ת"ק 2717-08 משה ואיריס דוד נ' לאה כהן
בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה
בפני כב' השופטת ליה לבאון
התובעים:
משה ואיריס דוד
נגד
הנתבעת:
לאה כהן
פסק דין
בפני תביעה לתשלום סכום של 30,000 ₪ בגין נזקים תוצר עיכוב תחילת בנייה של שיפוץ ביתו של התובע בין התאריכים 16.10.03 ועד 2.12.04.
עיינתי בכתבי הטענות על כל מצורפיהן וכן שמעתי את התובע והנתבעת היום.
נראה כי יש מחלוקת וסכסוכים בין השניים שנים ארוכות.
דנה אני רק באחד מן הסכסוכים הקשור לאשור תוכנית בנייה ומתן היתר להקמת שתי קומות בחלקו של התובע. שלא לצורף רק אוסיף כי השניים הם שכנים וכי באותו מגרש יש 4 דיירים, 4 דירות שרובן לאורך השנים כבר שיפצו את דירותיהם ואף אחת מן הדירות לא נשארה במתכונת משנת 1950.
התובע צרף לכתב התביעה שלו חוות דעת של שמאי, אך השמאי לא זומן לבית המשפט וכך נגרעה זכותה של הנתבעת בניהול הגנתה, שהרי לא עמד הוא לחקירתה בשום דרך שהיא וגם לא למתן תשובות לשאלות של בית המשפט.
למעשה, בשל כך, ראשית לכל ייאמר, כי הנטל שעל כתפי התובע לא הורם.
מן העבר השני, הנתבעת על פי כל המסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה פעלה תוך ניצול זכויות מוקנות מכוח חוק. כל אחת מן ההתנגדויות אשר הוגשו נעשתה כחוק וגם אם הדבר גרם לעיכובים במתן ההיתר, הרי שהדבר לא נעשה בשום דרך תוך התנהלות ברשלנות בולטת וגם לא בחוסר תום לב.
העובדה כי במהלך הדיון ביום 5.12.04 ביקשה העותרת למחוק את העתירה, אין בה כדי לומר שהיתה זו עתירת סרק, אלא שיתכן ולא היה לעתירה סיכוי לאחר כל השלבים שבוצעו קודם לכן.
העתירה מותרת היתה מכוח חוק. לכן נמחקה העתירה ללא צו להוצאות והאגרה חושבה על פי התקנות.
מכל אלה נראה, כי את זכותו יכול היה התובע להפרע בכל אחד מן הדיונים שם יכול היה לתבוע הוצאות. משלא נעשה זה, אין לו על מה להלין.
סופו של דבר, התביעה נדחית מכל וכל. לא רק שלא בוססה מבחינה עובדתית, אלא גם לא מעוגנת בכל עילה חוקית.
בשל הצורך לנסות ולהשכין שלום בין השכנים, אין צו להוצאות.
מודיעה אני לצדדים על הזכות להגיש בר"ע בתוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.
ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשס"ט, 21/01/2009, במעמד הנוכחים.
ליה לבאון, שופטת
