עדות מומחה ההופכת לעדות רגילה

יש לדעת כי על פי תקנות האתיקה הכתובות כמו גם על פי אלה שאינן כתובות והן חייבות להיות בתודעת כל מהנדס מומחה, קיימת חובת הנאמנות למקצוע בצד חובת הנאמנות למזמין, וכאשר יש התנגשות בין שתי חובות אלו, המהנדס המומחה אינו יכול לתת חוות דעת. עליו לסרב לחוות דעתו כדי שלא ייפגע לקוחו, וכדי שלא תינתן חוות דעת שקרית.

אם המומחה לא יעשה כן, וייתן חוות דעת לטובת לקוחו שאינה עולה ברנה אחד עם הנאמנות למקצוע, הוא יעבור על תקנות האתיקה, ועלול להטעות את בית המשפט, שכן, במקרה כזה מדובר בעדות רגילה של בעל עניין, במסווה של חוות דעת מקצועית.

להלן דבריו של השופט הבכיר אלי ספיר בת"א 4086-01-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גולן חבני ואח', בית משפט השלום בתל אביב, סעיף 14 מפסק הדין:

עדותו זו של מר קהלני בנסיבות ובאופן בה ניתנה, עוררה אצלי תחושה קשה. לא רק שלא מדובר בעדות מומחה, אלא בעליל נראה שמדובר בעדות מוזמנת, שנועדה להציל את חברו מהצרה אליה נקלע. כיצד ייתכן שמר קהלני הגיש לבית משפט חוות דעת מומחה כאשר הוא מסתיר את העובדה שהוא למעשה היה שותף פעיל בעצם עבודות האינסטלציה. לאור עדותו ועדות הנתבע, אין מדובר במומחה שבה להעיד לאחר שקורה כשל, אלא על עד שהיה מעורב אישית בעבודה שקדמה לכשל. גם מומחה שנתן ייעוץ במהלך ביצוע העבודה או שהיה מעורב בשלב כלשהו בעבודה, שגרמה לכשל, לעניין הנדון הינו עד רגיל ולא עד מומחה. אם הוא שותף לעבודה גם בתור יועץ הרי, שאם נתן עצה לא נכונה בזמן אמת וקרה כשל, ייתן שהוא אחראי לכשל בדיוק כמו הנתבע. בנסיבות אלה כיצד הוא יכול להיות מומחה? ברור, כי התכונה הנדרשת ממומחה, שהוא יהיה אובייקטיבי ולא בעל עניין בנשוא עדותו, לא קיימת במקרה זה (אברהם בן-עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית 32, 37 (2016)).

בית המשפט היה יכול לפסול את חוות הדעת במקרה כזה, אך הוא החליט להתייחס אליה כאל עדות ולא כאל חוות דעת של מומחה כפי שהוצגה, וכן מתך ביקורת על עורכה על שהסתיר את מעורבותו ושיתופו במושא חוות דעתו.