ליקוי בניה בפתיחת דלת פחות מ- 90 מעלות
בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה נקבע כי דלת כניסה הנפתחת בפחות מ- 90 מעלות אינה יוצרת הפרעה ולכן אין בה ליקוי. בהמשך לכך נקבע כי לא כל פגם הוא בר פיצוי וישנם עניינים שהם "מעשה של מה בכך". (פיסקה 10 לפסק הדין בעניין ת"א 22366-07-14 הירשביין נ' ט.א. רימון יזמות ובניה בע"מ (14.11.17)).
לדעתי, לא רק שאין מדובר בעניין של מה בכך, אלא מדובר בעניין הנוגד את תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, שאין לסטות מן הקבוע בהן.
תקנה 3.2.1.3 לתוספת השניה לתקנות הנ"ל קובעת את הרוחב המינימלי של פתח דלת. במקרה של פתח דירה הרוחב צריך להיות 80 ס"מ לפחות.
כאשר רוחב הפתח עומד על 80 ס"מ בדיוק, והדלת נפתחת בזווית פחותה מ- 90 מעלות, הדבר גורם למעשה להקטנת פתח הכניסה, בניגוד לקבוע בתקנות.
כדי שניתן יהיה לצאת ולהיכנסוחח באופן סביר דרך רוחב הפתח הקבוע בתקנות, יש צורך לשמור על "עיקרון המגירה", כך שניתן יהיה להזיז מגירה ברוחב הפתח קדימה ואחורה.
כשניתן להזיז מגירה דרך הפתח, המשמעות היא שניתן להעביר שני קווים אנכים לסף הדלת (הקו שעובר בין שתי מזוזות הדלת), כשהם מקבילים, משני עברי הדלת. קווים מקבילים אינם נפגשים, ולכן יוצרים מרחב מעבר ברוחב של פתח הדלת.
ואולם, כאשר דלת נפתחת בזווית פחותה מ- 90 מעלות, רק קו אחד אנכי לסף הדלת, בסמוך לידית הדלת. ואילו הקו השני, אינו יכול להיות אנכי לסף הדלת, אלא מוטה בזווית חדה, עקב הדלת שזווית פתיחתה פחותה מ- 90 מעלות. לכן שני הקווים אינם מקבילים. שני הקווים מתקרבים זה לזה כשנכנסים דרך הפתח ומתקדמים לרוחב הדלת הפתוחה. המשמעות היא, שלא ניתן להעביר חפץ שרוחבו כרוחב הפתח, במרחק של כנף הדלת.
לפיכך לא רק שאין לאפשר מצב שבו זווית הפתיחה פחותה מ- 90 מעלות, אלא שדלת צריכה להיפתח ביותר מ- 90 מעלות. במיוחד הדבר חשוב בדלת הכניסה הראשית לדירה.
להלן תרשים להמחשה:
כוונת תקנה 3.2.1.3 היא לאפשר כניסה ויציאה לעצמים שרוחבם עד לרוחב הפתח. כאשר הדלת נפתחת בפחות מ- 90 מעלות, חלה הקטנה ברוחב העצמים שאפשר להעביר אותם דרך פתח הדלת.
על פי העקרונות שבסעיפים 1 ו- 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, יש לתת מענה הולם לצרכים מיוחדים אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה, פתח דלת אמור לספק את צרכיהם של אנשים עם מוגבלות. אדם הישוב על כיסא גלגלים ועובר דרך פתח דלת, ואדם שנעזר בקביים, זקוקים למרחב כניסה, ואינם יכולים להתגמש בהתאם לדלת המגבילה את הפתח.
תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1, שעניינו דרישות בסיסיות לנגישות הסביבה הבנויה, מגדיר בסעיף 1.3 "משטח תפקוד", כשטח אופקי חופשי לפני דלת, המאפשר מרחב תמרון הנדרש לתנועת אדם הישוב על כיסא גלגלים. נקבע בתקן, כי לפני פתח הדלת ואחריו יישמר "משטח תפקוד".
ניתן להסיק מתקן זה, כי רוחב הפתח צריך להישמר לא רק במזוזות הפתח, אלא גם ב"משטח התפקוד" שלפני ואחרי פתח הכניסה. רוחב משטח התפקוד אינו נשמר כאשר הדלת נפתחת בפחות מ- 90 מעלות.
אף כאשר יש צורך להכניס ריהוט לתוך הדירה, כל צמצום ברוחב הפתח מונע כניסה של ריהוט, שניתן להכניס בין מזוזות הפתח, אך לא ניתן להמשיך ולהכניסו מעבר לפתח הדלת.
אין זה מספיק שרק רוחב הפתח יהיה ברוחב התואם לדרישות התקנות, אלא יש צורך בשמירה על עיקרון המגירה, על פיו ניתן יהיה להעביר מגירה באורך מסוים לפני הפתח ולאחריו. אחרת, כאשר זווית פתיחת הדלת היא פחות מ- 90 מעלות, אין כל משמעות למילוי דרישות התקנות רק לגבי רוחב הפתח.
על כן, כאשר דלת נפתחת בזווית פחותה מ- 90 מעלות, אין מדובר בליקוי של מה בכך, אלא בליקוי הגורם לכך שהפתח אינו מאפשר מעבר ברוחב שהתקנות התכוונו אליו. זוהי אי התאמה מוכחת על פי סעיף 4(א)(1) לחוק המכר (דירות).
יש לעודד ציות לתקנות ואין לאפשר סטייה מהן. כפי שאין לקבל קיומו של רוחב פתח פחות מזה הקבוע בתקנות, כך אין לקבל התקנת דלת שגורמת להצרה של המרחב הסמוך לפתח. דלת כזו יוצרת מצב שבו אין כל משמעות ותועלת בכך שרוחב הדלת תואם את הקבוע בתקנות.
אפנה אל פסק הדין של בית משפט העליון, ע"א 7298/00 בסט נ' חממי (4.9.07), אשר הותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט המחוזי בעניין דלת הממ"ד, כי יש לתקנה כך שתתאפשר פתיחת דלת של מעל 90 מעלות. זאת לאחר שקבע, כי המחלוקת נפתרה, לאור הודעת הנתבעת, כי ליקוי זה תוקן והפיצוי שולם.