תקיפת מומחה, דרך הצגת שאלות הבהרה

כאשר מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט מעביר את חוות דעתו לצדדים לדיון, מן הסתם קורה שצד מסוים נפגע מקביעותיו, אך אותו צד שנפגע לא כבול בצעדיו בדרך למיצוי זכויותיו: לכל צד יש דרכים להשיג על קביעותיו של המומחה.

אפשר להגיש למומחה שאלות-הבהרה, כדי שיבהיר את חוות דעתו [ודרך השאלות להפנות אותו אל מסמכים או נתונים שאולי לא נתן עליהם את דעתו], אפשר להזמינו לחקירה בבית המשפט ודרך החקירה לנסות ולערער את מומחיותו ואת חוות דעתו, ואפשר גם להתמודד עם ממצאיו של המומחה דרך העלאת השגות בכתב הסיכומים, תוך עימות דבריו מול חוות דעת אחרות שהן אולי יותר סבירות או מול תקנים, תקנות ופסקי דין, בהם באותן נסיבות - המסקנות הן אחרות.

יש נוהג המקובל על עורכי דין מסוימים, להתקיף את המומחה דרך הצגת שאלות הבהרה, ולעשות שימוש פסול בכלי זה של הצגת שאלות הבהרה, אשר כל מטרתו [של שימוש זה] היא כשמו – הבהרת דבריו, ותו לא.

ראה בעניין זה פסק דינו של בית המשפט העליון, רע"א 1017/01 אלברטרוניקס בע"מ נ' אילן בר, שופט: א' ריבלין, [פורסם ב"נבו"], להלן ציטוט:

"שאלות הבהרה כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלו כהרי זו. ברי, אפוא, כי שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית."

ראה גם: החלטה בתא"מ 4007-08-18 סלמה אלי נ. ב"ה דלת צלחה בע"מ, בית משפט השלום בעפולה, שופטת: מיכל זינגר, 26.3.2020, להלן ציטוט:

8. נקודת המוצא רשאית לבקש לשלוח שאלות הבהרה למומחה, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 134(ג) לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד - 1984: "בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו".

9. שאלות הבהרה, הינן שאלות שמבהירות לאת מטרתן להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מידת מומחיות או המקורות המדעיים למסקנתו. ובכלל זה אין להשיג על קביעות המומחה במסגרת שאלות הבהרה (ראה בעניין זה: א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015)בעמ' 439).

10. בע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף ואח', פ"ד מ"ד (1) 857 (1990) נפסק: "שאלות הבהרה" כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחזות הדעת. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה. "חקירה" של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות-דעתו".

11. בענין זה, יאים אף הדברים ברע"א 2824/15 גאון נדל"ן בע"מ נ' כהן אמיר ואח' (19.8.15):     "כפי שכבר נקבע, "שאלות ההבהרה, כשמן כן הן: נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת, ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלה כהרי זו" [ראו: רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' בר, [פורסם בנבו] פסקה 4 (8.5.2001)]. כך למשל ולצורך הדוגמא, מקבץ 92 השאלות שביקשה המבקשת להפנות למומחה נפתח בשאלות אלה:

"על-פי חוות דעתך, הנך מהנדס אזרחי בהשכלתך.

1.1 האם למדת שמאות מקרקעין?

1.2 האם הנך שמאי מקרקעין מוסמך?"

ובהמשך, לדוגמא:

"5.8 מנהל הנתבעת טוען כי מי מבין דיירי הבניין תלה את מנועי המזגנים על המעקה העורפי מעל הכניסה למרתף?

5.9 האם אתה מכחיש טענה זו?

5.10 ככל שאתה מכחיש - מדוע אתה מכחיש?"

סבורני כי מטרתן של שאלות אלה אינה לבאר אי-בהירויות העולות מחוות דעת המומחה. שאלות אלה נועדו לערער את מהימנות המומחה מטעם בית המשפט או לעמת אותו עם מסמכים שונים ועם טענות המבקשת. אינני רואה כיצד יש בשאלות אלה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת, ומקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה שאלות המבקשת הן שאלות שמקומן בחקירת המומחה.

סיכום הדברים, אין לנצל את המכשיר של שאלות הבהרה כדי להשיג מטרות אחרות זולת הבהרת חוות הדעת בה מדובר.