"יעכב" ו"יעקב"
ההיגיון הפיזיקלי והערך המילולי הנוסף בשפה.
בספר איוב פרק ל"ז פסוקים 3-4 כתוב:
"תחת כל השמים ישרהו, ואורו על כנפות הארץ.
אחריו ישאג קול, ירעם בקול גאונו, ולא יעקבם כי שמע קולו".
הפירוש של המילה "יעקבם" הוא – יעכבם", לאמור, לאחר האור המופיע, לא יאחר, לא יתמהמה ולא יתעכב הקול. זהו פירושם של שניים מחשובי המפרשים של התנ"ך - הארב"ע – רבי אברהם בן עזרא, והרלב"ג – רבי לוי בן גרשון.
ראשית דבר, יש בפסוק מעניין זה התאמה למציאות הפיזיקלית, בה האור מקדים את הקול, לאחר הברק בא הרעם, והקול עוקב אחר האור ואינו מתעקב [או: אינו מתעכב]. סדר זה הוא מחויב המציאות וסיבתו היא כי מהירות גלי האור גדולה ממהירות גלי הקול.
שנית, יש לדעת כי מי שמחליף "יעכב" ב"יעקב", אינו שוגה ואף אם התכוון לעיכוב בלשון העם השכיחה – הנה יצאה תחת קולמוסו מילה נרדפת, הדומה למילה הרודפת עד כדי חשד לטעות.