תפריט חיפוש

ת"א 48317-04-14 אבישר ואח' נ' בן נפתלי ואח'

11 אוגוסט, 2016 |
בית משפט השלום

בית משפט השלום בנתניה

ת"א 48317-04-14

אבישר ואח' נ' בן נפתלי ואח'

תיק חיצוני:

בפני כבוד השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ

התובעים

1. רוני אבישר

2. מלכה אבישר ע"י עו"ד סמדר בן דור

נגד

הנתבעים

1. אלישע (אלי) בן נפתלי - ע"י עו"ד שמואל גרוסמן

2. ציון ווקנין

3. חנניה ווקנין

נתבעים 2+3 ע"י עו"ד ירון להב

פסק-דין

1. מבוא:

התובעים רוני ומלכה אבישר הינם בעלי הזכויות ומחזיקים במגרש הידוע כמשק 71 במושב עולש. התובעים בנו את ביתם על המגרש. נתבע מס' 1, אליהו בן נפתלי הינו מהנדס במקצועו אשר נתן שירותים לתובעים במהלך הבניה. נתבעים מס' 2 ו-3 ציון וחנניה וקנין הינם קבלני בנין אשר בנו הבית. לאחר שנבנה הבית התגלו בו סדקים רבים. התביעה הוגשה על ידי התובעים בסך של 1,581,500 ₪ שכן לטענת התובעים יש מקום להרוס את הבית ולבנותו מחדש.

2. טענות התובעים:

התובעים ביקשו להקים בית שני בנחלה במושב. על כן פנו בשנת 2002 והתקשרו עם אדריכלית בשם עדי בלנק למתן שירות אדריכלי והנדסי לביצוע הבית. האדריכלית המליצה על נתבע מס' 1 כמהנדס בניין. (להלן: "המהנדס"). התובעים שכרו את שרותיו. המהנדס חתם על הבקשה להיתר לצד האדריכלית כ"עורך הבקשה הראשי" וכן חתם כמתכנן שלד הבנין ואחראי לביצוע השלד. תחום פעילותו הוגדר כאחראי ראשי. (הבקשה להיתר צורפה כנספח א' לכתב התביעה). הנתבע ערך את תכנון הקונסטרוקציה. חישוב יציבות הבנין, והחישובים הסטטיסטיים.

בהמשך התקשרו התובעים עם נתבעים מס' 2-3 לצורך בנית שלד הבית (להלן: "הקבלן"). בהתאם לתוכניות האדריכלית ותוכניות העבודה של נתבע מס' 1. העתק ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

הקבלן התחייב לתאם הזמנת מהנדס באתר לצורך מתן אישור לעומק יסודות. בפועל החל הקבלן לבצע את עבודות הביסוס מבלי שהמהנדס נכח באתר.

בהתאם לתוכנית הקידוח היה הקבלן אמור להגיע לעומק של 8 מטר אולם לאחר קידוח של 3.5 נתקבל המקדח בחלוקי נחל ועצר. התובע פנה לאדריכלית אשר שוחחה עם המהנדס וזה נתן הוראות בטלפון להמשך עבודה.

המהנדס אישר לקבלן להפחית את עומק הכלונסאות תוך הגדלת הקוטר - דהיינו לצקת את הכלונסאות עד לעומד הקידוח - 3.5 מ' ולהגדיל את קוטר הכלונסאות מ- 40 ס"מ ל- 50 ס"מ.

מועד בניית הבית הסתיים ביוני 2005.

כשנתיים וחצי לאחר האיכלוס הבחינו התובעים בסדקים בקירות הבית, בהמשך המצב החמיר ונגרמו סדקים ושברים בקירות שחדרו גם לקירות החיצוניים של הבית.

המהנדס הגיע למקום, ביצע בדיקה והציע לתובעים להזמין בדיקת קרקע.

במסגרת הבדיקה אכן נתקל המקדח בחלוקי נחל לאחר 3.70 מטר אולם ניתן היה להמשיך ולקדוח לעומק 11.50 מטר תוך שימוש במקדח אחר.

התובעים פנו למהנדס שייתן חוות דעת באשר לתיקון הליקויים, וחוות דעת המהנדס ד"ר אברם בן עזרא היתה שעסקינן בכשל קונטרוקטיבי ואין מנוס אלא לפרק את המבנה ולבצע מחדש את המבנה. המומחה העריך העלות בסך של 1,466,500 ₪ וכן מע"מ ופיקוח.

עוד דרשו התובעים בכתב התביעה דיור חלופי, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש. לכתב התביעה צירפו התובעים את חוות הדעת המהנדס ד"ר מחמוד מתאני וכן חוות דעת המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא.

3. טענות נתבע מס' 1 - המהנדס:

הנתבע התבקש על ידי הגב' עדי בלנק שהינה שרטטת להכין חישובים סטטיסטים [חישובים סטטיים - העורך] כללים והצהרת מהנדס לצורך הגשתם למועצה מקומית והוא הכין חישובים אלה. אין מדובר בתוכנית עבודה או בתוכנית קונסטרוקציה ספיציפית.

הנתבע לא הכין את הבקשה להיתר, לא הכין תוכניות עבודה עבור התובעים ולא חתם על תוכניות עבודה. לא לקח על עצמו להיות מהנדס אחראי ואף לא נפגש עם התובעים ולא ערך עימם כל הסכם ביחס לקבלת העבודה. כן לא קיבל כל תשלום מהתובעים על עבודה שכזו.

התובעים ו/או אחרים זייפו את חתימתו על גבי תוכניות ההגשה לעיריה ולא שכרו כל מהנדס או מפקח שיהיה במקום.

הנתבע לא הוזמן מעולם למועד ביצוע עבודות הביסוס. לא התבקש לבדוק הכלונסאות ועומקם.

הנתבע היה אחראי לביקורת יציקות רצפה תקרה וחדר בטחון בלבד.

הנתבע מעולם לא אמר שניתן להסתפק בעומק של 3.5 מטר. כן במידה ונערכים שינויים ביחס לתוכנית המקורית יש צורך בחתימת מהנדס על השינויים וחייבים לציין זאת ביומן העבודה של הקבלן.

לפי כשנה וחצי התקשרו אליו התובעים ומסרו לו שמאז בניית הבית הם סובלים מסדקים רבים הוא הציע להם לקחת מהנדס מקומי. כן הסכים להגיע ולראות הבית שכן סבר שהוא תיכנן הבית. כאשר הגיע הוצגו בפניו תוכניות קונסטרוקציה אשר הנתבע זיהה אותם כעבודה של המהנדס מיכאל זלדין שעבד במשרדו עד לשנת 1996.

לאחר מכן שוחח עם המהנדס זלדין שמסר לו שהוא הכין התוכניות.

בתוכניות ניתן לראות שהן הוכנו כראוי וכנדרש עומק הכלונסאות הוא 8 מטר כפי שנדרש.

לאחר מכן התקיימה פגישה בבית התובעים אף עם הקבלן שהודה שיצק הכלונסאות. הקבלן הודה שיצק הכלונסאות בעומק 3.5 מטר. הנתבע הציע לתובעים לקחת יועץ קרקע שיבצע קידוחי ניסיון בקצוות המגרש. לאחר הבדיקה הוברר שיש לבצע חיזוק לכל הכלונסאות ולחבר אותן בקורות בטון-עלות המגיעה לסך של 130,000 ₪ בלבד.

משכך לטענתו יש לדחות התביעה כנגדו.

4. טענות הקבלן (נתבעים מס' 2 ו- 3):

התובעים שכרו את שירותי האדריכלית עדי בלנק. בשל היכרות קודמת של הנתבעים עם האדריכלית הופנו התובעים לנתבעים בשנת 2004. ביום 21.5.04 נחתם הסכם בין התובעים לקבלן לבנית שלד הבית לאחר בחינת תוכניות המהנדס. הנתבעים עבדו בהתאם לתוכניות.

בתוכניות צוין שיש לקדוח בור בעומק של 8 מטר לפחות לצורך יציקת כלונסאות. נעשו קידוחים בהתאם לעומק הנדרש למעט מספר כלונסאות הואיל והמקדח לא צלח להגיע לעומק הנדרש.

הנתבעים התקשרו למהנדס למציאת פתרון הוא הורה לנתבעים לקדוח ככל הניתן ולהרחיב הכלונסאות ל 60 ס"מ. לטענת הנתבעים עומק הכלונסאות הינו 6 מטר ויותר ולא 3.5 מטר כטענת התובעים.

המהנדס הגיע למקום בדק את השינויים ואישר את העבודה טרם הטמנת הכלונסאות.

העבודה בוצעה על ידם כנדרש וכראוי ובאופן מקצועי.

5. ההליכים בבית המשפט:

בשל מורכבות תיק זה, סבר בית המשפט שיש למנות מומחה מטעמו לענין הנזק שנגרם לבית התובעים.

מומחה בית המשפט אריה קצור קבע בחוות דעתו שהתכנון בוצע שלא בהתאם לתנאי הקרקע שכן נדרשו כלונסאות בעומק של 10 מטר ולא 8 מטר. בשל התכנון הלקוי נגרמו הנזקים. במצב זה של הבית אין מנוס אלא מהריסת הבית ובנייתו מחדש כאשר במצב זה עלות הבניה הינה 1,350,000 ₪.

6. לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם נקבע התיק לדיון בפני. העדים נחקרו בשני מועדים. הנתבע מס' 1 ביקש מספר ימים טרם מועד ההוכחות הראשון שנקבע להגיש חוות דעת מומחה נוסף של אברהם שני מאחר ומר מתאני, יועץ הקרקע חלה. בית המשפט אישר לו לעשות כן. לאחר מכן בדיון ולאחר שהוברר שיש צורך בקיום מועד הוכחות נוסף ולאור התנגדות יתר הצדדים קבעתי שלא ניתן להגיש חוות דעת מומחה אחר לאחר שכבר הוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט המסתמכת על חוות דעת המהנדס מתאני. משכך הוריתי שאין כל מקום לקבלה ויש מקום לזמן מר מתאני לדיון ההוכחות השני.

עם זאת אפשרתי לנתבע להגיש תצהיר עדות ראשית המפרט עובדות מטעם מר אברהם שני, לאור בקשתו לעשות כן.

במועד ההוכחות השני לא הוגש כל תצהיר מטעם אברהם שני ואף המומחה מתאני לא התייצב. ב"כ הנתבע הסכים בסופו של יום שלא לחקור המומחה מתאני.

7. דיון והכרעה:

אחריות נתבע מס' 1:

האם אכן פעל הנתבע כמהנדס מטעם התובעים, הכין התוכניות וחתם על התוכניות כמהנדס אחראי על ביצוע השלד, או שמא היה אחראי רק על ביקורת יציקת הרצפה התקרה וחדר הבטחון כפי שטען.

לאחר ששמעתי הצדדים ובחנתי המסמכים מסקנתי הינה שאכן הנתבע פעל כמהנדס האחראי על ביצוע השלד כפי שאפרט להלן:

8. הנתבע חתום על הבקשה להיתר שהוגשה מטעם התובעים כעורך הבקשה הראשי ומתכנן השלד. האם חתימה זו זויפה?

הנתבע טען בבית המשפט שמזהה הוא את חתימת הגב' עדי בלנק והיא חתמה במקומו. (ראה עמ' 28 שורות 19-22).

הנתבע לא הגיש כל תלונה במשטרה כנגד הגב' בלנק ואף לא הזמינה כעדה מטעמו. כן לא הגיש כל הודעת צד ג' כנגדה. אם יודע הוא כפי שהעיד שהיא חתמה במקומו על תוכניות דבר המגיע אף לעבירה פלילית מדוע לא פעל כנגדה באחת הדרכים שפירטתי? לא קיבלתי ממנו כל תשובה ברורה לענין זה.

הנתבע טען שלא ידע בזמן אמת שחתימתו זויפה. עם זאת כאשר הבין זאת בשלב הגשת התביעה, גם אז יכול היה לפעול ולהגיש תלונה, או לפעול בהליכים אחרים כנגד המזייף אולם הוא בחר שלא לעשות כן.

בכתב הגנתו טען שהתובעים הם שזייפו חתימתו. (ראה סעיף ה' לכתב ההגנה). עם כן מה הגרסא העובדתית הנכונה? מי זייף לטענת הנתבע חתימתו? לא ניתן כל הסבר.

הנתבע בסיכומיו מנסה להוכיח שחתימתו שונה מחתימתו הרגילה.

בית המשפט אינו מומחה לבדיקת חתימות ואם סבר הנתבע שכך הדבר, היה עליו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו.

9. הנתבע חתום בנוסף על תצהיר אחראי לביצוע שלד כאשר מי שאימת חתימתו הינו מר משה קמפר. האם גם במסמך זה זויפה חתימת הנתבע?

עוד חתום הנתבע על מסמך דיווח למועצה המקומית על עריכת ביקורת באתר, ועל ההודעה למינוי אחראי ביקורת. גם במסמכים אלה זויפה חתימתו?

10. התובע הצהיר שהגב' בלנק האדריכלית המליצה לתובעים שהיא תכין את התוכניות וכי הנתבע עימו היא עובדת באופן צמוד הוא שיכין תוכניות הקונסטרוקציה וכן יגיע ויפקח בשטח על היציקות, כאשר הם ישלמו לו בגין כל ביקור בשטח. הם הסכימו לכך.

בבית המשפט העיד התובע שאין לו כל הסכם בכתב לא עם האדריכלית (ראה עמ' 48 שורות 6-7) ולא עם הנתבע שכן הסכם ההתקשרות למעשה בוצע עם האדריכלית אשר הביאה עימה את המהנדס עימו עבדה כעיסקה אחת שלמה (ראה עמ' 45 שורות 25-26).

11. הנתבע טען שערך רק חישובים סטטיסטיים כפי שביקשה הגב' בלנק. עוד טען שהיה האחראי ביקורת רק ליציקת רצפה תקרה וחדר בטחון (ממ"ד). לטענתו הגב' בלנק ביקשה ממנו שיערוך ביקורת ליציקת הרצפה והתקרה לאחר שמסרה לו שמדובר בתוכנית ישנה שהוכנה על ידו.

אם כבר ביקשה ממנו הגב' בלנק להיות אחראי ליציקות האם אין סביר שיהיה אחראי לכל היציקות כולל הכלונסאות?

מדוע שיתבקש להיות האחראי רק ליציקות אלה?

הגב' בלנק לא הגיעה לעדות ועל כן לא ברורה גרסה זו של הנתבע. עדותה זו הינה מהותית לצורך הגנת הנתבע אשר טען שהיא אף זייפה חתימתו, משלא התייצבה לעדות ללא כל סיבה שניתנה סבורני שעובדה זו עומדת לחובת הנתבע.

12. עוד אציין שתמוהה גרסתו של הנתבע שלא בדק קודם לכן אם ערך התוכניות אלא לטענתו הסתמך על דברי הגב' בלנק בלבד. תמיהה זו מתחזקת שכן הנתבע העיד שכאשר התקשר אליו התובע ומסר לו שיש בעיות בכלונסאות אזי הודיע לו שאין זו תוכנית שערך. (ראה עמ' 37 שורות 6-9). אם כן כיצד מגיע לאותו המקום שלושה שבועות לאחר מכן לביקורת יציקת רצפה תקרה? לא קיבלתי ממנו כל הסבר מספק לכך.

כן אין זה הגיוני שיהיו מספר מהנדסים אחראים שאין ביניהם כל קשר, האחד אחראי על ביצוע יציקות הכלונסאות והשני על ביצוע יציקות התקרה והרצפה. מדוע כאשר התקשרה אליו הגב' בלנק לטענתו לא הפנה אותה שתתקשר למהנדס האחראי על ביצוע יציקות הכלונסאות שיגיע גם לביקורת על יציקת התקרה והרצפה?

ככלל התרשמתי מעדותו שמנסה להרחיק עצמו מהקשר עם התובעים למרות ששוכנעתי שהוסכם בין הצדדים שהוא ישמש כמהנדס האחראי על שלד המבנה.

13. בתצהירו פירט שכאשר מגיע הוא לביקורת לבדוק יציקת רצפה ותקרה כדרך קבע הוא מבקש לראות יומני עבודה של מפקח הבניה ובודק שאכן בוצעו היציקות שקדמו לכך לפי התוכנית וכן בודק שהמהנדס חתום על התוכניות ורק לאחר מכן מאשר הרצפה והתקרה (ראה סעיף 12 לתצהירו). בבית המשפט העיד שנאמר לו שהגיעו ל- 8 מטר (ראה עמ' 31 שורות 28-29). עובדה זו לא נטענה כלל בתצהיר עדותו הראשית ועל כן סבורני שעלתה רק כדי להסביר כיצד מתיישבת העובדה שלטענתו הגיע רק בשלב יציקת התקרה והרצפה עם העובדה שהיה עליו לבחון שאכן בוצעו היציקות כנדרש קודם לאישור יציקת התקרה והרצפה.

זאת ועוד, כיצד אישר יציקת הרצפה והתקרה אם לא ראה כל אישור של מהנדס על התוכניות?

14. באשר לסכום ששולם לנתבע בגין עבודתו. הנתבע טען בתצהירו ששולם לו סך של 1350 ₪ בגין שני ביקורים שערך - אחד ביקורת של יציקות רצפה ותקרה והשני בתום הבניה. (ראה סעיפים 16,17 לתצהיר).

בבית המשפט העיד שהיה במקום שלוש פעמים (ראה עמ' 35 שורות 26-27). כן העיד שהסך של 1350 ₪ מחולק לשלוש הינו 450 ₪ שזהו הסכום שגבה לביקורת (ראה עמ' 36 שורות 18-19). אם כן הגיע שלוש פעמים או פעמיים? אולי הסכום כולל בחובו אף ביקורת על יציקת הכלונסאות?

הנתבע העיד שקיבל את כל הסכום בשיק וזה הסכום היחיד שקיבל מהתובעים.

התובע העיד מנגד ששילם לנתבע בגין כל יציקה אליה הגיע לבדוק. כאשר נשאל מדוע שילם לנתבע עבור יציקת הכלונסאות אם לא היה במקום העיד שמבחינתו הנתבע הוא האחראי המלווה של השלד, וכאשר הגיע בסוף היום לראות את היציקות היה רגוע כי מבחינתו יש פיקוח על העבודה ועל כן שילם שכרו. (ראה עמ' 50 שורות 8-10).

15. ציון ועקנין הצהיר אף הוא שמאחר והכירו את האדריכלית נוצר הקשר עם התובעים לצורך בנית שלד הבית בהתאם לתוכניות מהנדס שהיו בידיהם.

ביום 21.5.04 נחתם ביניהם הסכם לבנית השלד.

ראשית העבודה היתה הכנת מתווה עבודה בדרך של ביצוע מדידות, כאשר לאחר הכנת המתווה המהנדס הגיע לשטח ואישר המדידות.

16. הנתבע טען שהתוכניות בוצעו על ידי מהנדס מיכאל זלדין אשר עבר במשרדו עד שנת 1996 (ראה סעיף 10 לתצהירו).

בבית המשפט העיד שהינו בקשר עם המהנדס. (ראה עמ' 31 שורות 11-12) אם כן מדוע לא הזמינו ליתן עדות מטעמו. אם אכן הוא שביצע התוכניות ברור הוא שיכול היה לשפוך אור גרסאות הצדדים ולתמוך בטענת הנתבע שלא ערך התוכניות והיה האחראי. כאשר לא עשה כן עומדת עובדה זו לחובתו.

17. אין מחלוקת שבשנת 2013 התקיימה פגישה בין הצדדים בביתו התובע. התובע העיד שבאותה הפגישה כאשר הקבלנים הזכירו לנתבע שהיתה בעיה בעומק הכלונסאות הוא לא היה מופתע, דהיינו זכר המקרה (ראה עמ' 49 שורות 24-25). כן העיד התובע שפנה ראשית לאדריכלית אשר מסרה לו שאם מדובר בסדקים עליו להתקשר לנתבע כי סדקים זה התחום שלו. (ראה עמ' 46 שורות 14-15).

18. אציין שהתובע עומת עם האמור בסעיף 21 לכתב התביעה לפיו פגם לראשונה בנתבע בשלב יציקת הרצפה ולא הכלונסאות העיד שככל הנראה נפלה טעות בכתב התביעה (ראה עמ' 50 שורות 17-20). מעדותו הברורה עלה שהוא פגם בנתבע ביום בו יצקו את הכלונסאות באתר הבניה.

19. משכך מסקנתי הינה שהנתבע היה המהנדס האחראי על ביצוע השלד.

תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) התשנ"ב 1992 שעל מתכנן השלד לבצע פיקוח עליון. (סעיף 2) כן קובעות שעליו לערוך ביקורות על האלמנטים הראשיים של שלד הבנין, לרבות ביסוס (תקנה 5) וכן לערוך ביקורים במועדים הדרושים (תקנה 6).

גם מומחה בית המשפט המהנדס קצור העיד: "על מתכנן השלד שהוא על פי חוק חייב לבצע פיקוח עליון. אם לא עשה זאת, כנראה שהוא לא מינה תפקידו לפי החוק. אם שלח מישהו אחר שהוא סומך עליו, גם אם אין דיווח, עדיין הוא ממשיך להיות אחראי". (ראה עמ' 12 שורות 5-7).

20. האם ביצע הנתבע המוטל עליו בהתאם לחוק?

התובע הצהיר שלפי התוכנית המקורית היה צורך לקדוח בעומק 8 מטר וקוטר של 40 ס"מ אולם בשלב החפירות התקשר אליו ציון ועקנין ומסר לו שמכונת הקידוח הגיעה לעומק של 3.5 מטר ונעצרה שכן הגיעה לטענתו לשכבת חלוקי נחל אשר לא ניתן לחפור יותר. הקבלן מסר לו שהמהנדס לא עונה לו לשיחות הטלפון. התובע התקשר לגב' בלנק אשר מסרה שתטפל בענין ותיצור קשר עם המהנדס.

21. ציון ועקנין הצהיר שכאשר יצקו את הכלונסאות נעשו קידוחים בהתאם לעומק הנדרש, למעט מספר כלונסאות שכן המקדח לא צלח להגיע לעומק של 8 מטר. לכן התקשר למהנדס לצורך מתן פתרון והמהנדס ביקש לחשוב על פתרון. לאחר כשעתיים התקשר המהנדס וביקש לקדוח ככל שניתן ולהרחיב את הכלונסאות אשר אינם מגיעים לעומק הרצוי לקוטר של 60 ס"מ במקום 40 ס"מ. לאחר הרחבת הכלונסאות ושינוי קוטרם הגיע המהנדס לשטח ובדק שאכן הדבר נעשה לשביעות רצונו.

22. באשר ליום בו בוצעה חפירת הכלונסאות העיד התובע שהתקשר אליו הקבלן ומסר לו שיש בעיה בקידוח. הוא התקשר למהנדס. המהנדס מסר לו שלא מכיר אותו. הוא התקשר לאדריכלית ואז ככל הנראה האדריכלית דיברה עם המהנדס שנזכר באיזה בית מדובר. בהמשך התקשר אליו הקבלן ומסר לו שהם השיגו את המהנדס בטלפון והוא פתר להם הבעיה. (ראה עמ' 46 שורות 18-21).  עדותו היתה ברורה ובית המשפט נותן אמון בעדותו זו לפיה בתחילה אכן הנתבע לא ידע באיזה בית מדובר אולם לאחר שהאדריכלית שוחחה עימו, אזי נתן הנחיות לקבלנים כיצד להמשיך ולקדוח.

נתבע מס' 3 - ציון ועקנין העיד שבהתאם להסכם היה עליו לדאוג לכך שהמהנדס יהיה נוכח בשלב יציקת הכלונסאות אולם מאחר ולא היה לו טלפון שלו התקשר לתובע כדי לקבל את מספר הטלפון של הנתבע. לאחר מכן שוחח עם המהנדס שלא ידע כלל במה מדובר. הוא שוב דיבר עם התובע ואז לאחר מכן חזר אליו המהנדס ומסר לו להגדיל את הקוטר. (ראה עמ' 56 שורות 1-6).

23. עלי לציין שציון העיד שהמהנדס הגיע לאחר מכן בשעות הצהריים וראה את ביצוע היציקות, (ראה עמ' 56 שורות 21-26) ואילו התובע העיד שרק בסופו היום בשעות אחר הצהרים לאחר שיצקו הכלונסאות הגיע המהנדס ומסר שהיה תקוע קודם בעבודה אחרת (ראה עמ' 44 שורות 10-15) אולם איני רואה בכך סתירה מהותית לאור פרק הזמן הארוך שעבר, שכן יכול ומי מהעדים לא זכר השעה המדויקת בה הגיע המהנדס, אולם עלה כאמור לעיל מעדות שניהם שהנתבע נתן הוראות טלפוניות לקבלנים כיצד לבצע את היציקה לאור העבודה שהודיעו שלא ניתן להעמיק חפירת הכלונסאות.

24. עוד אציין שמטעם הנתבעים 2 ו-3 הגיע לעדות גם מר יוסף אוחיון אשר הוא שביצע את עבודת חפירת הכלונסאות. עדות זו עומדת בסתירה הן לעדות התובע והן לעדות הנתבע שהעידו שהמהנדס הגיע רק לאחר מכן באותו היום ולא היה בשטח בעת החפירה עצמה, ועל כן סבורני שלאור משך הזמן שעבר לא זכר העד את שאירע במדויק, אולם עדיין אף מעדותו עלה שהמהנדס היה ביום בו נוצקו הכלונסאות.

25. הנתבע אף חתם על תעודת הגמר למבנה (ראה עדותו עמ' 30 שורה 20 לפרוטוקול). בכך למעשה נטל אחריות גם ביחס לשלבים מוקדמים יותר. אילו סבר שבשלב מוקדם יותר חלק כשל כלשהו, היה לעיו להתפטר מתפקידו בשלב זה ולא לחתום על תעודת הגמר למבנה.

26. מכאן סבורני שהנתבע לא פעל כפי שמצפים אנו ממהנדס האחראי לביקורת שלד מקצועי וסביר ולמעשה הפר חובות שנקבעו בחוק, והתרשל. מחובתו של הנתבע היה לבדוק את היסודות ולהיות אחראי להם אולם לא הוכח בפני שעשה כן, אלא חתם באופן רשלני על כל ההצהרות והמסמכים הקשורים ליציבות המבנה.

27. האם ניתן היה לתכנן יציקת הכלונסאות לעומק של 8 מטר?

מומחה בית המשפט אריה קצור קבע בחוות דעתו שתכנון היציקות לעומק 8 מ' היה לקוי ולא מתאים לתנאי הקרקע. המומחה מסתמך על חוות דעת יועץ הקרקע מתאני לפיה העומק הנדרש הינו 10 מטר.

בבית המשפט טען הנתבע שהסיבה שהמומחה מתאני קבע שהעומק הנדרש הינו 10 מטר הינה מאחר והתקן שונה בשנת 2008 וכעת נדרש עומק של 10 מ' בעוד שקודם לכן, ובתקופה הרלוונטית לבניית הבית התקן דרש 8 מטר.

המומחה קציר הסביר בעדותו שד"ר מתאני התייחס וקבע שהעומק המינימלי שמותר הינו 8 מטר אולם בטבלה שערך פירט שלאור העומסים המותרים לכלונסאות היה צורך בעומק של 10 מטר וזהו העומק שצריך לבצע. (ראה עמ' 18 שורות 11-13) הוא שב והעיד:

"נכון שמותר 8 מטרים אבל זה לא מחזיק את העומס". (ראה בשורה 14).

כן העיד שהעובדה שהתקן מאפשר לו לחפור לעומק 8 מטר בלבד אין זה אומר שתמיד עומק זה מספיק, כאשר יש לבחון העומסים בבנין והעומק הסופי של הכלונס אמור להיקבע בהתאם לעומדים הקיימים בבניין, כאשר אם העומס דורש הגדלה עד 10 מטר יש לעשות כן. (ראה עמ' 25 שורות 27-30).

28. מקבלת אני האמור בחוות דעת מומחים אלה אשר לא נסתרה למרות חקירות נגדיות לפיה אף אם היו מתבצעות חפירות הכלונסאות לעומק של 8 מטר כפי שטען הנתבע אזי היו נגרמים נזקים לבית שכן התכנון הינו לקוי.

מכאן מתחזקת מסקנתי שהתכנון שנערך על ידי הנתבע היה רשלני, לא תאם את הדרישות התכנוניות ולא היה עומד בבחינת העומסים בבנין.

29. האם קיימת רשלנות תורמת של התובעים?

טוען הנתבע שהיה על התובעים לשכור מפקח עליון כאשר אם היו עושים כן, המפקח היה עולה בזמן אמת על הבעיה בעומק הכלונסאות. טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה, ועל כן הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

אף לגופו של ענין אציין החוק אינו מחייב שכירת מפקח עליון ועל כן לא קמה כל חובה חוקית על התובעים לעשות כן. נכון שכאשר נשכר מפקח עליון קיים פיקוח הדוק על תהליך הבניה אולם מאחר ולא הוכח בפני שחלה על התובעים חובה מעין זו איני סבורה שיש מקום להשית עליהם רשלנות תורמת כאשר לא עשו כן.

בסיכומיו טוען הנתבע שהתובעים הגישו תוכניות מזויפות לצורך קבלת היתר וכי לא בדקו האם לקבלנים קיים רישיון. טענה זו כלל לא נטענה בכתב הגנתו ועל כן הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. אף לגופו של ענין לא ברור כלל שהתוכניות זויפו כפי שטוען הנתבע.

30. התיישנות:

הנתבע טען להתיישנות התביעה כנגדו.

אף לענין ההתיישנות אין כל מקום לקבל הטענה, כאשר התובעים נכנסו לגור בביתם בשנת 2005 והבחינו בסדקים לאחר כשנתיים וכחצי ורק בשנת 2014 כאשר קיבלו את חוות דעת המהנדס הבינו שהנזקים הינם חמורים ובשל מחדלי הנתבעים. לא הוצגו בפני כל ראיות לכך שהתובעים יכולים היו לראות הנזקים והסדרים קודם לכן.

31. אחריות נתבעים מס' 2 - 3:

כעולה מעדות מר אוחיון לנתבעים מס' 2 ו-3 לא היה רישיון קבלן כאשר נחתם ההסכם עם התובעים כאשר הם השתמשו ברישיון הקבלן שקיים למר אוחיון. הנני רואה עובדה זו בחומרה רבה, ולמעשה הנתבעים הטעו התובעים לחשוב שקיים להם רישיון קבלן כדין.

32. זאת ועוד, כפי שקבעתי, המהנדס לא היה נוכח בעת היציקה ונתן למעשה הוראות בטלפון, כאשר הגיע בשלב מאוחר יותר אותו היום.

איני סבורה שניתן היה לקבל הוראות בטלפון ומן הראוי היה להמתין לבואו של המהנדס על מנת שניתן יהיה לבחון האם לא ניתן לבצע היציקות לעומק שונה.

הנתבעים אף התחייבו במסגרת ההסכם עם התובעים לתאם הזמנת המהנדס באתר לצורך מתן אישור לעומק היסודות (סעיף 14 להסכם) ולצורך קביעת עומק כל הקידוחים או הביסוס, ולבצע היציקות (ראה סעיף 19 להסכם). הנתבעים למעשה הפרו הסכמים אלה ופעלו ברשלנות כאשר ביצעו הביסוס המהווה אלמנט ראשי של שלד הבנין ללא נוכחות המהנדס.

כפי שהוכח בפני הקבלנים קיבלו מהנתבע בטלפון את אישורו לעומק היסודות בהתאם להסכם ופעלו בהתאם להנחיתו.

33. באשר לעומק הכלונסאות שנחפרו בסופו של יום, התגלעה מחלוקת בין הצדדים כאשר הנתבע טען שעומק הכלונסאות הינו 3.5 מטר ואילו הנתבעים טענו שעומקם מעל 6 מטר.

מומחה בית המשפט קבע שהעומק הממוצע של יותר מ- 50% מהכלונסאות הינו 6.25 מטר. עדיין אין בכך כדי לשנות המסקנה שבהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט היה צורך בכלונסאות בעומק של 10 מטר.

כן טוען הנתבע שהנתבעים מראש התכוונו ליצוק כלונסאות רק בעומק של 3.5 מטר והזמינו בטון לשטח זה. ציון וקנין הסביר בעדותו שבזמן היציקות נלקחות דגימות משני מיקסרים של בטון לצורך בדיקת איכות הבטון ולכן כמות החומר שצוינה - 16 קוב בטון מתייחסת לשני מיקסרים אלה ולא לכלל הבטון שהוזמן לאתר. (ראה עמ' 59 שורות 23-27).

34. עם זאת יש לזכור שמומחה בית המשפט קובע שאף אם הכלונסאות היו מונחות בהתאם לתכנון הנתבע מס' 1 - בעומק 8 מ' אזי בהתאם לתנאי השטח, לא היה זה מספק והיה צורך בהטמנתם בעומק של 10 מ' לפחות.

עוד עלה מעדות הנתבע מס' 2 כפי שפירטתי לעיל שפנה וקיבל את תשובת המהנדס. לאחר שקיבל התשובה החל לעבוד בשטח. כן הצהיר שהנתבע הגיע לאחר מכן ואישר העבודה.

כעולה מהעדויות עבודת חפירת הכלונסאות מתבצעת על פני מספר ימים (ראה עמ' 16 שורה 20). על כן בשלב כלשהוא במהלך ביצוע העבודה הגיע הנתבע למקום ואישר את המשך ביצוע העבודה על ידי הנתבעים, מבלי שהעלה כל תהיה לגבי עומק הכלונסאות.

35. לאור כל האמור לעיל סבורני שיש להעמיד את רשלנות הנתבעים בגובה 15%.

36. מה הנזק שנגרם לתובעים:

מומחה התובעים קצור קבע בחוות דעתו שאין מנוס אלא לבנות הבית מחדש והעריך מלוא הבניה בסך של 1,350,000 ₪ כולל מע"מ. בבית המשפט חזר על קביעתו זו. כן העיד שלא סבור שיש צורך בתשלום אגרת בניה או בהגשת בקשה חדשה להיתר (ראה עמ' 12 שורות 21-24).

הנתבע טען בסיכומיו שניתן להסדיר הליקוי בעלות נמוכה הרבה יותר, ולבצע חיזוק לכלונסאות. טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר ועומדת בסתירה לחוות דעת המומחה שנחקר בבית המשפט.

מאחר והאמור בחוות דעת המומחה לא נסתר יש מקום לקבלו.

עוד תבעו התובעים דיור חלופי הוצאות ועוגמת נפש. אין ספק שכאשר יבנה בית התובעים מחדש יהיו זקוקים הם לדיור חלופי, כאשר יש לזכור שעסקינן בפרק זמן של כשמונה חודשים כפי שהעריכו התובעים, על כן סבורני שיש מקום לפצותם בסך של 50,000 ₪.

כן אין ספק שנגרמה לתובעים עוגמת נפש רבה, כאשר הינם זוג צעיר אשר בנה ביתם, ולמעשה אינם יכולים להנות ממנו וחיים הם בפחד מתמיד כאשר קירות הבית נסדקים. משכך סבורני שיש מקום לפצותם בסך נוסף של 50,000 ₪.

37. סוף דבר:

על הנתבע מס' 1 לשלם לתובעים סך של 1,232,000 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. הנתבעים מס' 2-3 ישלמו לתובעים סך של 217,500 ₪. עוד ישלמו הצדדים אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעים, שכר טרחת מומחה בית המשפט במלואו, שכר מומחי התובעים בהתאם לקבלות שיוצגו ושכ"ט עו"ד לתובעים בסך 75,000 ₪, באותה חלוקה שנקבעה לעיל.

ניתן היום, ז' אב תשע"ו, 11/08/2016, בהעדר הצדדים.

סמדר קולנדר-אברמוביץ, שופטת

טוען סינון...ajaxSpinner