תפריט חיפוש

בית המיועד להריסה

24 אוגוסט, 2017 |
ד"ר אברהם בן עזרא

לא בקלות קובע מומחה, כי בית מגורים אשר תוכנן ע"י מהנדסים מורשים, נבנה ע"י קבלן רשום, ואף קיבל טופס 4 ואישור אכלוס- דינו להריסה, בגלל סדקים שנתגלו בו, או מכל סיבה הנדסית אחרת.
מדובר בהחלטה כבדת משקל, גורלית ומשמעותית גם מבחינה כלכלית.
מומחה זהיר, יימנע מלהחליט החלטה על הצורך בהריסת המבנה מחמת הזהירות- האומנם?!
שמא החלטה שלא להרוס את הבית- היא החלטה משמעותית לא פחות?!

תפקידו של מומחה הנדסי

ראוי שמומחה הנדרש לחוות דעתו בעניין מסוג זה, יהיה מהנדס רשוי, אשר עוסק בתכנון מבנים בפועל. יש לשים לב ולהיזהר ממינוי שורה ארוכה של מומחים, אשר הם מבחינה פורמאלית מהנדסים רשויים בתחום המבנים- אך לא הוכשרו לכך מעולם ואינם עוסקים בתכנון. מומחים אלו, למעשה מחזיקים ברישוי כוזב, שכן היה עליהם לעדכן את רשם המהנדסים והאדריכלים בתחום התמחותם כדי להסב רישומם ממדור מבנים למדור אחר בו הם התמחו- אך הם לא שעו לפניית הרשם, ונמנעו מלעדכן את הרישום אצלו.

תפקידו של המומחה ההנדסי הוא אינו יחסי ציבור ואינו בתחום הפסיכולוגיה, כך שאם מבנה מסוים אינו עומד בדרישות התקן החל מבחינת יציבות, עליו לומר זאת בפה מלא כדי שהדברים יובנו כראוי ויונחו בעת הצורך גם על שולחן בית המשפט, כפשוטם וכהווייתם.

אם המבנה תוכנן מראש בצורה שגויה, כך שהוא אינו עומד בדרישות החישובים או בדרישות התקנים, יש לבדוק האם ישנה דרך לחיזוקו ולייצובו כדי שיהיה מותאם לתקן ולחישובים.

אם גם לאחר חיזוקו ושיקומו של המבנה- עדיין הוא יהיה לקוי ופגום- או שיש סיכוי סביר לכך- על המומחה להבהיר זאת היטב, כדי שבית המשפט יבין כי התיקון המוצע - אינו מבטל את הליקוי, אלא רק משפר את הבניין ודוחה או מבטל סיכוי לקריסה.

יש מצב בו הבניין לא יעמוד בדרישות התקנים והחישובים- ועדיין לא יהיה בסכנת התמוטטות.

בית המשפט הוא אשר יפסוק כיצד לשפות את בעלי הבית אשר נפגע.

חוות הדעת המקצועית

ראוי כי חוות הדעת בנושא היציבות של מבנה, תכלול בסופה המלצה אופרטיבית, המושתתת על חישובים, ככל שניתן. אפשר וצריך לבצע את החישובים גם במצב בו יש נתונים חלקיים בלבד, כי אם המומחה יימנע מלהכין חישובים בגלל מחסור בנתונים- ובשל כך חוות דעתו תהיה פגומה-לכאורה, חלקית, או חסרה- יהא בכך רמז לנתבעים הצפויים, כי מוטב להם להימנע מלשחרר מסמכים ותוכניות. לעומת זאת, אם המומחה יערוך חישובים על סמך ממצאים לא מדויקים/לא סופיים, או על סמך הערכות שבאומדנה - כי אז הנתבעים הצפויים ימהרו לספק נתונים, שיאפשרו למומחה לדייק ולעדכן את חוות דעתו.

לגופו של עניין, ישנם כמה מצבים אפשריים של מבנים בקטגוריה זו:

מצב א'- הסדקים, כיוונם וגודלם, כמו גם התוכניות והמסמכים, מוכיחים כי המבנה תוכנן ובוצע לפי כללי המקצוע ואין בו שום נזק מבחינת יציבות. במקרה כזה, די בתיקון הסדקים, וחזקה כי הם לא יופיעו שוב לאחר תיקונם.

מצב ב'- הממצאים מוכיחים, כי נפל פגם יסודי בביסוס או ברכיב קונסטרוקטיבי אחר, וניתן לבצע שיקום כך שהפגם יבוטל.

ביטול הליקוי יביא את המבנה לידי יציבות והתאמה לתקנים. במקרה כזה, חוות הדעת תכלול את השיטה המוצעת ואת עלותה, וכן חוות הדעת תכלול מסקנה ברורה, כי לאחר התיקון- המבנה יהיה ללא פגם ועם התאמה לתקנים, שכן אי ההתאמה תתבטל.

מצב ג'- נפל פגם ברכיבי קונסטרוקציה, ואין שום אפשרות סבירה לבצע שיקום שייצור התאמה לחישובים ולתקנים. אף על פי כן, אין סכנה מידית של מיט. לאמור, ישנה פגיעה במקדם הבטיחות, ובשל אי התאמה לתקן או לחישוב- אי התאמה שאינה יכולה להתבטל באמצעות תיקון- המבנה לא יוכל להגיע לידי מבנה תקין, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון".

מאידך, מכיוון שאין סכנת התמוטטות ואפשר לחזק את המבנה- אין הכרח להרסו.  במקרה מסוג זה סביר שהמומחה יתלבט, האם לכלול בחוות דעתו אמצעי תיקון וחיזוק, או הריסה ובנייה מחדש.

ההצעה היא כדלקמן:

לכלול בחוות הדעת את שתי האלטרנטיבות, ששתיהן סבירות בנסיבות העניין. האלטרנטיבה הראשונה היא נקיטת שיטה לשיקום ולחיזוק המבנה, אף על פי שידוע כי בסופו של תיקון- עדיין תיוותר על מכונה אי ההתאמה. בשולי אלטרנטיבה זו, יפורטו הבעיות שבצד הפתרון- שהן- אי הוודאות של יציבות המבנה גם לאחר התיקון, הצורך לבדקו כל תקופת זמן, הצורך בביצוע מעקב מקצועי, הסיכוי להישנות הסדקים על אף התיקון ואולי גם הערכתו של שמאי מקרקעין בנושא ירידת ערך המבנה, על אף תיקונו.

האלטרנטיבה השנייה היא הריסת המבנה ובנייה של בניין חדש תחתיו.

מצב ד'- הממצאים מעידים לאחר ניתוחים, כי מדובר במבנה מסוכן שיש להרסו, ואין דרך לשיקומו או ששיקומו לא סביר בעליל.

תקדים למצב ג'

מדובר בבית של התובעים בת"א 48317-04-14 רוני אבישר ואח' נ' אלישע (אלי) בן נפתלי ואח', מקרה שנדון בבית משפט השלום בנתניה, שופטת: סמדר קולנדר- אברמוביץ.

 על פי חוות דעת מומחה התביעה (המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא), לאור הסדקים והשברים שבבית, הועלו שתי חלופות: האחת- שאינה מומלצת- היא לבצע שיקום וחיזוק הבית, אשר בסופו יחוזק אך לא יתאים לכל הוראות התקנים וכללי המקצוע. הסיבה לכך היא, שהביסוס של הבית הוא לקוי וחסר תקנה. השנייה- היא החלופה המומלצת- הריסה של הבית ובנייה מחדש.

בית המשפט מינה כמומחה מטעמו, את המהנדס אריה קצור. המומחה קצור הסכים עם מומחה התובעים כי החלופה השנייה (הריסה ובנייה מחדש) היא הנכונה, ובית המשפט פסק לפי חלופה זו.

על פסק דין זה הוגשו שני ערעורים- ע"א 369194-09-16 ווקנין ואח' נ' אבישר ואח',

ו- ע"א 19021-10-16 בן נפתלי נ' אבישר ואח', בבית המשפט המחוזי מרכז- לוד, שופטים: מיכל נד"ב, ורדה פלאוט, בלהה טולוקובסקי.

פסק דין זה אישר את פסק הדין קמא, ובין היתר נכתב בו:

כשנתיים וחצי לאחר אכלוס הבית, התגלו בבית סדקים ומאוחר יותר גם שברים בקירות.

אבישר הגישו תביעה נגד המהנדס והקבלנים בה עתרו לפיצויים בסכום של 1,581,500 וטענו כי יש להרוס את הבית ולבנותו מחדש. הם תמכו את התביעה בחוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא לפיה עסקינן בכשל קונסטרוקטיבי וכי אין מנוס אלה לפרק את המבנה ולבנותו מחדש. ד"ר אברהם בן עזרא ציין בחוות דעתו כי תכנון המבנה נעשה ללא סקר קרקע. הכלונסאות תוכננו לעומק של 8 מ' ואולם משהקבלנים נתקלו בקושי תוך כדי הקידוח, המהנדס אישר טלפונית להיעצר בעומק של 3.5 מ' ולהגדיל את קוטר שטח הכלונס.

אף שבחוות דעת מומחה התביעה נכללה כאמור גם חלופה לביצוע שיקום וחיזוק במקום הריסה ובנייה מחדש, בית המשפט העדיף שלא לנקוט בדרך השיקום, לא להפוך את בית התובעים לשדה ניסויים בתחום הבנייה, ולזכותם בפיצוי לביטול הנזק בשלמותו- לפי עלות הריסת הבית הקיים ובניה של בית חדש תחתיו.

תקדימים למצב ד'

בגבעת אבני נבנה בית מגורים אשר נבדק ע"י המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא, ולגביו הוצאה חוות דעת מקצועית ובה רק חלופה אחת- והיא- הצורך בהריסת הבית ובנייה של בית חדש תחתיו. לא היה כלל מקום לשיקול דעת לגבי פתרון אחר, של שיקום.

הוגשה תביעה- ת"א 2344-02-08 ד"ר צבי תוהמי ואח' נ' העמותה לפיתוח גבעת אבני ואח' בית משפט השלום נצרת.

בשלב ראשון מונה מטעם בית המשפט המומחה, המהנדס אמיל אבו האני, אשר בדק את הבית, וקבע בחוות דעתו כי אכן הבית (בו גרו התובעים) נדון להריסה. אבו האני גם העיד על חוות דעתו.

בית המשפט לא בטח במומחה שמינה, ולאור ריבוי המומחים הנגדיים- החליט לשמוע את מומחה התביעה אשר גם הוא העיד בבית המשפט ונחקר על חוות דעתו.

אף שעדות מומחה התביעה הייתה אמורה להניח את דעתו של בית המשפט, דעתו לא נחה וזאת נוכח גל המומחים מצד הנתבעים וצדדי ג', אשר טענו לנזק זעום לבית, אותו בית, אשר מומחה התובעים כמו גם מומחה בית המשפט קבעו כי דרוש להרסו.

בית המשפט מינה מומחה נוסף- המהנדס מרדכי בס, אשר בדק את הבית, והוציא חוות דעת; גם הוא קבע בחוות דעתו כי צריך להרוס את הבית.

רק לאחר כל התהליך הארוך הנ"ל, אשר התמשך על פני שנים מספר, הוצא פסק דין שקבע פיצוי בהסכמה, על בסיס עלות בניית הבית מחדש...

* *  *

מדובר בפסיקה מרחיקת לכת, אך המקרים מרחיקים לכת לא פחות.

ההחלטה לפסוק הריסה של בית אשר נבנה לאתר שתוכנן ואושר ע"י גורמי הרישוי- היא לא מתקבלת בקלות.

קושי זה בא לידי ביטוי בת"א 1043-02-11 ימית גמליאל ואח' נ' אורלי פישר, בית המשפט השלום, חיפה.

בתיק זה נדונה בנייה באחיהוד. על פי התביעה, אשר התבססה על חוו"ד ד"ר אברהם בן עזרא, מדרגות שנבנו במבנה צמוד לבניין המקורי - דינן להריסה ובנייה מחדש, בשל השברים והסדקים, שנבעו מביסוס לקוי.

בית המשפט (השופטת מירב קלמפר נבון) מינתה כמומחה מטעם בית המשפט את המהנדס צבי רום אשר קבע בחוות דעתו כי מבנה המדרגות טעון הריסה, וכך גם נפסק בפסק דינה של קלמפר- נבון ביום 05.11.2012.

מסיבות משפטיות, הוגשה בקשה ע"י הנתבעת לחדש את המשפט בפני מוטב אחר. אכן, התיק הועבר (לאחר פסק דין, כאמור) אל מוטב אחר - השופט אהרון שדה, אשר מינה מטעמו מומחה אחר- המהנדס מרדכי בס. מומחה ביהמ"ש קבע גם הפעם, כפי שקבע מומחה התביעה, כי דרוש להרוס את מבנה המדרגות, וכך גם פסק בית המשפט בפסק הדין של אהרון שדה מיום 8.12.2014.

* *  *

הדוגמאות לעיל באו כדי להמחיש את התהליך המשפטי, שלא תמיד הוא קצר ויעיל, בדרך אל פסק הדין הסופי.

טוען סינון...ajaxSpinner