אין חובה לעגן בתקן כל ליקוי בניה

קבעתי בעדותי בבית המשפט, את מה שקבעתי בחוות דעתי, כי "תפר" בבניין [הפרדה בין חלקי הבניין – פעולה שננקטת בדרך כלל בבניינים מוארכים במיוחד, או לפי שיקול דעת הנדסי] – צריך "לחתןך" את הבניין במישור אחד לכל הגובה [מהיסודות ועד לגג] ולכל הרוחב.

נשאלתי בחקירה, היכן רשומה הוראה זו בתקן או בתקנת בניה.

התשובה הייתה, וזו התשובה: הוראה זו אינה רשומה בתקנים.

אז מכוח מה אני קובע זאת? 

יש לדעת כי נושאים רבים לא רשומים בתקנים. ישנה ספרות מקצועית רחבת היקף כיצד לתכנן בניינים כך שיעמדו ברעידות אדמה, הרבה מעבר לכל מה שנכלל בתקן הישראלי בעניין זה שהוא מצומצם, ולכן מן הסתם הנחיות ביצוע רבות לא נכללות בתקן.

יש כללים מקצועיים רבים שהם בבחינת יסודות התורה ההנדסית ולא דרוש לכלול אותם בתקן כתוב ומאושר, כגון, ספק אם כתוב היכן שהוא בתקנים האם חובה להשתמש בטיט בביצוע בניה, וכן אין שום הוראה בתקנות או בתקנים לתכנן מטבח ברוחב חוקי מינימלי אך באורך מופרז – דבר שעלול להוות ליקוי תכנוני בדירה מבלי שתהיה בו אי התאמה.

התקנים נועדו למהנדסים, והמהנדסים למדו באקדמיה כמה כללי תכנון וביצוע, וביניהם את תפקידו ומהותו של תפר, אשר נועד לאפשר תזוזות של אגפי הבניין מבלי לגרום לסדקים ולשברים. התזוזות ייבלעו ברוחב התפר ולא יגרמו ללחץ על רכיבי הבניין. לא נדרש כי כל דרישה של תכנון תזכה להתייחסות בתקן או בתקנת בניה, ויש להניח כי מי שבא לעשות שימוש בתקנים הוא כבר יודע כמה דברים בנושא בו מדובר. לכן, התפר צריך להיות מישורי, ללא שינוי כיוון, ודרישה זו היא דישה בסיסית וטריוויאלית; כשמפסיקים תפר [או משנים כיוונו] – צפוי כי המשכו יופיע כסדק...  

זה אשר קרה באותו בניין מגורים בעיר ואם בישראל, בצד תופעות נוספות של שברים בבטון, תזוזות, שקיעות, ומסוכנות עד כדי צורך להכריז על הבניין כמסוכן ולבצע בו תמיכות זמניות מפלדה... [לא רק בגלל פגמים בתכנון ובביצוע התפר – אלא גם בגלל כשלי תכנון וביצוע אחרים]. 

וזו התשובה אשר ניתנה בעדותי.

=-=-=-=-=-=-=-=-

[*] מדובר בבניין בן כ 100 דירות מגורים. ההליך המשפטי בעיצומו ולכן לא ניתן בשלב זה להוסיף פרטים מזהים.