מדיניות משפטית הפוגעת באיכות הבניה

מדיניות משפטית המכוונת לצמצום הגשות ערעורים על פסקי דין בערכאות ראשונות, מונעת דיון ופוגעת באיכות הבניה.

מבוא

 אין ספק כי אחת המטרות של המדיניות המשפטית, היא: לייעל את הטיפול בתביעות. בתי המשפט עמוסים לעייפה בעבודה ההולכת ומתרבה, ואין די כוח אדם לשאת בנטל. מכאן החתירה לצמצם הגשת כתבי בית דין.

במצב אידיאלי מבחינה זו, המטרה תושג אם לא יוגשו כלל תביעות וממילא לא יינתנו פסקי דין. מזה זמן רב בתי המשפט בערכאות ערעורים משדרים לבאי כוח הצדדים מסרים לקצר ולהמעיט בהגשת כתבי ערעור, ולהימנע מערעורים על סעיפים הנראים לבית המשפט "קטנים", "זוטי דברים", "לא מצדיקים הגשת ערעור".

יש לדעת כי בדרך כלל פסק דין רחב יריעה מורכב בתחום התכנון והבניה מפריטים שכל אחד בנפרד הוא אכן "קטן", "זוטי דברים", "לא מצדיק ערעור", ועל כך הדיון.

המסרים הללו מועברים בשיחות שלא לפרוטוקול, ולפעמים גם באמירות מפורשות ורשומות.

מדוע נדרש ערעור? 

הערעור נדרש ממספר רב של סיבות, ובהחלט ביניהן נמנית הסיבה של המערער: "לקבל יותר", או: "לשלם פחות".

סיבה נוספת יכולה להיות – הרצון והצורך לשמוע הלכה מבית המשפט שבערעור, לפעמים בהרכב מורחב, מתוך הערכה וכוונה שבערכאת הערעור ישבו על המדוכה וינסו לברר היכן הדין ומהי הפרשנות הנכונה והראויה לסוגיה שבמחלוקת. לשון אחר, ללמוד הלכה מבית המשפט שבערעור.

מה שעיקרי וחשוב לצד לדיון, יכול להיות שולי וחסר ערך לדעת בית המשפט, ומה שעקרוני לצד לדיון - עלול להוות נטל מיותר על השופט, אשר מעדיף שלא להיכנס בעובי הקורה [*].

באי כוח הצדדים, מתחשבים במדיניות זו, ונמנעים להגיש ערעורים על פסקי דין או חלקי פסקי דין שגויים.

כתוצאה מכך, נותרים פסקי דין רבים עם שגיאות – שהם בבחינת פסק דין חלוט [סופי] שלא הוגש עליו ערעור.

פסקי דין אלו מהווים תקדימים ואסמכתאות לטענות שגויות, מצוטטים בכתבי סיכומים, וכך ניתנים פסקי דין נוספים – שגם הם שגויים, וגם עליהם לא מוגשים כתבי ערעור...

מצטברת פסיקה ככדור שלג היורד במדרון ומתעצם, פסיקה המושתתת על שגיאות משפטיות הצוברות תאוצה בתהליך כמתואר, ואין מי שיוכל לעצור את הסחף.

 מסקנה

 מי שהיה צריך לעצור את הסחף ולהעמיד דברים על דיוקם הוא – בית המשפט בערכאת ערעור.

מה שנותר לעשות הוא - לנתח פסקי דין במסגרת ספרות מקצועית, ולהעמיד דברים על דיוקם. וכן, בכל זאת להגיש ערעורים, היכן שמאתרים שגיאה.

 =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-  

[*] "נכנס בעובי הקורה" – בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות דף ס"ד, מובא המקור של הביטוי, וכך כתוב שם:

"מכאן לבעל קורה, שיאחז בעובי הקורה".

הסבר: אדם הנושא קורה, מוטב כי יאחז בה במקום העבה, הכבד, וכך "יגדיל ראש" ויישא בעיקר הנטל והאחריות.

ראה גם פירוש רש"י, בראשית פרק י"ד פסוק 5:

"בא כדרלעומר, לפי שהוא היה בעל המעשה - נכנס בעובי הקורה".

עינינו הרואות: המקור – והשימוש, של הביטוי.