תפריט חיפוש

פסק דין אינו חזות הכול

28 אוגוסט, 2020 |
ד"ר אברהם בן עזרא

על סף הכניסה להיכל הצדק, עולות מחשבות אחרות.

מבוא

 אין ספק כי בחברה המודרנית יש מקום של כבוד לרגולציה, לעתים כבוד רב מדיי, לעתים רגולציה מוגזמת הפוגעת במהות.

השופט הניצב בראש הפירמידה בהליך המשפטי, יוצר מאליו מצב שלא קיים בחיים האמתיים אשר מתנהלים לפי כללים אחרים מחוץ לכותלי בית המשפט, וממקום מושבו הנשגב, הוא מנווט את הדיון בהתאם ליכולותיו האינטלקטואליים, לכשרונו, למזגו ולרצונו

בדרך כלל כל השחקנים בזירה מיישרים קו עם השופט, וכבר נאמר במדור זה כי "בדרך כלל" משמעותו גם – "לא תמיד".

היתרון של כתיבת פסק דין אינו מוחלט

לשופט יש יתרון גדול על כל השחקנים המצויים בזירה – עורכי הדין המייצדים צד לדיון, הצדדים הנצים ביניהם וצדדי ג', העדים והמומחים. יתרון זה מגולם בישיבתו על במה מוגבהת, בפטיש שבידו,  בחוק המגבה אותו ומרימו מעם, ובכך שהוא אשר אמור לכתוב בסופו של יום את פסק הדין.

בעדותי בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקלעתי לעימות עם השופט, עימות בתחום בו אני מומחה והוא לא. אלא שהשופט התרברב מעט, וחשב שקטע וסגר את הנושא באומרו –               

"זכור שאני כותב את פסק הדין".

בו במקום הייתה תשובתי –

"ואני כותב ספר". 

באמירתי זו הבהרתי לבית המשפט שפסק הדין עם כל הכבוד אינו חזות הכול, ויש אחריו עוד מקום לדיון, למשל בכתיבת בקורת במאמר או בספרות מקצועית. המסר נקלט, וראיתי זאת בבירור בפסק הדין שניתן...

תבונת העדות

בספרי האחרון "תבונת העדות" יש מגוון רחב יריעה של דוגמאות המנחות עדים ועדים מומחים כיצד להעיד בצורה חכמה, מתוחכמת, יצירתית, ובעיקר – אמתית. שכן, ראשית חכמה היא להעיד אמת ולפעמים זה לא קל. אף על פי כן, לא כל עד מסוגל להתרכז בעדותו ולהימנע מאמירה לא מדויקת, מאמירה  שאינה משקפת את מה שהעד רוצה לבטא, מפליטת פה ואפילו מטעות שאי אפשר כי לא תמיד ניתנת הזדמנות לתקנה.

גם ג'ו ביידן מועד והוא עדיין מועמד לנשיאות ארצות הברית, גם בני גנץ פולט ביטויים לא מחמיאים והוא חתום על רוטציה וממתין למינוי של ראש הממשלה בישראל, ורק יחידי סגולה מלהטים בתבונה גם בבית המשפט באווירה מלחיצה. לכן, גם מי שטועה בעדותו או שדבריו משתבשים – לא צריך להרים ידיים כי עוד ארוכה הדרך מעדות לפסק דין, ובנוסף, אחרי פסק דין יכול להיות גם ערעור, ואפשר לכתוב ספר...

האדרת הרגולציה

האדרת הרגולציה משחקת לידי קבוצה פוליטית מסוימת, וזאת קביעה במדעי החברה מבלי להידרש לנושאים פוליטיים בפעם הזאת. כדי שלא לשחק לידי אותה קבוצה, מוטב לפתור בעיות מחוץ לכותלי בית המשפט ככל שאפשר. ההיזקקות למנגנוני הבירוקרטיה ובכללם בתי המשפט היא היזקקות מזיקה בתחומים רבים מדיי ואינה מומלצת אלא אם כן היא מחויבת המציאות, כלומר, המצב הוא מצב של אין ברירה.

הגישה הזו נכונה בכל התחומים.

הציווי מהתורה

ההדרכה ואף המצווה לרגולציה מקורה בתורה – ראה ספר דברים פרק ט"ז פסוק י"ח:

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"

יש לראות בציווי זה "הכרח בל יגונה", שמשמעותו: "הרע במיעוטו", ומי שמשכיל לראות זאת כך, ישכיל גם לתת עדות טובה יותר בבית המשפט, מתוך הבנה כי בית המשפט אינו חזות הכול, אך מצד שני הוא כורח ותנאי הכרחי לקיומה של החברה האנושית – כבר מימי התורה.

טוען סינון...ajaxSpinner