בריחים ועוקצים במנגנון נעילת דלת

על פי תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, אחת האפשרויות לנעילה תקינה של דלת הכניסה לדירת מגורים הוא שימוש במנגנון נעילה בו יש בריחים ננעלים ל- 4 כיוונים.

הכיוון של הבריחים - או מניינם?

הדגש הוא על ארבעה כיוונים, ולא על ארבעה בריחים, ובעניין זה מומחים נוטים לטעות ולסבור כי בריח לכיוון אופקי הקרוב לרצפה שווה ערך לבריח לכיוון אנכי אל הרצפה. לו היה הדבר כך, היה חל שינוי בתקנה והסתפקות בשלושה כיוונים בתוספת תנאי שבמקום הכיוון הרביעי (כלפי מטה) יהיה תחליף של כיוון צדדי שבין כה נדרש אך קרוב לתחתית הדלת, ולא היא.

להבהיר, תקנה זו הותקנה בשנת תש"ל, ואף שדרישות רבות ושונות בנושא המיגון [לדוגמא – סורגים שנדרשו לגבי קומה עליונה וקומה תחתונה כבר לא דרושים], הרי תקנה זו לא בוטלה ולא שונתה.

הוכחה או טענה פולמוסית?

להלן לשון התקנה בעניין הנדון:

אמצעי נעילה

2.92  נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך:

אמצעי (1) -

(א) מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן - מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי ובנוסף -

(ב) מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה: קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג)  המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ.

(ד) על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101.

(ה) במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101.

(ו)  במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס' 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה - העוקצים).

(ז)  במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.

אמצעי (2) -

(א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי.

(ב) עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים.

(ג)  הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח.

(ד) במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות.

(ה) מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות - 3 בכל אחת.

עינינו הרואות כי מי שטוען ל"שווה ערך" של הנעילה הצדדית לנעילה כלפי מטה צריך להוכיח זאת – עליו חלה חובת ההוכחה – וההוכחה צריכה לכלול שלושה קריטריונים: "מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו", כנאמר בתקנה.

בפועל, מומחים מסתכלים על הדלת, ללא בדיקה כלשהי, וטוענים [לא מוכיחים] כי הנעילה ימינה ושמאלה ללא הנעילה מטה, היא, כביכול, שוות ערך לנעילה ימינה ושמאלה ביחד עם הנעילה כלפי מטה.

טענה של מומחה ללא בדיקה מעבדתית, ללא שום בדיקה, אינה כהוכחה הנדרשת בתקנה.

בריח או עוקץ?

יש להבדיל בין בריח, הנדרש בתקנות, לבין עוקץ המקובל בביצוע זול, מהיר, נגיש – ופגום, כפי שיובהר להלן.

הבריחים, להבדיל משיטות זולות אחרות, עם אמצעי נעילה עתיק יומין, ואנו פוגשים אותם כבר במבנה המשכן במדבר ["אוהל מועד"]:

וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים, חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד. וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה. וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם, וְצִפִּיתָ אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב.

[שמות, פרק כ"ו, פסוקים כ"ו – כ"ט].

בתקנה 2.92 מדובר בבריחים ולא בשום פתרון אחר, והדרישה היא לבריחים ננעלים לעומק של 2 ס"מ לפחות, אל תוך תושבות מתכתיות ["טבעות"] ברצפה ובדופן המלבן [מזוזה מימין, מזוזה משמאל ומשקוף מלמעלה, וביחד עם הסף ברצפה, מתקבלים ארבעה כיוונים].

היתרון של הבריח על עוקץ הוא ברור: אם יותקן עוקץ גלילי ישר באורך של 2 ס"מ בקוטר 9 מ"מ כנדרש בתקנות – הדלת לא תוכל להיסגר, ויהא צורך לבצע אחת מן השניים: להרחיב את התושבת של העוקץ עד כדי כך שהאפקטיביות של המנגנון תיפגע, או לתת לעוקץ צורה מפותלת כדי שיחדור למרות הסיבוב – מבלי לשמור על הקוטר הנדרש ועל הצורה הגלילית, דבר שבהכרח יחליש את העוקץ ויאבד מחוזק המנגנון בכללותו. יש עוד אפשרות "להסתדר" עם העוקץ – לבצעו במידה קצרה, כדי 1 ס"מ במקום 2 ס"מ, וליצור מרווח בין האגף למסגרת, פתרון שיאפשר סגירה - אך יהא זה פתרון נחות בחוזקו, ולא רק זול וקל לביצוע.

סיום

מומחים רבים מנצלים את העובדה כי בית המשפט לא בקי בנושא ההנדסי ומכתיבים החלטות שיפוטיות שגויות בעליל, תוך התעלמות מהאמת ההנדסית וללא סימוכין ברמת הדרישה שבתקנות. לפעמים, חוות הדעת השגויה מוצאת את דרכה כחלק מפסק הדין, דבר שמבזה את בית המשפט, ופוגע באיכות המגורים.