חוות דעת של מומחה עלולה לשבש הליכי משפט

מומחה מטעם בית המשפט עלול להסב נזק ולשבש הליכי משפט כאשר הוא חורג מתחום המינוי שלו ומגדר ידיעותיו והתמחותו.

בבקשת רשות ערעור 8148/96 בנוס קבלני בניין בע"מ ואח' נ' זכריה וחוה דולמן, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: הלה גרסטל, נדונה בקשה להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב בעניין פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בגלל שגלשה לטיעונים משפטיים. בית המשפט שבערעור ראה בחלקים מתוך חוות הדעת המקצועית של המומחה חריגה מסמכות, ולכן נעתר לבקשה ופסל את חוות הדעת, ומעניין להיווכח מקריאת פסק הדין כי נוסחים אלה, שגרמו כאמור לפסילת חוות דעתו, שגורים אצל מומחים מטעם בתי המשפט מבלי שמישהו יסבור כי יש בכך טעם לפגם.

יתירה מכך, גם כאשר מוגשת בקשת פסילה בטענה כי חוות הדעת כוללת קביעות משפטיות - היא לא תמיד מתקבלת, וברוב המקרים אין כלל בקשה כזו, אלא שהצדדים עוברים לסדר היום ומנהלים את הדיונים, כאשר ברקע מצויה חוות הדעת הפגומה של מומחה בית המשפט, המשמשת כבסיס מקצועי וראייה מכרעת בתיק.

 מה נכלל בתוך חוות הדעת שנפסלה?

התרשמות המומחה מצדדים לסכסוך בדבר עובדות רלוונטיות, וזאת הוא עשה מבלי שהיה כשיר לחקור עדים, וכמובן מבלי שחקר אותם בהתאם לסדרי הדין, אלא, "התרשם" בלבד...

התייחסות לתקפותו ולמשמעותו של חוזה שנכרת בין הצדדים, וטענתו של המומחה כי החוזה נראה לו כ"מסמך משופץ"... וכי היה לו מנדט לקבוע זאת?!

התערבות והמלצה של המומחה האם לשפות את הדיירים בפיצוי אם לא, כלומר, האם היה מגיע להם פיצוי או שלא היה מגיע, וזאת במקום להתמקד רק בקיום ליקויים או היעדר ליקויים בנכס, ובהערכת שווי התיקונים ככל שקיימים ליקויים.

להלן ציטוט מפסק הדין המדבר בעד עצמו וצריך שהדברים יופנו את באי כוח צדדים לדיון וגם אל בתי המשפט:

דעתי היא כי צורת הניסוח של חוות הדעת בכללותה, בחירת המומחה לכלול בה את עמדתו בשאלת תום ליבם של הצדדים בהגשת תביעותיהם, את עמדתו באשר למסמך האותנטי, את עמדתו באשר לעובדות שלדעתו הוכחו ובאשר לשיעור הפיצוי המגיע למשיבים – היא צורת ניסוח שאינה מאפשרת לבית המשפט להכריע במשפט תוך הותרתה על כנה. אין אפשרות אמיתית להשמיט את הקטעים המהווים חריגה מסמכות ואובייקטיביות ולהותיר את השאר כחוות דעת תקפה, כיוון שחוות הדעת מבוססת אינהרנטית על התבטאויות ודעות אלו. בלעדיהן לא נותר בה כמעט דבר, ומה שנותר – ספק אם ניתן לראות בו עמדה הנדסית מקצועית ועניינית. ניסוח זה של חוות הדעת שולל מבית המשפט את האפשרות להכריע בסכסוך באופן עצמאי, שכן קיים חשש שהפן המקצועי של חוות הדעת מושפע מהפן ה"משפטי" שלה באופן בלתי ניתן להפרדה. תפקידו של מומחה הוא להניח תשתית עובדתית בפני השופט באופן שיותיר בפני בית המשפט את ההכרעה. אופן פעולת המומחה במקרה זה פוגע בכוח הכרעה זה.

לפיכך, לא נותר לי אלא לקבוע כי דין חוות הדעת להיפסל.

לו לא נפסלה חוות דעתו של מומחה בית המשפט – מה היה קורה לדעת בית המשפט שבערעור? לא קשה להבין, כי לו חוות הדעת הייתה נותרת כראייה בתיק, היה עולה החשש לעיוות דין ושיבוש הליכי משפט על ידי המומחה מטעם בית המשפט, בגלל חריגתו מהסמכות שקיבל מבית המשפט, ובגלל חריגתו מתחום המקצועיות שלו, תוך גלישה לתחום הראיות,  שהוא עניין לבית המשפט לענות בו, וזאת יעשה בית המשפט תוך שמיעת עדים ובדיקת מסמכים והכול על פי סדרי הדין ועל סמך ידע מקצועי נרחב בתחום המשפטים.

בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א 3703-09-13, עזבון המנוח חיים כהן ואח' נ' רנה אבגי ואח', [שופטת: שרה דברת] בית המשפט שבערעורהיה מודע לכך [וציין במפורש בהחלטתו] כי מומחה בית המשפט התייחס לנושא האחריות שהוא אינו בתחום סמכותו ומומחיותו, אך בסופו של יום, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן, נותר המומחה וחוות דעתו בתיק כבסיס לפסק הדין החלוט [שאינו חלק מדיון זה].

 להלן ציטוט מתוך החלטת בית המשפט:

המבקשים טוענים, כי המומחה מטעם בית המשפט לא הטיל עליהם אחריות כלשהי. אין ממש בטענה זו. מעבר לכך שהמומחה אינו זה שקובע את האחריות המשפטית של מי מהצדדים, הרי שגם לשיטת המומחה – יש להטיל אחריות על המפקח הצמוד על הבניה (עמ' 12 לחוות דעתו); מאחר והמבקשים לא מינו מפקח כזה, הרי שנושאים הם באחריות.

לא מן הנמנע להוסיף ולהזכיר את ההלכה הקובעת, כי "חלוקת אחריות בין מעוולים במשותף מסורה לשיקול דעתו של היושב בדין המתרשם מן העדים ומחומר הראיות וקובע את החלוקה לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד מהם". 

הדגשת הקו אינה במקור.

עיון בהחלטה מלמד כי למרות חריגתו של מומחה בית המשפט ופלישתו לתחום האחריות, בית המשפט מקבל את הטלת האחריות על המפקח הצמוד – וזאת הוא עושה על סמך קביעה של מומחה הנדסי, בתחום המשפטי, בו המומחה אינו מצוי...

האין כאן התממשות הנזק עליו ניתנה התראה בפסק דין דולמן?!