מדידת שטח החלון למטרת אוורור
אין חולק כי חלון נועד לאפשר אוורור ותאורה בדירת מגורים ובמבנים אחרים, כמו גם מראות נוף ומניעת עיבוי;
בראש ובראשונה - אוורור ותאורה.
לראשונה ניתן פסק דין מנומק בנושא ייעודו של חלון בדירה, בזיקה לשיטת חישוב שטח החלון, על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: צפורה ברון, ת"א 922/95 סולומון שמואל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואשטרום חברה להנדסה בע"מ.
פסק הדין ניתן ביום 28.5.2003.
מטעם התובעים בתיק זה, מונה המהנדס ד"ר אביגדור פורת, אשר קבע בחוות דעתו כי רק החלק הפתוח לאוורור ייחשב כחלק משטחו של החלון, ומטעם בית המשפט מונה המהנדס דן פריידלין ששלל את שיטתו של פורת.
בית המשפט, במישור הכללי, העקרוני, העריך את שני המומחים שהעידו בפניו (פריידלין ופורת), עם יתרון למומחה פריידלין, וכך ניסחה השופטת התייחסותה למומחים:
אני ערה לכך שהמהנדס פריידלין מוחזק כמומחה ניטרלי, שלא כמהנדס פורת שהוזמן מטעם התובעים. שני המהנדסים העידו בפני והיתה לי הזדמנות להתרשם מהם ישירות. המהנדס פריידלין עשה עלי רושם מהימן.
איני יכול לעבור לסדר היום, מבלי להתייחס למילים - "המהנדס פריידלין מוחזק כמומחה ניטרלי, שלא כמהנדס פורת שהוזמן מטעם התובעים".
מהנדס הממונה על ידי צד לדיון, הוא בעל תפקיד, וחובה אתית, להיות ניטרלי ונטול פניות. בית המשפט לא אמור להתייחס אליו כפי שבא לידי ביטוי לעיל, כאילו כיוון שהוא ממונה על ידי צד לדיון כבר אינו ניטרלי, שהרי אפשר לומר גם על מהנדס הממונה מטעם בית המשפט כי אינו ניטרלי, עקב כך שישאף לרצות את בית המשפט שמינהו, מתוך מחשבה - נכונה או מוטעית - כי בית המשפט בעל ציפיות מסוימות בנושאים מסוימים, לאור פסיקה קודמת. נוכח מחשבה כזו, עלול המומחה להטות את חוות דעתו לכיוון המחשבה של בית המשפט הנראית לו, לכיוון מה שמצפים ממנו, לכאורה.
כמו כן, שמא יש לחשוד במומחה מטעם בית המשפט, שייטה את חוות דעתו לטובת הקבלן, כי הדיירים לא אמורים להביע דעה (הסכמה) על מינויים עתידיים של אותו מומחה, כי תביעתם הוא חד פעמית, ולעומתם - הקבלן נתבע מן הסתם בתיקים רבים, והוא מתבקש להביע הסכמה למינוי מומחים מטעם בית המשפט פעמים רבות.
לכן, אמירה זו של בית המשפט, אינה במקום. אמירה זו מחשידה את המומחה מטעם צד לדיון מראש, כאילו הוא מעוות את חוות דעתו וחורג מחובתו האתית, כאילו הוא מטה את חוות דעתו שלא כדין ובחוסר תום לב לטובת שולחו, ולא היא.
אף על פי שהשופטת העדיפה בפסק דינה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, היא עדיין שפטה דין, והתייחסה לטענות המקצועיות לגופן, ולכן בנושאים רבים העדיפה את קביעותיו של פורת על פני קביעותיו של פריידלין.
להלן ציטוט מפסק דינה בעניין אופן מדידת החלון:
מצד שני, דעתי אינה נוחה מהערכותיו של המהנדס פריידלין במספר נושאים שבהם נתן פירוש מוטעה להוראות הדין החלות על בנייה למגורים.
המהנדס פריידלין מתייחס להוראות הדין כאילו היו בגדר המלצות ולא כאל הוראות מחייבות.
אחד הליקויים הנטענים ע"י התובעים הוא גודל בלתי מספיק של החלונות בחדרי השירות בדירותיהם בבניין.
בסעיף 2.21 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה ("בקשה להיתר תנאיו ואגרות") התש"ל-1970, (להלן: "התקנות") נקבע כי:
"לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות למעט חדר ארונות - שאין חובה באיורורו מ- 10% (עשרה אחוזים), משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול".
המהנדס פורת מדד את החלונות בחדרי השירות בדירות התובעים בבניין, ומצא כי שטחם קטן מהנדרש בתקנות.
המהנדס פריידלין, אינו חולק על נכונות המדידות של המהנדס פורת, אך סבור כי יש למדוד את הפתחים בין חלקי שלד הבניין ללא המסגרות (המשקופים).
לפי נוסח ההוראות שבתקנות עולה כי מחוקק המשנה התכוון להבטיח שגודל הפתח יאפשר איוורור טבעי של חדרי שירותים, בדירות מגורים.
בגוף התקנון מופיעות המילים "חובה באיורורו".
התקנה פותחת במילים "לא יפחת שטחם".
מכיוון שהמסגרות שמרכיבים בפתחי החלונות מקטינות את השטח שניתן לפתוח לצרכי איוורור, חובה על פי התקנה להביא את המסגרות בחישוב שטח החלון.
מהאמור מתחייבות שתי מסקנות -
א. יש למדוד את שטח הפתחים - בין המסגרות, כגירסתו של המהנדס פורת, כדי לקבוע אם הפתח לאיוורור מתאים לדרישת התקנה;
ב. מידת הפתח כפי שנקבעה בתקנה הנדונה, הינה בבחינת דרישה מחייבת ולא המלצה.
אין על פי התקנות איסור לבנות פתח העולה על המינימום הקבוע בתקנה, אולם אסור לבנות פתחים בחדרי שירות ששטחם קטן מהקבוע.
ניתוח פסק הדין בעניין זה, מעלה כמה דגשים חשובים:
א. אין להתייחס לתקנות כאילו הן המלצות, אלא - התקנות הן חובות חקוקות ונדרש ליישם אותן.
ב. כבר בהגדרת שטח חלון נכללת התכלית של אוורור, ויש לכך משמעות אופרטיבית.
ג. מחוקק המשנה התכוון להבטיח שגודל הפתח של החלון יאפשר אוורור טבעי, ולכן אין היגיון לכלול כחלק משטח החלון הנדרש בתקנות - שטחים שלא מעבירים אוויר, כגון - זכוכית במסגרת, פרופילים היקפיים, ושטחים אטומים לאוויר.
ד. "בגוף התקנות מופיעות המילים "חובה באיוורורו"."
ה. "המסגרות שמרכיבים בפתחי החלונות מקטינות את שטח הפתחים - בין המסגרות, כגירסתו של המהנדס פורת, כדי לקבוע אם הפתח לאוורור מתאים לדרישת התקנה" - לשון אחר: אין לכלול את שטח מסגרת החלון בתוך שטח החלון, כי המסגרת אטומה ולא מעבירה אוויר.
אליה וקוץ בה: פסק דין סולומון הנ"ל, מתייחס רק לחדרי שירות, ולא לחדרים אחרים בדירה (חדרי שינה).
בא פסק דינו של השופט ד"ר מנחם רניאל מבית המשפט המחוזי בחיפה ומשלים את החסר.
מדובר בע"א 13935-06-15 רקפות בגבעה בע"מ נ' סבג ואח', סעיף 9 -
כל החלונות מוגדרים באותה צורה - "חלון" - פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמיים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה; מכאן, שהחלון, כל חלון, בין בממ"ד ובין בחדר שירות, מוגדר לפי האור והאוורור, וכפי שנקבע באותו פסק דין, לצורך מדידת שטח החלון יש למדוד את הפתח לאיוורור ואור, ולא מידות הבניה.
לאמור - לא רק בחלון שירותים מדובר, אלא - בכל חלון. ["באותו פסק דין" - הכוונה היא לפסק דין סולומון נ' שו"פ].
