מינוי מומחה נוסף

ראשית ייאמר כי הסוגיה שבכותרת שנויה במחלוקת. יש שופטים הממנים מומחה נוסף על זה הקיים מטעם בית המשפט, בקלות יתירה, ויש אחרים המקפידים למצות את האפשרויות בלעדי מינויו של מומחה נוסף.

כאשר בית המשפט מחליט על מינוי מומחה, חזקה כי המחלוקת בין הצדדים פרושה לפניו, וככל שנדרש למנות מלכתחילה יותר ממומחה אחד - יש אפשרות לעשות כן. לא מדובר במקרה זה במינוי מומחה נוסף, אלא במינוי מומחים לפי מקצועותיהם, בהתאם לנושאים שבמחלוקת.

הנושאים שבמחלוקת, לא תמיד מתמקדים בנושא מקצועי אחד, ויש ונדרש לדבר גם מהנדס בניין - וגם שמאי מקרקעין, או - גם רופא כירורג - וגם רופא פסיכיאטר. מינויים מסוג זה אינם בבחינת "מינוי מומחה נוסף".

מינוי מומחה נוסף, מתרחש כאשר באמצע הדיון או אף לקראת סופו, מתברר לבית המשפט כי אין בידו מידע מספיק כדי לפסוק דין. מצב זה יכול להתקיים בשל כמה סיבות:

א. המומחה שמונה לא כלל בחוות דעתו, ואף בחקירתו ובתשובותיו לשאלות הבהרה, מספר נושאים שבירורם  חיוני לבירור המחלוקת.

ב. המומחה שמונה אכזב את בית המשפט בחוסר ידע, ובית המשפט לא יכול לסמוך על חוות דעתו.

ג. המומחה שמונה אינו מומחה לכלל הנושאים שבמחלוקת, אף על פי שבמועד מינויו - התקבל הרושם כי הוא מתאים למינוי.

כאשר המומחה שמונה לא כלל בחוות דעתו התייחסות ברורה, או מושלמת, לסוגיות שבמחלוקת, ולא סייעו לצדדים ולבית המשפט תשובותיו לשאלות הבהרה ואף חקירתו, בית המשפט לא אמור לאשר מינוי מומחה נוסף, אלא להורות למומחה להשלים את חוות דעתו ולהתיר משלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה, כדי שחוות דעתו של המומחה תורחב ותושלם.

הליך זה הוא עדיף על מינוי מומחה נוסף, מבחינת עלויות הנחסכות לצדדים ומבחינת משך הדיון ויעילותו.

ראה בעניין זה ב"ל 1188-08-12 פ.מ. נ' המוסד לביטוח לאומי, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, פסק דינה של השופטת דגית ויסמן (פורסם ב"פדאור") להלן ציטוט רלוונטי:

4. לאחר שחזרתי ועיינתי בחוות הדעת, בתשובות לשאלות הבהרה ובחומר הרפואי הנוסף שהוצג למומחית, אני סבורה כי אין מקום למינוי מומחה נוסף, במיוחד מאחר שתשובות המומחית ברורות ואין צורך במומחה נוסף לשם בירורה הממצה של הסוגיה הרפואית המתעוררת בהליך זה.

נראה כי אם ישנו פער בין עמדת התובעת ובין תשובות המומחית, הוא נובע מפרשנות של חוות הדעת ושל תשובות המומחית. על פי תשובותיה, מדובר באירועים קצרים בזמן, שחלפו לאחר אשפוז לא ארוך, בניגוד לעמדת התובעת כי המצב ממנו סבלה נמשך לכל הפחות ששה חודשים. המומחית השיבה לשאלות שהוצגו בפניה ותשובותיה ברורות ומנומקות. בנוסף, לא התרשמתי כי התשובות אינן מתיישבות עם התיעוד הרפואי, כפי שהתובעת טענה.

5. עם זאת, מאחר שבתיעוד (מיום 24.5.09) נרשם ש"מדיווחיה עולה כי המצב הפסיכוטי קיים כחצי שנה עם החמרה ניכרת בימים האחרונים" ורישום זה אינו מתיישב עם מסקנת המומחית, תועבר אליה הבהרה בנושא, על מנת שתתן דעתה גם לרישום זה.

לאור עמדת הנתבע, גם בנושא הטיפול התרופתי שניתן לתובעת ראוי להציג שאלת הבהרה למומחית, הגם שעל פני הדברים ניתן להבין מתוך התיעוד הרפואי עצמו (לפיו התובעת סירבה לקבל בהמשך האשפוז טיפול בקלונקס), מדוע המומחית ציינה כי המחשבות החשודות לפסיכוזה חלפו בתוך שעות ללא טיפול תרופתי.

כאשר המומחה שמונה אכזב את בית המשפט עד כדי כך שחוות דעתו לא יכולה להוות בסיס לפסק הדין, בית המשפט יכול להסתמך על חוות  דעת של מומחי הצדדים, ולהעדיף את ממצאיהן על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וכאשר גם אלו לא משכנעות את בית המשפט, הדרך היא במינוי מומחה נוסף.

יצוין כי רצוי למעט באפשרות זו (של מינוי מומחה נוסף) - כי מדובר בתוספת מעמסה על כתפי הצדדים לדיון, שעדיף להימנע ממנה, ובסרבול הדיון.

כאשר המומחה שמונה מטעה את בית המשפט בעניין תחומי מומחיותו, ומסיבה זו או אחרת מינויו לא בוטל, ראוי לבטל את מינויו אף אחרי מתן חוות דעתו.

אין ספק כי במקרה זה נדרש מינוי מומחה נוסף, או מומחה חליפי.

כאשר המומחה מקבל פניה מבית המשפט בה מתבקשת הסכמתו למינויו, עליו לבדוק מהן המחלוקות שבין הצדדים ולהודיע לבית המשפט האם הוא מתאים לשמש מומחה בתיק, באופן מלא או חלקי, או שאינו מתאים.

ראה בעניין זה טענתו של המהנדס גיל רפאל, כי הוא קונסטרוקטור. ראה בעניין זה בש"א (רמלה) 2970/04, ת"א (רמלה) 1049/03 לבני מהנדסים בעמ' ואח' נ' יוסי פוליטי ואח', בית משפט השלום ברמלה, שופטת: אסתר נחליאלי חיאט, פורסם בספר "סוגיות בליקויי תכנון ובניה" מאת ד"ר אברהם בן עזרא בהוצאת בורסי - ספרי משפט (תשע"ג) עמ' 538, להלן ציטוט:

8. אשר לשאלה האם המומחה הינו מהנדס קונסטרוקציה בהתאם למינוי כב' השופטת בוסתן, אומר כי מתגובתו של המהנדס גיל עולה במפורש, כי את התמחותו בהנדסת בנין עשה בקונסטרוקציה ובניהול בניה, ואת לימודיות בטכניון סיים בהצטיינות, והוא מתמנה "במאות תיקים בכל שנה בין היתר גם בתיקים שעוסקים בקונסטרוקציה" [מתוך תגובת המהנדס גיל, ההדגש אינו במקור - א.נ.ח], כבר מטעם זה היה עלי לדחות את הבקשה הקנטרנית שהשיגה על מומחיותו של המהנדס גיל.

על כך הוגשה בקשת רשות ערעור אשר בסעיף 5 לבקשה זו נטען:

לידיעה, המומחה נרשם בשנת 4.2.1988 בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמהנדס אזרחי ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1991, קיבל רישיון לעסוק בהנדסה אזרחית במדור מבנים לאחר שעשה את הסמכתו כמהנדס בכיר בתחום פיקוח ותיאום.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דן בבקשה,  החליט כדלקמן:

(פסק הדין מופיע בספר הנ"ל, סמוך לאחר ציטוט פסק דינו של בית המשפט השלום).

בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו

רע"א 1151/06

המערערת:

לבני מהנדסים בע"מ ח"פ 511642357

נגד המשיבים:

1. יוסי פוליטי [אר], ת"ז 5377020

2. איריס פוליטי [פאר], ת"ז 5884943

3. עדיקא בניה והשקעות בע"מ, ח"פ 511710170

פסיקתא

נוכח הודעה המשיבים 1. 2 ו- 3 בבקשת הרשות לערעור הנ"ל, אני דנה בבקשה כבערעור ומורה כדלקמן:

החלטת כבוד השופטת אסתר נחליאלי - חיאט מיום 20.12.05 בטלה.

להוציא את חוות הדעת של המהנדס גיל רפאל מיום 21.10.04 שהתקבלה בתיק 1049/03 בבית המשפט השלום ברמלה, מאחר וכישוריו אינם עונים להחלטת בית המשפט הנכבד קמא מיום 1.03.2004. לנוכח הסכמת הצדדים אין אני עושה צו להוצאות.

שרה דותן, שופטת

ניתן ביום 23.05.06.

ראה גם החלטה בת"א (שלום חיפה) 47120-12-11 קורי נ' פרוכטר (פורסם ב"נבו" 17.4.13) בעניין דומה של אי התאמתו של המומחה לנושא המינוי:

החלטה

שקלתי טענות הצדדים ומצאתי לבטל את מינויו של המהנדס מר דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט.

מתגובת המומחה עצמו עולה כי לצורך מתן חוות דעתו עליו להיעזר במהנדס ממשרדו העוסק בתחום הקונסטרוקציה.

כאמור בהחלטתי מיום 21.2.2013, משמונה המהנדס דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט, ההנחה הייתה כי הוא מומחה בתחום הקונסטרוקציה. בפועל התברר כי מר דן אורמן נזקק לסיוע של מומחה אחר ממשרדו לצורך מתן חוות הדעת, מומחה אשר מעולם לא מונה על ידי בית המשפט. בנסיבות העניין, אני מבטל את מינויו של מר אורמן.

בד בבד עם מתן החלטתי זו ניתנת החלטה נוספת למינוי מומחה אחר מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה.

המזכירות תמציא החלטה זו למהנדס מר דן אורמן וכן לצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013 בהעדר הצדדים.

רמזי חדיד, שופט.

(ההדגשה אינה במקור).

מורה נבוכים:

המומחה המקבל מינוי מטעם בית המשפט, צריך לבדוק היטב את הנושאים שבמחלוקת, בטרם מתן הסכמה למינוי וכל שכן בטרם גביית שכר טרחה.

ככל שיש לו הסתייגויות, אלה צריכות להיות ברורות ופרושות על שולחנו של בית המשפט.

כבר ראינו מינוי אדריכל שהוא גם מהנדס מכונות - בתחום קונסטרוקציית בניין, מינוי שמאי מקרקעין שאינו מהנדס ואינו הנדסאי - בתחום ההנדסה, ומינוי מי שלא מבין דבר בקונסטרוקציות מבנים ולא תכנן מבנה מימיו - בתחום... הקונסטרוקציות.