איך מומחה קובע מחיר?
המומחה במסגרת עבודתו המקצועית צריך בדרך כלל גם לקבוע בתוך חוות דעתו גם מהן העלויות לתיקון הליקויים; כיצד ראוי להעריך זאת?
בראשית הדברים אביא כאן ציטוט מתוך ציטוט; מדובר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ת"א 3071-07-16 טלי ויעקב אבשלום נ' אחים כאתבי בע"מ ואח', שופט: ד"ר מנחם רניאל, שם צוטט פרק חשוב מתוך פסק דין אחר בעניין הנדון כאן:
"307. בע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [פורסם בנבו] (27.7.2008) נקבע:
"על הנפגע להוכיח לא רק את עובדת הנזק אלא גם את שיעורו, כך שאפילו אם הוכיח הנפגע נזק, תידחה תביעתו אם לא הוכיח שיעור הנזק. במה דברים אמורים? במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, שומה על הנפגע התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. אכן, מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעור הנזק במדויק, אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק. אין אנו נדרשים בהכרח לדיוק מתמטי ולוודאות מוחלטת. די כי הנפגע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו בוודאות סבירה, המתבקשת מנסיבות העניין. הווה אומר, כי במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, די לו לנפגע שיביא אותם נתונים, שניתן להביאם באופן סביר, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר ...".(ההדגשה שלי- מ' ר')."
בית המשפט מודע למצבים בהם אין אפשרות לחשב את שיעור הנזק באופן מדוייק ונדרשת הערכה. יתירה מכך, יש מקרים בהם הערכת מומחה עדיפה על חישוב קפדני המושתת על מחירון, ולהלן הסבר מתוך עדותי בבית המשפט בתיק אבשלום:
"308. בן עזרא העיד שהסכומים בחוות דעתו צוינו לפי ידיעתו האישית, "זה לא תוצאה של חישוב... יש מקומות איפה שניתן וצריך עשיתי את זה, ויש מקומות שזה הערכה כללית. הסיבה לכך היא פשוטה, קודם כל אי אפשר להשתמש במחירון דקל בכל דבר שקורה, מפני שמחירון דקל לא כיוון את עצמו לסיטואציה המיוחדת של הבניין שאותו אני בודק" (עמ' 72 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 7, 11-14)."
המומחים הנדבקים באופן אוטומטי למחירון "דקל" ומקבלים את מה שכלול בתוכו "כזה ראה וקדש" עלולים לטעות, כי – כאמור בעדותי – בעת כתיבת מחירון "דקל" עמדו בפני המהנדס מחבר המחירון מצבים מסוימים שאינם בהכרח מתאימים למצב של הפריט הנדרש לתמחור ספציפי. לדוגמא, מחיר סטנדרטי לביצוע ריצוף בדירה הוא על פי מחירון דקל 350 ₪ למ"ר, אך מחיר זה לא מתייחס למצב בו העבודה אמורה להתבצע בבניין מאוכלס בו ישנן הגבלות המשפיעות על המחיר.
אם הדירה ממוקמת בקומה עשירית, יש להשתמש במעלית לצורך הבאת האריחים לדירה והשימוש במעלית לא מתאפשר בשעות הבוקר בהן הילדים הולכים לבית הספר, וכן יש קשיים נוספים, ואם מבצעים את השינוע במנוף או באמצעי הגעה מכניים, יש לקחת בחשבון עלויות אמצעים אלו ושמירת כללי בטיחות במגרש בעת ביצוע העבודות. בנוסף, יש להתחשב בריהוט הדירה - ובדרך לשמור אל שלמותו, וכן נדרש להתחשב בקביעת העלות גם בהפרעות ובמגבלות נוספות, שלא מוצאות את ביטוין במחירון "דקל", והמחיר הנקוב בו לעבודת הריצוף – לא רלוונטי.
גם לגבי העלות של בניין חדש, נניח בניין דו קומתי חד דירתי, אינה יכולה להתקבל באמצעות העתקה מהמחירון. המחיר ב"דקל" הוא 4500 ₪ למ"ר, אולם במצב בו צריך להרוס בניין קיים ולבנות מחדש בניין אחר תחתיו, בשל סדקים וליקויי ביסוס שהיו בו [כפי שקרה בתיק אבשלום], מחיר זה של 4500 ₪ למ"ר אינו ריאלי ואינו יכול להוות בסיס לחישוב העלות.
ראשית דבר, צריך לבדוק את הבניין הספציפי, כי כדי לבצע בניין שווה ערך יש להתחשב ברמת הגימור של הבניין הספציפי – שמא הוא בנוי בתכנון יקר במיוחד, ייחודי, ולא סטנדרטי?! שמא הוא בנוי בתנאי קרקע קשים כגון שיפוע גדול המייקר את העבודות, וצורך בביסוס עמוק במיוחד ומורכב בגלל סוג הקרקע?! שמא פני הקרקע מצריכים קירות תמך מיוחדים שלא נכללים בחישוב "דקל"?!
לכן, הערכת מומחה עדיפה על חישוב דווקני המסתייע והנצמד למחירון.
