נסייר
ההחלטה
התובע מבקש לפסול את מיניו של מומחה בית המשפט, המהנדס דן לופו (להלן המומחה), ולבטלו - כל זאת עוד בטרם ניתנה חוות-דעתו של המומחה בעניינים שלשמם מונה; הנתבעים מתנגדים לכך. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה על נספחיהן, כמו גם בהודעת המומחה שהוגשה ביום 12.8.2015.
דין הבקשה להתקבל. להלן יובאו הטעמים לכך.
א. ברקע הבקשה
1. התובע הגיש נגד הנתבעים תובענה כספית לתשלום סך של 102,551 ₪ בגין עבודות שביצע על-פי הנטען בשני נכסים שבבעלות הנתבעים, בית בקיסריה ובית באור עקיבא. הנתבעים התגוננו בפני התביעה, בין השאר, בטענות על-אודות ליקויים ונזקים שהסב התובע לשני הנכסים הללו.
2. בהחלטות מיום 12.1.2015 ומיום 30.1.2015 מונה המומחה כמומחה מטעם בית המשפט לשם בדיקת הבית בקיסריה והבית באור עקיבא. בהתייחס לבית בקיסריה, נקבע בהחלטת המינוי כך: "המומחה יבדוק את הבית ויחווה את דעתו על-אודות תה המומחה ותשובת הנתבעים; התובע הגיב עליהן.
ב. נימוקי הבקשה
1. ביסוד הבקשה ניצבה טענה על-אודות היעדר אובייקטיביות של המומחה והטייתו נגד התובע, שבאו לידי ביטוי - כך לטענת התובע - בהתנהלות המומחה במהלך בדיקת הבתים, ובתוך כך בכל אחד מאלה: ראשית, במענה לתלונת הנתבע לפני המומחה על נזקים שהסבה עבודתו של התובע, התבטא המומחה בצורה לא הולמת כלפי התובע, באומרו לנתבע: "יש בפניך שתי אפשרויות, או לשים לו שק על הראש ולזרוק אותו לפרדס או להגיש נגדו תביעה". שנית, המומחה בחן לבקשת הנתבע את מרתף הבית בקיסריה, אף שהוא לא נכלל בכתבי-הטענות, ואזי אמר כך: "יש לחתוך למי שעשה את העבודה במרתף את הידיים". שלישית, במהלך בדיקת הבתים ניהל המומחה שיחה עם נתבע 1 לגבי עיסוקו של הנתבע ויכולתו לייבא לארץ חומרי בניין. רביעית, בתום הבדיקה ניהלו המומחה ונתבע 1 שיחה פרטית, מבלי שהתובע ובא-כוחו שנכח עמו במקום נחשפו לתוכנה. הבקשה נתמכה בתצהיר התובע.
2. בהודעת המומחה הוטעם כך (במענה לטענות התובע ועל-פי סדר הופעתן): ראשית, כשביקש הנתבע 1 כי המומחה יתייחס במהלך הביקור לנושאים שלא נכללו בכתבי-הטענות, סירב המומחה לכך; נוכח שאלותיו החוזרות ונשנות של הנתבע בנדון: "ענה המומחה בצחוק שהוא, הנתבע, יכול להרביץ לתובע או לתבוע אותו". שנית, בתום בדיקת הבית בקיסריה התלונן הדייר שגר במקום על הצפת המרתף במי גשם, עניין שלא נכלל בתביעה; המומחה, שהטענה לגבי המרתף עוררה את סקרנותו המקצועית, הלך עם הנוכחים לבדוק את המרתף ובתוך כך הופנו אליו שאלות גם על-ידי בא-כוח התובע. המומחה סבר שתכנון המרתף לקוי, אך מסר בהודעתו שאין לכך קשר למחלוקת הנדונה בהליך זה. שלישית, המומחה אישר כי במהלך בדיקת הבתים שמע מפיו של נתבע 1 שהוא יבואן אבן, ואזי התעניין אם הוא מייבא לישראל אבן טרוורטין ומאיזה ארץ. רביעית, המומחה לא חלק על כך שקיים שיחה עם נתבע 1 בתום הביקור בנכסים, אך הטעים כי הדבר היה תמים לחלוטין - והוא שאל את הנתבע, שרכבו חנה ליד רכב המומחה, מהי הדרך הקצרה ביותר להגיע לכביש 2.
המומחה הביע דעתו כי טענות התובע בכל הקשור להיעדר אובייקטיביות מצדו הן טענות סרק, וביקש לדחותן.
3. הנתבעים, בתשובתם, סמכו ידם על הודעת המומחה, הטעימו כי היא תיארה בצורה אמינה את שאירע במהלך הביקור בנכסים, וביקשו לדחות את הבקשה. עוד הוטעם כי שכרו של המומחה בסך של כ- 10,000 ₪ שולם לו בגין בדיקת שני הנכסים, וקבלת הבקשה - משמעה השתת הוצאות מיותרות על הצדדים. לבקשה צורף תצהירו של נתבע 1 לאימות עובדותיה, ובו הוטעם בין השאר כך: "[...] התובע מבקש לפסול מומחה ביהמ"ש [...] לאחר שזה התבטא בפני הצדדים בדבר העבודה הלקויה שיצאה תחת ידי התובע, אשר גרמה לנזקים בלתי הפיכים בדירה בקיסריה ואשר עולים שבעתיים על סכום התביעה נשוא תיק זה" [ההדגשה במקור].
ג. דיון והכרעה
כאמור, דין הבקשה להתקבל.
1. מומחה שמונה ליתן חוות-דעת מטעם בית-המשפט משמש כידו הארוכה של בית-המשפט; תפקידו לסייע לבית-המשפט לרדת לחקר האמת [רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002)]. מכוח תפקידו, חב המומחה חובת נאמנות לבית-המשפט שמינה אותו ולבעלי-הדין [רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל (2009)]. משמונה מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי ויעשה את מלאכתו נאמנה [רע"א 5611/07 פישר-לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (2007)], לפיכך תעשה פסילתו רק בנסיבות חריגות ובשל טעמים מהותיים וכבדי-משקל, אם עלול להיגרם לאחר הצדדים עיוות דין או כאשר המומחה פעל בחוסר תום-לב.
חשש בעלמא למשוא פנים אינו מספיק, ורק אפשרות ממשית ואובייקטיבית לכך שדבק במומחה רבב יכולה להצדיק את פסילתו [ע"א 8 129/06 פרץ נ' עיריית ירושלים-הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פס' 31 (2009)]. נקודת המוצא היא על כן, שהמומחה פעל בהגינות ובתום-לב ולא כל שגגה או תקלה שנפלו בחוות-הדעת תהיה עילה להעברתו מתפקידו [רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (1999; (רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (1997)].
2. על מומחה שממונה לבצע תפקיד וליתן חוות-דעת מטעם בית-המשפט, מהיותו ידו-הארוכה של בית המשפט בכל הקשור למתן חוות-הדעת ולעריכת הבדיקה שמונחת ביסודה, חלות חובות מחמירות שנועדו להבטיח לא רק את האובייקטיביות של המומחה, אלא גם כי זו תוקרן כלפי חוץ ולא יתעורר חשש מבוסס בדבר הטייה של המומחה לטובת צד זה או אחר.
בשל כך, חל על המומחה איסור לקיים דיון עם בעל-דין או בא-כוחו בהיעדר הצד האחר, ואין מקום לשיחות אישיות בין המומחה לבעל דין ולו גם בעניינים שמשיקים לתחום עיסוקו של המומחה ושאין להם נגיעה ישירה לשאלות שבמחלוקת. אף אין מקום כי מומחה מטעם בית המשפט יעתר לבקשה של צד לבדוק נושא שלא נכלל בכתבי-הטענות, ולו מטעמי סקרנות מקצועית; על המומחה ליתן דעתו אך ורק לעניינים שנמסרו לבדיקתו על ידי בית המשפט, הא ותו לא. לבסוף, אין מקום כי המומחה "ימליץ" לבעלי דין כיצד לנהוג בצד האחר, ולו גם בבדיחות הדעת ובמה שנתפש על ידי המומחה כהומור; מה שנחווה על ידי האחד כהומור עשוי להתפרש על ידי אחר כאמירה פוגענית שמקומה לא יכירנה.
מתוך הודעת המומחה עולה כי הוא לא שמר על הריחוק הנדרש מן הצדדים ומן הסכסוך, ודי בכך כדי לסלול את הדרך לקבלת הבקשה. בנסיבות העניין, היה על המומחה לסרב לדון בכל עניין שלא נכלל בכתבי-הטענות - מבלי להוסיף על כך כל אמירה שגלומה בה המלצה לנתבע כיצד לנהוג בצד האחר. בין בהומור ובין שלא בהומור. היה עליו להימנע מבדיקת מרתף הבית ואף היה עליו להימנע מלדון עם הנתבע בכל עניין שנוגע לעיסוקיו האישיים. אמירתו של המומחה כי הנתבע יכול להרביץ לתובע או לתבוע אותו היא אמירה פסולה, והטענה כי הומור ניצב ביסודה אינה עשויה להכשירה. במקרה דנן, בהצטברות הדברים יש כדי ללמד על רבב שבמומחה ואשר מצדיק את פסילתו. הדברים עומדים בעינם גם אם לא ניצבה ביסודם כוונה.
3. תצהירו של הנתבע 1 מספק לכך תימוכין עקיפים. אם סבר המומחה שבדיקתו את הבתים תומכת בטענות הנתבעים ומקימה אחריות של התובע לליקויים בהם, אזי היה עליו ליתן לכך ביטוי בחוות-דעתו שתוגש לבית המשפט - שהוא אשר מינהו לתפקידו. אין מקום לכך שמומחה מטעם בית-המשפט יתן ביטוי לממצאיו ומסקנותיו אגב ביקור במקום, במעמד הצדדים ובאוזניהם, טרם מתן חוות הדעת ושלא באמצעותה. התמונה הכוללת שנוצרה במהלך ביקור המומחה במקום היא של היעדר ריחוק מספיק מהסכסוך ומבעלי הדין, באופן שמשליך על האובייקטיביות של המומחה.
ודוק: אילו דובר אך ורק בקיום שיחה עם הנתבע בתום הביקור על אודות הכוונת הדרך - היו פנים הדברים שונים, נוכח הסבריו של המומחה באשר לתוכן השיחה ומטרתה. אלא שבהינתן הטעמים האחרים שנצבו ביסוד הבקשה - טעמים שתגובת המומחה איננה מאיינת אותם - יש להיעתר לה.
זאת ועוד, הבקשה לא הוגשה בדיעבד, על מנת לפסוק חוות דעת מוגמרת שכבר הוגשה; היא באה לעולם בתכוף לאחר ביקורו של המומחה בבתים, בטרם ניתנה חוות הדעת [רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (2006)]. לצד הטעמים העניינים שנמנו לעיל, יש בכך כדי להטות את הכף לטובת התובע. בכך שביטול המינוי והעמדת מומחה חלופי מטעם בית-המשפט כרוכים בהשתת עלות נוספת על הצדדים אין כדי לשנות מן התוצאה, והצדדים יוכלו לטעון טענותיהם באשר לאופן הנשיאה הסופי בהוצאות ההליך בסיכומים.
ד. סיכומם של דברים
נוכח האמור לעיל, מבוטל מינויו של המהנדס דן לופו כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה.
החלטה הקובעת את זהותו של מומחה חלופי תינתן בנפרד.
בהזדמנות זו, מובהר לצדדים כי חל עליהם איסור לדון עם המומחה שימונה בכל עניין שאינו נובע במישרין מכתבי-הטענות ואשר חורג מן המטרה שלשמה מונה המומחה.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא את ההחלטה לבעלי-הדין מטעם בית המשפט.
ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ו, 06 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
