המחירון אינו חזות הכול
בבתי המשפט המחירון הוא כמעט מקודש. מומחה שידקלם את "דקל", ייחשב, בטעות, מעמיק וחכם, במקום שטחי ולא ממוקד.
אין דין אחד לכל המבנים
המחירון מושתת על מחירים ממוצעים, על פי זכיות במכרזים. צריך להבין כי מחברי המחירונים אינם יכולים לקלוע לסוגיה העומדת בפני בית המשפט בעניין מסוים, והמהנדס המעיד לגבי אותה סוגיה, טוב יעשה אם לא ינתח אותה על בסיס של מחירונים שלא מתייחסים כלל לסוגיה שבדיון.
הדרך הנכונה להרכיב מחיר, אינה עוברת דרך מחירון כלשהו אלא היא צריכה להיבנות בהתאמה למקרה הספציפי על כל מרכיביו, בעיותיו, ייחודו ויתר פרטיו. נדיר שיהיה מבנה זה תואם את הפרויקט שהיווה השראה לכתיבת המחירון. הסיכוי לכך הוא אפסי.
לכלוא את העלויות של בניית וילה עם חיפויי אבן במישור משופע עם פיתוח הכולל קירות תומכים וגדרות, במפתחים גדולים במיוחד לאור הכתבה של האדריכל ועם קשתות וקמרונות, למסגרת של מחירון – תהיה פעולה לא מקצועית, לא מידתית ולא נכונה.
בית המשפט אמור להעריך יותר את המומחה המעריך את המחירים ואת העלויות הנדרשים לחוות דעתו ולעדותו במנותק ממחירון כלשהו, יהא המחירון נפוץ ככל שיהיה, מאשר את המומחה הרואה במחירון מסמך מקודש ודוחף אותו לכל הערכה בכל חוות דעת ללא בדיקה של התאמה שלרוב אינה קיימת.
לא מדובר בהערכת מחיר של x מ"ר בניה מבלוקי בטון, אלא מדובר בעלות הקמת המבנה הניצב מול עיני המומחה והנדון בבית המשפט. לא מדובר בהערכה חד ממדית, אלא מדובר באומדן מורכב של עלות מבנה ייחודי, ספציפי, שאינו דומה משום בחינה לפרויקט סטנדרטי.
וכאן המקום למומחיות, ודווקא המומחה המתנתק מהמחירון בקביעותיו ובניתוח המחירים שלו, הוא המומחה החושב, שאינו "מעתיק"...
לא תמיד אפשרי להכפיל כמות במחירי יחידה הלקוחים מהמחירון ולהגיע את התוצאה הנכונה של העלות הכוללת. ממבט ראשון השימוש במחירון נראה כאילו הוא מעשה מקצועי, אך לאחר התעמקות ובחינה של הנושא, לא קשה להגיע למסקנה כי המשתמש במחירון באופן אוטומטי וללא מחשבה עצמאית – שוגה, וחוות דעתו רק נראית מלומדת, אך היא לא נכונה ואינה מציאותית.
מחבר המחירון לא נחקר
שאלה של שופט:
- "איך אתה רוצה שנאמין לך, אם לא ביססת את המחירים שלך על המחירון?!
התשובה צריכה להיות:
- "ביססתי את העלויות על מחירים המתאימים למבנה בו מדובר, והערכת המחירים לא הסתמכה על האומדנים או החישובים של מחבר המחירון אלא על אומדנים ותחשיבים שלי, לאור בדיקתי את המבנה".
למומחה יש יתרון בהערכת המבנה בו מדובר, על עורך המחירון הכללי, הנועד להוות ממוצע של מחירים של מבנים אחרים.
ראשית דבר, המומחה מתייחס ישירות למבנה שנדון בבית המשפט ולא על מבנה אמורפי שלא ברור מה טיבו.
שנית, המומחה עומד לחקירה בבית המשפט בעוד מחבר המחירון יושב במשרדו ואינו נדרש לבוא להעיד ולנמק את קביעותיו.
חסרון המחירון
המחירון הוא מעין ממוצע של מחירי שוק. הוא כולל פרויקטים סטנדרטיים ומחירי זכיה במכרזים. תנאים אלו לא יכולים להתאים לכל מקרה מיוחד העולה לדיון בבית המשפט. לו היה מחבר המחירון עורך מחירות מיוחד לבעיה העולה לדיון בבית המשפט, ניחא, אלא שגם במקרה זה לא צריך לתת למחבר המחירון יתרון על עדותו של המומחה בתיק, כי המומחה בתיק כותב את חוות דעתו מתוך נכונות להגן עליה בפורום משפטי, ואילו המחבר מחבר את המחירון לשימוש כל ולא אמור לתרץ ולהסביר את קביעותיו. הפשרה של הממוצעים המופיעים במחירונים, לא יכולה להוות בסיס לרוב המקרים הבאים לפתחו של בית המשפט או בכלל לרוב המבנים שהם רחוקים מהממוצע.
שימוש לרעה
שימוש לא מושכל במחירון עלול ליצור הכתבת מחירים הפוגעת בשוק החופשי ומסכלת תחרות חופשית. כבר ראיתי מכרזים שמגישי ההצעות בהם מעתיקים את המחירון וכך יוצרים מצב שבמקום שהמחירון יהיה בבואה של המציאות, המציאות היא העתק המחירון...
סוף דבר
מומחה יכול להכין דוחות, במצב בו המחירונים מונחים על שולחנו מבלי להעתיק מהם דבר.
עדיף שהמומחה יכתוב את חוות דעתו מבלי להסתייע במחירונים, אשר מלכתחילה לא נכתבו עבורו ולא כוונו למבנה העומד לדיון כלל.
