חוות דעת מקצועית אינה תוכנית עבודה

רמת הפירוט בחוות דעת מקצועית, היא מוגבלת, וכאשר מצוין בה ליקוי בניה – יסתפק המומחה בתיאור כללי של הליקוי, הוכחת קיומו ובהערכת תיקונו.

במסגרת חוות דעת מקצועית, לא ניתן הפתרון ההנדסי לפרטי פרטיו, ולכן אין אפשרות לקחת את חוות הדעת ולבצע עבודה על פיה ללא "מסמכים מתווכים", שהם: תכניות עבודה אדריכליות ו/או הנדסיות, מפרטי ביצוע, רשימת כמויות, ולעיתים גם היתר בניה.

לשם דוגמא, אם המומחה מאתר ליקוי במבנה המעקה, ומציין את אי התאמתו לתקן הישראלי החל - תקן 1142 שם מפורטות הדרישות השונות מהמעקה, עדיין אי אפשר להסתמך על חוות הדעת ולתקן את המעקה הפגום על פיה; דרוש להכין תוכנית שתתאר בקנה מידה מתאים את מבנה המעקה (מקובל בפרטי בניין מסוג זה קנ"מ 1:20 או 1:25) וכן לכלול תיאור מדויק של תוואי המעקה ואופן עיגונו למבנה הקיים. דרוש גם להכין מפרט בו יפורטו החומרים שמהם יורכב המעקה והעבודות הדרושות לשם בנייתו – ברזל + צביעה, איזה ברזל ואיזו צביעה? ברזל רגיל? מגולוון? נירוסטה? ועוד פרטים, הדרושים להתקנת המעקה.

כל הפרטים הללו – לא כלולים בגוף חוות דעת מקצועית.

אחת הטעויות הנפוצות בהליכים משפטיים, היא להורות על ביצוע התיקונים על פי חוות דעתו של מומחה, מבלי לחייב בהוצאת המסמכים המתווכים בין חוות הדעת לבין הביצוע. במצב דברים זה, שולחים פועלים עם מנהל עבודה לשטח – בלי תכניות ומפרטי ביצוע, וסביר להניח כי התוצאה לא תהיה טובה, ולא תושג המטרה של התאמת המעקה לתקנים וביצוע תקין.

הבעיה מחריפה עוד יותר כאשר מדובר בליקוי מורכב יותר ממעקה לקוי. אם מדובר בביצוע של קיר תומך, אשר נכלל בתוכניות ולא הוקם, או – קיר תומך שנדרש לאור הטופוגרפיה לשם מניעת סיכונים, הרי כאן יש דרישה לתכנון אדריכלי + תכנון הנדסי + חישוב סטטי + תכניות להיתר בניה, וזאת בנוסף למפרט ולרשימת כמויות.

על כל אלה צריך להוסיף פיקוח על הביצוע.

יש לזכור כי התוכניות הדרושות מחייבות גם יועץ קרקע ומודד מוסמך לשם הכנה מוקדמת של דו"ח קרקע לביסוס הקיר, ותוכנית מצבית לשם תיאור התוואי של הקיר התומך.

מומחה הנקרא להגן על חוות דעתו, ונחקר על כך בבית המשפט, לעתים קרובות נשאל ע"י החוקר שאלות בלתי הוגנות, כגון:

"האם בדקת את סוג הקרקע?"

"כיצד הערכת את העלויות, במצב בו לא היו בפניך תכניות של הקיר התומך?"

ועוד שאלות, הממחישות את ההבדל בין חוות דעת לבין תוכנית עבודה.

אין זה תפקידו של המומחה ליזום בדיקת קרקע ולהפעיל מהנדס ביסוס או מודד מוסמך.

בית המשפט צריך להשכיל ולהבין מהם ההבדלים הבלתי נמנעים בין חוות דעת לבין תכניות ביצוע.

הבנה זו מטרתה כפולה:

ראשית – לשם הכוונה של חקירת המומחה, מתוך ידיעה של מוגבלות חוות דעת מקצועית וההבדלים בינה לבין תוכנית עבודה.

שנית – כאשר בית המשפט מחליט על הליך ביצוע בעין של תיקון הליקויים, אל לו לדלג על המסמכים המתווכים, ואל לו לשלוח את הצדדים לדיון - לביצוע התיקונים על פי חוות הדעת.

ראה בעניין זה ת"א 2954/07 ביחד עם ת"א 1247/08 ד"ר אמנון בלומנטל ואח' נ' אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבניין בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: עפרה אטיאס [פורסם ב"פדאור"]. בפסק דין זה, משרד "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ" סיפק שירותי מומחיות לתובעים. עיקר הבעיה הייתה קירות גדר שנבנו שלא כדין - לא לפי כללי המקצוע, והיו סדוקים ופגומים.

המומחה מטעם בית המשפט היה יצחק ברמן, אשר קבע בחוות דעתו כי מכיוון שהוא אינו קונסטרוקטור יש להיוועץ ביועץ קרקע. בית המשפט מינה את יועץ הקרקע ד"ר אורי קומורניק. על פי הייעוץ של ד"ר קומורניק [אשר אינו עוסק בקונסטרוקציה אלא רק בייעוץ קרקע] מונה המהנדס מחברת אנדס על ידי בית המשפט כדי שיכין תכניות ביצוע והמהנדס יוסף שולץ מונה כדי להכין רשימת כמויות לביצוע ותמחיר. בסופו של יום, התובעים זכו בפיצוי הגבוה במאות אחוזים מהסכום שנקבע תחילה באומדן על ידי מומחה בית המשפט מר ברמן, וכל זאת בעקבות הפעלתם של מומחים נוספים על מנת שימציאו לידיעת בית המשפט את המסמכים המגשרים בין חוות דעת לבין תכניות עבודה אשר על פיהן אפשר וצריך לבצע את הקיר הקלוקל.