כיצד יתנהל מומחה מטעם בית המשפט?

בית משפט השלום בחדרה מלמדנו מה מותר, ובעיקר - מה אסור, למומחה לעשות.

מבוא

לא אחת, באירועים רבי משתתפים בנוכחות מומחה מטעם בית המשפט, חש צד לדיון כי המומחה מתנכל לו, מלגלג על טענותיו, מטיל ספק ביושרו, ומביע פליאות על גישתו שלא נראית למומחה אף טרם הבדיקה של העובדות וטרם ליבון הסוגיות שבמחלוקת והפעלת שיקול דעת על מה שנאסף ונלמד.

זאת ועוד, יש והמומחה מכיר צד לדיון או בא כוחו או המומחה מטענו היכרות קודמת, ונותן לכך ביטוי קולני באותו מפגש, דבר שמעלה עליו את החשד כי ייטה לטובת הצד המוכר לו.

בית המשפט בחדרה לימדנו מהם הגבולות.

 התיק בו מדובר

 החלטה בת"א 1401-03-14 אליעזר משה מרגלית נ' ליאון אריה כהן ואח', בית משפט השלום בחדרה, שופטת: קרן אניספלד – 06.10.2015 – בעניין בקשת פסילתו של המומחה דן לופו, בקשה שבית המשפט נעתר לה. 

התובנות

 להלן דברי בית המשפט ככתבם וכלשונם –

על מומחה שממונה לבצע תפקיד וליתן חוות-דעת מטעם בית-המשפט, מהיותו ידו-הארוכה של בית-המשפט בכל הקשור למתן חוות-הדעת ולעריכת הבדיקה שמונחת ביסודה, חלות חובות מחמירות שנועדו להבטיח לא רק את האובייקטיביות של המומחה, אלא גם כי זו תוקרן כלפי חוץ ולא יתעורר חשש מבוסס בדבר הטייה של המומחה לטובת צד זה או אחר.

לאמור, התנהגותו של המומחה כלפי הצדדים צריכה לא רק להיות אובייקטיבית אלא גם להיראות אובייקטיבית.גם התובנה הבאה תובא להלן בלשונו של בית המשפט –

חל על המומחה איסור לקיים דיון עם בעל-דין או בא-כוחו בהיעדר הצד האחר, ואין מקום לשיחות אישיות בין המומחה לבעל-דין – ולו גם בעניינים שמשיקים לתחום עיסוקו של המומחה ושאין להם נגיעה ישירה לשאלות שבמחלוקת. אף אין מקום כי מומחה מטעם בית-המשפט יעתר לבקשה של צד לבדוק נושא שלא נכלל בכתבי-הטענות, ולו מטעמי סקרנות מקצועית; על המומחה ליתן דעתו אך ורק לעניינים שנמסרו לבדיקתו על-ידי בית-המשפט, הא ותו לא. לבסוף, אין מקום כי המומחה 'ימליץ' לבעל-דין כיצד לנהוג בצד האחר, ולו גם בבדיחות הדעת ובמה שנתפש על-ידי המומחה כהומור; מה שנחווה על-ידי האחד כהומור עשוי להתפרש על-ידי אחר כאמירה פוגענית שמקומה לא יכירנה.

לשון אחר, אין מקום להתבדחות ואגב אוירה של צחוק לגלות קרבה וידידות עם צד לדיון גם כאשר ברקע ישנה היכרות או ידידות כלשהי או עבר משותף.

המומחה צריך להשתמש בלשון מכובדת וראויה ולא לרדת ללשון הרחוב. במקרה דנן, הציע המומחה לצד לדיון ["בצחוק"] להרביץ לצד הנגדי, הצעה פסולה גם אם היא נאמרה על דרך הלצון.

המומחה לא אמור לחשוף את דעתו המקצועית על אתר, אלא רק לבית המשפט – בכתב, במסגרת הכנה והגשה של חוות דעתו המקצועית.

הרקע העומד מאחורי תובנה זו, הוא שחוות הדעת מתגבשת רק לאחר בחינה כוללת של כל הממצאים - ולא באופן מיידי בשטח ללא ניתוח הממצאים. המומחה אינו קוסם, ודעתו צריכה להתחשב בכל המסמכים והראיות שהוגשו לו, כולל התרשמותו מבדיקתו באתר.

בנוסף, אעיר כי גילוי על אתר מהי דעתו של המומחה בפריט זה או אחר - מזמין ויכוחים והתנגדויות, דיונים מיותרים ובזבוז זמן יקר של הצדדים, באי כוחם והמומחים ככל שאלה משתתפים בבדיקה.

סוף דבר

 מינויו של המהנדס דן לופו בתיק הנ"ל – בוטל.