האמת והשקר
מנהיגי אמת בעולם חושפים שקרים, מבטלים חוזים הזויים, ולא הולכים בתלם שנחרש בשקרים גלויים.
מבוא
לפעמים קורים בעולם דברים מוזרים: ארגון האומות המאוחדות, שעל דגלו חרוט חופש ושוויון, רואה הרג המונים במדינות ערב בידי שלטון עריצות, הדואג להעשרת מנהיגיו תוך דיכוי המונים – ולא אומר דבר.
ארגונים המסונפים לאו"ם, רואים ושותקים, אולם ממהרים לנזוף במדינת ישראל כאשר היא מגנה על גבולה הגנה אקטיבית ומונעת חדירת מחבלים לתחומה [בנחישות - עד כדי להרוג משיגי גבול בפועל].
לפתע הארגון מתעורר מרבצו, מתעלם מכל המאורעות של אלימות ועריצות, רצח המונים ועינויי כלואים – ומתמקד בעם המגן על ארצו כאילו הוא [אנחנו] - מקור כל הצרות, בעולם הרגוע, ההומאני, הצודק והמוסרי...
עד שבא טראמפ ועשה סדר.
מועצת זכויות האדם באו"ם
מועצת זכויות האדם באו"ם [United Nations Human Rights Council] הוא ארגון הנועד להגן על זכויות האדם בכל רחבי תבל, ולשם כך הוא הוקם. מאז נוסד הארגון בשנת 2006 ועד כה, הארגון הידוע לשמצה מתמקד בהטחת ביקורת על מדינת ישראל, וזונח את העוולות הנעשות לזכויות האדם - במדינות סביב מדינת ישראל, תוך התערבות חד צדדית ולא מאוזנת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוצאת ידיעות גינוי לישראל בכל פעם שמדינת ישראל מתגוננת נגד הטרור.
בכך המועצה לזכויות האדם באו"ם מעודדת טרור באופן ישיר, מגבה פעולות טרוריסטיות בעולם ומגנה את המדינה הכי פעילה בעולם במאבקה הצודק וההכרחי נגד הטרור.
יצוין כי מועצת זכויות האדם – באופן מפתיע וללא צדק – מתמקדת בישראל, כאילו היא מקור כל הצרות, המרכז העולמי לשלילת זכויות אדם, ולא סוריה, עירק, פרס, סין, לבנון, קוריאה הצפונית ועוד. כמובן שאין כאן שום אובייקטיביות, אלא מינוף ציני של ארגון בינלאומי, לפעילות פוליטית אנטי ישראלית, ללא כל קשר עם מטרותיו המוצהרות של ארגון זה.
לאחר מבצע עופרת יצוקה, ב 2009, פורסם דוח גולדסטון המגנה את ישראל, וכבר ב- 2011 חזר בו גולדסטון במאמר ב"וושינגטון פוסט" מהאשמותיו ההזויות נגד מדינת ישראל, לאחר שהנזק המדיני כבר נעשה [והוא בלתי הפיך].
עד שבא טראמפ ולאור השקר והכזב של המועצה - פרש ממנה בטריקת דלת שהדהדה את כל העולם, שהרי מדובר בארגון חסד, המועצה לזכויות אדם, מה יכול להיות נעלה מזה...
יש להבין: ארצות הברית פרשה מהמועצה בשל אפלייתה נגד מדינת ישראל, ולא בשל אפליה נגד ארצות הברית. לאמור, מה שחשוב לנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ אינו האינטרסים המיידיים של ארצו, אלא, הצדק והאמת, שהחתירה אליהם מהווה ראייה לרחוק, ולא הצטמצמות לטווח קצר כפי שנהגו קודמיו.
ירושלים
ידועה אמת פשוטה, והיא, שמדינה בוחרת את בירתה, ועוד מידע קצרצר – ישראל בחרה בירושלים. נשיא ארצות הברית בדק האם זה נכון, אמת כה ברורה בפשטותה ובאמיתותה, ולא היה לו מסובך במיוחד להגיע למסקנה כי אכן כך.
לאור מסקנה ברורה זו, הוא גם פעל ועשה את מה שצריך לעשות, ולא התחשב באיומי סרק של כמה מדינות מוסטות ממניעים זרים...
ראיית עתיד רחוק טווח
בנושא הגרעין האירני, יש שתי אסכולות: האחת היא, כי ההסכם שערך ברק חוסיין אובמה, נשיאה הקודם של ארה"ב, עם הממשל באיראן הוא הסכם טוב, כי למשך כמה שנים לא ייוצר באיראן נשק גרעיני, והאחרת היא, כי צריך לראות פני עתיד ולא להתנהל במדיניות חוץ עולמית בשיטת "אחריי המבול".
בראיית עתיד רחוק, ברור כי ההסכם שבין ארה"ב [וכמה מדינות אירופאיות שאינן עיקר] לבין איראן הוא הסכם גרוע, ולכן דינו להתבטל. כל הסכם המאפשר לאיראן, לצפון קוריאה ולכל מדינה אחרת מסוג זה לפתח בעתיד הרחוק נשק גרעיני - הוא הסכם גרוע, וצריך לבטלו ולבצע פעולות נגד קיומו. טראמפ בדק ובחן, הסיק מסקנות ויישם אותן הלכה למעשה, טרם הספיקו מתנגדיו ללמוד מה הוא בחן, מה הוא למד, מה הסיק ומה עשה.
בעניין זה חובה להזכיר עוד מדינאי הרואה רחוק, והוא, כמובן, בנימין נתניהו – ראש ממשלת ישראל, אשר במצב פחות מעודד, בסביבה עויינת וזאת נאמר בלשון המעטה, מול דעת קהל עולמית שדחפה לקיים את ההסכם, מול נשיא פרו ערבי לא רק בשמו אלא גם בפעילותו – ברק חוסיין אובמה, מול שמאל הזוי מבית ומול מדינות אירופה, המזרח התיכון ולמעשה העולם כולו – ללא שום תמיכה – הלך ללוע הארי, ישב עם חוסיין אובמה, ופעל בגלוי ומולו לביטול ההסכם. מהזרעים שזרע בנימין נתניהו אז, דונאלד טראמם נהנה כיום, ויודע לומר תודה ולהעריך את המנהיג היחיד בתבל שראה את האמת ופעל לטווח ארוך.
תוצאות
יש להעדפת האמת על השקר ועל אחיזת העיניים - תוצאות בשטח, ולא במקרה לפתע גם כמה מדינות ערביות מעדיפות את היעדים והמטרות של מדינת ישראל על פני אלה של כנופיות הטרור ומדינות תומכות טרור, כן אין זה מקרה כי הודו רוקמת קשרים עם ישראל, ורוסיה לא מתרחקת אלא דווקא מתקרבת לישראל, מאפשרת לה לפעול בסוריה כדי למנוע אחיזת איראן בה, ומצהירה בדבר זכויותיה של ישראל לפעול להגנתה. זה לא היה כך בעבר, אף שכבר התרגלנו... וחשוב יותר: העולם כולו התרגל, ועוד יורגל לעמוד פנים מול פנים בפני האמיתות הפשוטות.