גייס חמישי

דיון בשנאה העיוורת כלפי ראש הממשלה, נזקה השולי וה"בלתי מזיק", וסיבתה.

השנאה

כאשר הקריינית "האובייקטיבית", מתוקף תפקידה [קריינות - ולא יותר מזה] חושפת שמחה מופגנת, לרגל כל שמץ של ניסיון העלאת חשד בדבר עבירה - ומביעה צער וכעס עם כל התפוגגות אשמה, ועם כל פיצוץ כל בלון מנופח של חקירה - וכאשר תהליך כזה מתקיים בהתמדה במשך עשרות שנים ברציפות, עם אותו סוג של קרייני המרקע - החשוד הוא האדם הכי ישר שיש.

כאשר עיני הפרשן בורקות מאושר גנוז, בכל פעם שהוא מצליח לחבר קומבינה פרשנית הסוגרת, לכאורה, על מי שהפרשן אינו חפץ ביקרו בלשון מעטה, ומדובר באותה דמות כבר שנים רבות, ובעדת פרשנים אורבים - ואותו פרשן אבל וחפוי ראש כהמן הרשע, משנודע לו כי עליו לכבד את מרדכי היהודי בראש חוצות, במקום להורגו -  [להודות, אין מה לעשות, כי ראש הממשלה עושה בנאומו המבריק באיפא"ק[*] למען המדינה והעם היהודי ותורם תרומה שאין לה תחליף ואין לה שיעור] - וכאשר כל העת מדובר באותה דמות מותקפת ברציפות - אז הדמות היא טלית שכולה תכלת.

הנזק

בין אם המזיקים מודעים לנזק שהם גורמים למדינת ישראל ולעם היהודי ובין אם הם לא מודעים לכך, בעצם הפעילות רבת השנים ורבת הזרועות בכל רחבי תבל, פעילות שהגיעה גם למוסדות האו"ם, נגרם נזק למדינת ישראל.

כגייס חמישי לכל דבר ועניין, פועלים המהרסים והמחריבים המטיפים, השונאים, הפוגעים במדינת ישראל ובממשלתה, לעיניהם המשתאות של אויבי ישראל המקבלים לגיטימציה לפועלם. בין המזיקים הללו, המייחלים להרשעת ראש הממשלה, לא חשוב באיזו אשמה - יותר מהציפייה של יהודי לחג הפסח, יכולים להיות גם ציונים, שנשבו בשבי "קסם השנאה" וצוללים בתוכו עמוק עמוק, עד לאין מציל.

יכולים להיות בקרב אלה [וישנם] גם ממש ציונים, עם עבר צבאי ולאומי, והווה או עתיד בדרך כלל בגולה [אך גם כאן]; זהU סוגו של הגיס החמישי החותר ומבעבע במדינת ישראל, חותר תחת ממשלתה, מנסה לעשות רק רע לראש הממשלה ושמח לאידה.

אלא שהנזק הזה הוא נסבל ונסלח, כי מדינת ישראל - שהפכה למעצמה אזורית תחת הנהגתו של שנוא נפשם - יכולה להכיל נזק זה בלי להינזק יתר על המידה.

אם צה"ל שרד שר ביטחון עם משקפת הפוכה, ועוד בימי מלחמה, מדינת ישראל חזקה כלכלית וביטחונית, ובעיקר מוסרית וחברתית, ויכולה לשרוד גם את אחמד טיבי כשר לביטחון פנים. לא יקרה לה כלום, כוחותיה יתגברו על הכול, והמסלול שכבר הותווה ונחרת על ידי ממשלה שפויה וחזקה - לא יתפוגג, אלא ימשיך בכוח ההתמדה ויוביל כל מנהיגות.

גם לארצות הברית של אמריקה היה ניסיון עם ברק חוסיין אובמה כנשיא, אשר אחראי להסכם הקלוקל עם ציר הרשע בעולם - הסכם שדונאלד טראמפ שוקד על שינויו או פירוקו, וכשם שהוא מעביר את השגרירות לירושלים, כך גם יצליח בביטול ההסכם עם איראן.

הנזק לארה"ב נגרם [בעבר]. הנזק לישראל נגרם [בהווה]. שתינו נעמוד בו ונתארגן מחדש, כאשר ייווצרו תנאים חדשים [בארה"ב זה כבר קרה]. 

מדינה חזקה, מדינה חלשה

מדינה חזקה, בעלת חזון ועוצמה, יכולה להרשות לעצמה חופש הביטוי ודמוקרטיה בהתגלמותה, לרבות חופש מסוים לחורשי רעתה. לעומתה, מדינה חלשה - תיכון ותשרוד רק תחת שלטון דיקטטורי עריץ, בו אין לתושבים זכויות והם מנוצלים, מושפלים, נרמסים ונשמרים בעוני אמתי [לא כמו בישראל, בה יש "עוני מדומה" או: "עוני פורמאלי", בו מי שמתחת ל"קוו העוני" - עדיין חי בעושר, במושגים של מדינות לא מעטות אחרות].

החידה

מדוע קריין או פרשן, הנמנה על חוגי השמאל בישראל, צריך לשמוח כאשר ראש הממשלה שלו  נחשד בפלילים, ולהצטער כאשר הוא נחלץ מחשד שווא? האם לא היה מצופה כי הקריין, והקריינית, והשדרן, והעורך, והפרשנית - השמאלנים - יגלו הקלה, במצב בו ראש ממשלתם מתגלה כישר דרך, והחשדות נגדו מופרכים ומופרחים כבלון מלא אוויר?!

יש לכך כמה סיבות אפשריות:

א. קנאה. למשל, ראש מפלגה ציונית בישראל, יכול לקנא בראש הממשלה, נוכח צפייה בנאומו המבריק ללא רבב בשפה האנגלית בפני ועידת איפא"ק [*].

ב. גלותיות. תכונה אופיינית ליהודים, הבאה לידי ביטוי בהתמסרות קיצונית לאויב מתוך פחד וכניעות, עד כדי אימוץ כל מה שטוב לו ורע למתמסר. ראש הממשלה מהווה ניגוד לנרטיב זה, ובכך גורם למי שסובל מגלותיות תחושת פחד, והידרדרות ואבדון מדומה.

ג. התנגדות קיצונית. התנגדות מדינית, לא אמורה להעביר אנשים על דעתם, והם אמורים להתמודד עם דעות אחרות. להבדיל מכך, יש גיס חמישי שהתנגדותו למדינת ישראל ולעומד בראשה מעבירה אותו על דעתו, והוא מגלה שמחה לא רק לאור פגיעה בראש הממשלה, אלא גם נוכח תקיפת תילים על מדינת ישראל גם כשהוא מצוי בתוכה ועלול להיפגע. במדינת ישראל יש לפחות מפלגה אחת שנגועה בכך ורצוי כי תחשב מסלול מחדש.

סיום

מדינת ישראל היא מדינה נאורה ומתקדמת. מודה ועוזב ירוחם [**]. מומלץ להוריד את פרופיל השנאה, לטובת השונאים ובריאותם, כמו גם לטובת מושאי שנאתם.

[*] איפא"ק (AIPAC; AMERICAN ISRAEL PUBLIC COMMUTTEE– הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור) היא שדולה למען מדינת ישראל בבתי הקונגרס בארצות הברית.השדולה נוסדה בשנת 1951 ומורכבת בעיקרה מיהודים בעלי השפעה בארצות הברית. השדולה תומכת במדיניות ממשלת מדינת ישראל ונחשבת כאחת השדולות החזקות והמשפיעות ביותר בקונגרס.

[**] מקור: "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" [משלי, פרק כ"ח פסוק י"ג].