התייחסות מומחה בית המשפט לליקויים שלא מצויים בחוות דעת מומחה התביעה
בתחום ליקויי תכנון ובניה, כאשר מתמנה מומחה מטעם בית המשפט, לעתים קרובות הוא מגלה בבדיקתו ליקויי בניה ואי התאמות, אשר לא כלולים בחוות דעת מומחה התביעה, ועולה השאלה, כיצד עליו לנהוג?
אפשר לראות בהחלטה שהתקבלה בת"א 3098/04 חנן אדד ואח' נ' קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ ואח' ע"י שופט בית משפט השלום בירושלים, שופט: משה סובל, הדרכה בנושא זה, לאור ההסתמכות בהחלטה זו על פסיקה המהווה תקדים ועל ספרות מקצועית.
להלן ציטוט מתוך ספרו של פרופ' איל זמיר "חוק המכר (דירות)" משנת תשס"ב בעמ' 539:
כאשר מתמנה מומחה מטעם בית-משפט ובחוות-דעתו הוא מצביע על ליקויים שלא פורשו בחוות-הדעת של המומחה מטעם התובעים, או כאשר בעקבות תיקונים הנערכים במהלך ההתדיינות ניתנת חוות-דעת נוספת המגלה ליקויים שלא פורטו קודם לכן, בתי-המשפט מאפשרים על-פי-רוב לקונים להסתמך על הליקויים שפורטו בחוות-הדעת המאוחרת.
הציטוט מובא בהחלטה הנ"ל.
המשמעות היא, כי הליקויים שלא פורשו בחוות דעתו של מומחה התובעים - הנם נתונים לשיקולו של בית המשפט, ואולם, הם לא יוכלו להיות לשיקולו של בית המשפט - אם מומחה בית המשפט יתעלם מקיומם.
לשן אחר: מי שאמור להחליט, האם לפסוק פיצוי לתובעים לפי עלות התיקון של הליקויים שנמצאו על ידי מומחה בית המשפט, או האם לדרוש מהנתבעת את תיקונם בפועל - הוא השופט, ולא המומחה שמונה בתיק.
לכן, חובה על מומחה בית המשפט לכלול ליקויים אלה בחוות דעתו, כדי שהשופט יוכל להחליט, ואל לו למומחה לשפוט בעצמו ובכך לחסום תמונת מצב אובייקטיבית מבית המשפט.
הסימוכין שהופיעו בספרו של המלומד א' זמיר בעניין זה הם כדלקמן:
א. ע"א 299/88 חברת יצחק ניימן להשכרה נ' מונטי רבי, פסק דינו של השופט שאול אלוני, בית המשפט העליון, המתייחס לסוגיה זו:
לא יעלה על הדעת שמומחה כזה יגלה ליקויים, וחובת תיקונים לא תחול על [המוכרת]...מה עוד שהמערערת לא טרחה להכין פרוטוקול על מצב הדירה בעת מסירתה, או בכל שלב מאוחר, ואף דחתה דרישות לבחן את מצב הדירה תוך תקופת השנה הראשונה.
עינינו הרואות, כי "לא יעלה על הדעת" שמומחה ביהמ"ש (בו מדובר בתיק זה), יעלים מידע מבית המשפט בנושא קיומם של ליקויי בניה, אותם הוא מגלה בבדיקתו, אף שאינם כלולים בחוות דעת צד לדיון.
מגמה זו מתחזקת, כאשר הקבלן מתרשל במילוי חובותיו לספק לדיירים מסמכי מכר מלאים (במקרה דנן - פרוטוקול מסירה), או נמנע מלתת מענה לטענות הדיירים לבדוק את הדירה (במקרה דנן - בדיקת הדירה בתום שנה מהרכישה).
ב. ע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, בית המשפט העליון ופסקי דין נוספים - בהם יש אימוץ הלכת ביהמ"ש העליון של השופט אלוני (ע"א 293/88).
ראה גם ציטוט נוסף הכלול בהחלטת השופט סובל בתיק חנן אדד
ת"א 1189/95 אילוז נ' קוטלר עדיקא - חברה לבנין בע"מ, בית המשפט המחוזי בירושלים:
כפי שנפסק בת"א (ירושלים) 44/93 בענין שושנה ואח' נ' חפציבה ואח', שהוזכר לעיל, וכך נפסק בבית-המשפט העליון, משנתמנה מומחה מטעם בית-המשפט, בהסכמת הצדדים, אין הוא מוגבל בקביעותיו לחוות דעת קודמת או לטענות הצדדים, או למסמך שבו מפרט רוכש הדירה את הליקויים שהוא הצליח לגלות בדירה (ראה סעיף 29 לפסק הדין הנ"ל, לא פורסם). המומחה היה רשאי לפרט בעצמו את הליקויים בכל הדירה, כפי שהוא ראה אותם במו עיניו, ככל שראה אותם. בית המשפט הוא זה שמעמיד את חוות הדעת ואת תוכנה במבחן הביקורת של בית-המשפט.
גם מהבחינה העניינית הפשוטה, רואים בהלכה זו לפיה המומחה לא יעלים מידע מבית המשפט - העדפה ברורה של המטרה העיקרית לבטל ליקויי תכנון ובניה על פני הפרוצדורה, ועל פני הגישה הפורמלית, לפי התובע בכל מקרה לא יקבל יותר ממה שהוא כלל בכתב התביעה ובחוות הדעת.
להבהיר, מומחה בית המשפט אמור לכלול בחוות דעתו לא רק סדקים שהתרחבו ורטיבות שהתגברה, אלא גם ראשי נזק שלא באו כלל לידי ביטוי בחוות דעתו של מומחה התביעה.
