המוציא מחברו - עליו הראייה?

באופן מפתיע ומתמיה, הכלל המשפטי לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" - לא תמיד מתקיים.

בתחום ליקויי הבנייה, מי שטוען טענה לגבי ליקוי שבגינו מגיע לו פיצוי, צריך, כמובן, גם להוכיח את טענתו.

ממבט ראשון, קשה לתאר מצב בו מי שטוען לפיצוי בגלל פגם בדירה, לא יצטרך להוכיח את קיום הפגם. יחד עם זאת, ידוע כי הקושי של הדיירים לעגן את גרסתם בהוכחות חותכות הוא משמעותי, כי במסמכים המועטים והמוגבלים שבידיהם - אותם הם מקבלים מהקבלן - אין מידע מפורט לגבי עיקר ורוב הרכיבים שבדירה, אותה רכשו ועבורה שילמו, ורב הנסתר על הגלוי.

זאת ועוד; יש להניח כי הקבלן לא ימהר לשחרר מסמכים המלמדים כי קיימים ליקויים בדירה, וככל שבדיקת התאמה לתקן כלשהיא אינה מחמיאה לדירה, היא לא תזכה להפצה.

בנסיבות אלו, המומחה מטעם הדיירים מגשש כעיוור, בתורו אחר מסמכים וממצאים כדי להוכיח את גרסתו, בעוד שבידי הקבלן - מצויים כל "המסמכים הרלוונטיים", כגון: תעודות בדיקה לגבי תקינות, הסכמים עם יצרנים וספקים, הזמנות,] פרוספקטים, תעודות משלוח, מפרטי ביצוע ועוד.

יש וחובת ההוכחה לא מוטלת על כתפיו של מי שטוען לקיומו של ליקוי, אלא דווקא על כתפיו של מי שטוען כי אין ליקוי.

להלן ציטוט מתוך תקנה 2.92 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, בעניין נעילת דלת כניסה לדירה:

נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעיים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך.

בתקנה יש שיטת נעילה של דלת, על ידי בריחים הננעלים ל-4 כיוונים. בדלת הנבדקת רואה המומחה נעילה רק ל-2 או ל-3 כיוונים, ורושם זאת כליקוי. בא מומחה נגדי, וטוען כי המנגנון שהותקן בפועל - הוא שווה ערך למנגנון הנדרש בתקנות, ולכן הוא מתאים ואין ליקוי. שאלה: מי צריך להוכיח את דבריו?

התשובה היא - מי שטוען כי אין ליקוי;  ההוכחה אפשרית ע"י בדיקת מעבדה, המשווה את יעילותו של המנגנון הקיים מבחינת חוזק, עמידות ואמינות - למנגנון נעילה ל-4 כיוונים.

דוגמא נוספת היא עיקרו של חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973, שבו נקבע כי בתקופת הבדק, חובת ההוכחה חלה דווקא על המוכר, ולא על רוכש הדירה. ראה סעיף 4 (א) (2):

4. אי התאמה

(א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה השמנה אם התקיימו אחד מאלה:

...

(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדש של הקונה או קונה המשנה;

לאמור, לא תמיד "המוציא מחברו עליו הראיה".

_________________

מקור הביטוי הוא בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ו עמוד 1:

אמר רבי שמואל בר נחמני: מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה? שנאמר - מי בעל דברים ייגש אליהם.

לאמור- מי שהוא בעל דברים, יתכבד להמציא ראיה להוכיח את דבריו ("ייגש אליהם").