בית המשפט לא אמור להתעלם מאי-התאמה בטענה כי התיקון לא סביר
בית המשפט פסק פיצוי בערכאת ערעור בגין אי התאמה להל"ת בהעמדת כלים סניטריים בחדר רחצה ויצירת צפיפות מעבר למידות של המרווחים הדרושים על פי הל"ת.
מדובר במיקום כלים סניטריים בחדר רחצה. יש בהל"ת [הוראות למתקני תברואה תש"ל – 1970], כללים ברורים ומידות נדרשות למרווחים בין הכלים הסניטריים – בין הכלין, ובין כל כלי סניטרי לקירות ממול ובצדדים. מידות אלו מחייבות את המתכנן, ואת הבונה, ואין לקבלן שום היתר לחרוג מהדרישות.
לפעמים כאשר לקבלן לא שומר על הכללים, בין בגלל שינויים שנתבקשו על ידי הדיירים ובין בגלל תכנון או ביצוע קלוקל, התוצאה היא צפיפות בחדר הרחצה וקושי רב בתיקון וביטול הליקוי. כך קרה בדירת משפחת בגליקוב. בית משפט השלום קיבל בעניין זה את דעתו של המומחה שמינה, לפיה לא סביר לבצע את התיקון וההתאמה להל"ת כי הדבר כרוך בביצוע עבודות מורכבות בדירה ואין הצדקה לכך. אלא שבערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, נקבע אחרת.
מדובר בע"א 43959-05-16 עדן לבונה נ' בגליקוב וערעור שכנגד. [בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: אמיר טובי]. המשיבים בתיק זה הם הדיירים. להלן ציטוט מפסק הדין:
"15. על אף האמור, מצאתי כי נפלה טעות בקביעתו של בית משפט קמא בכל הנוגע לאי ההתאמה במתקני התברואה, הן בחדר השירותים הכללי והן בחדר רחצה הורים.
בחוות דעתו של ד"ר א. בן עזרא, המומחה מטעם המשיבים, צוין (סעיף 17 לחוות הדעת) כי שטחי הגישה בחדר שירותי האורחים אינם עולים בקנה אחד עם המידות שנקבעו בהוראות מתקני תברואה, התש"ל-1970, שכן שטח הגישה מול האסלה ואורך שטח הגישה מול הכיור קטנים מן הנדרש באופן משמעותי. נאמר כי חדר השירותים צפוף, אינו נוח לשימוש וכי על מנת לבטל את הליקוי יש להתקין את הכיור מחוץ לחדר השירותים בעלות של 4,000 ₪. לגבי חדר רחצה הורים נאמר (בסעיף 61 לחוות דעתו של בן עזרא) כי אף שם לא מתקיימים שטחי הגישה הנדרשים מול הכיור והאסלה וכי המרחק ביניהם אינו עומד בדרישות התקן. נאמר כי דרוש לבצע מחדש את תכנון חדר הרחצה, כך שיתקיימו כל שטחי הגישה וזאת בעלות של 12,000 ₪.
המומחה מטעם בית המשפט קבע לגבי שטחי הגישה בשני החדרים הנ"ל כי המצב הקיים תואם את תכנית המכר וכי המידות המצומצמות של המרווחים הן תוצאה של האדריכלות הכללית של הבניין ועל כן יש להותיר את המצב הקיים על כנו. בפסק דינו קיבל בית משפט קמא את עמדתו של המומחה מטעמו, לפיה התיקון המוצע אינו סביר והגיוני.
אין בידי לקבל עמדה זו. המערערת אשר היתה היזמית שהקימה את הבניין ובו הדירה נשוא הדיון, התחייבה להקים את הדירה בהתאם ובכפוף להוראות כל דין ו/או תקן (סעיף 8.8 להסכם הקומבינציה ת/3). משכך, אין היא יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי מדובר בכשל תכנוני או אדריכלי. שומה היה עליה לדאוג לכך שהמרווחים בחדרי השירותים והרחצה יהיו על פי הוראות הדין והתקן. אני נכון לקבל את עמדת המומחה מטעם בית המשפט לפיה אין היגיון בביצוע העבודות המפורטות בחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים, שכן מדובר בשינויים משמעותיים שאפשר ואינם מוצדקים בנסיבות העניין. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור את המערערת מחבותה ומחובתה לפצות את המשיבים בגין ליקוי זה. בנסיבות, אני קובע, על דרך האומדנה, כי הפיצוי בגין הפגם במרווחים בחדר השירותים ובחדר רחצה הורים יעמוד על סך גלובלי של 8,000 ₪."
המסקנה היא כי הקבלן לא פטור מלקיים את הוראות למתקני תברואה, הבאות להבטיח נוחות שימוש לדיירים באשר הם [לא רק לאותם תובעים בתיק הספציפי, אלא גם למי שירכוש מהם את הדירה, לשוכרים, לאורחיהם, ולכל מי שמשתמש בדירה].
