איך השתחל מקצוע מכובד ואחראי, אשר שכר בתוכו, לתחום הבניה?

המדובר הוא במפקח צמוד על הבניה. על פי הדין, מי שמגיש בקשה להיתר בניה מחתים את המהנדס המתכנן ואת האדריכל על טפסי-בקשה להיתר בניה, ובאותם טפסים ישנו גם מינוי על האחראי לביצוע השלד, והאחראי לביקורת. אין בטפסים אלו זכר למושג "מפקח צמוד". אין גם הגדרה התקנות או בחוק מהם כישוריו המקצועיים של מפקח צמוד.

"מפקח צמוד" – אין דבר כזה, אך בפועל ולמעשה, יש.

מבלי לפגוע במפקחים, התחום של "מפקח צמוד" הוא תחום פרוץ, פרוץ לכל מי שמחליט להימנות על המקצוענים העוסקים בתחום הפיקוח הצמוד מבלי שיהיו בהכרח בעלי ידע מקצועי כלשהו, שאינו נדרש בשום מקום. לשון אחר, המפקח הצמוד אינו חייב להיות מהנדס, אדריכל, הנדסאי או בעל תואר בהנדסה אזרחית או באדריכלות. די בכך שהוא מכנה את עצמו מפקח צמוד או בשם קרוב/דומה.

זאת ועוד, לאור הפריצה לשטח הפקר זה, קמו חברות שותפויות הנותנות שירותי פיקוח צמוד להקמת מבנים והמציעות שירותיהן המקצועיים לציבור – לכל מי שצריך לבנות בית, ורוצה "לישון בשקט". לאמור, לא די בכך שהוא [הבונה] מעסיק מהנדס מתכנן החייב בפיקוח עליון, אדריכל החייב לבצע פיקוח עליון, וכן אחראי על הביקורת, מוצע לו במקביל לקבל שירות מקצועי גם ממפקח צמוד.

מסלול זה כבר קיבל את ברכתו של בית המשפט בפסקי דין רבים – די לרשום באתרי משפט "מפקח צמוד" ולקבל פסקי דין לא מעטים בהם מככבים בעלי פונקציה זו, עד כדי כך שכאשר הפונקציה חסרה – בית המשפט רואה בכך הזנחה...

לאמור, המקצוע השתרש והפך לגיטימי.

המפקח הצמוד מיותר ככל שהמפקח העליון עושה תפקידו בהתאם לנדרש ממנו על פי הדין, ולהלן ציטוט בעניין זה מתוך ת"א 731/01 דנאל מצפה ורדיה (1990) מע"מ נ' אדריכל עוזי גורדון, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: סגן הנשיא מנחם נאמן:

"ג. הנתבע קיבל שכר עבור ביצוע פיקוח עליון (ס' 4(ה) לחוזה התכנון) אך הוא כלל לא ביצע חלק זה של תפקידו כפי שעולה מדבריו בחקירה הנגדית. הוא לא הגיש ולו דו"ח אחד של פיקוח עליון כפי שהיה עליו לעשות לפי קובץ ההנחיות לענין אדריכלות לאחר כל אחד מהשלבים הבאים: גמר השלד; גמר טיח פנים; גמר צבע; תקופת הבדק. כל שעשה הנתבע בענין זה הוא להפנות מדי פעם שאלות למנהל העבודה, אם יש בעיות בעוד שלפי קובץ ההנחיות לענין אדריכלות עבודת "פיקוח עליון" כוללת פיקוח עליון על ביצוע הבינוי והמבנים בהתאם לתוכניות, הדרכה ומתן הסברים למפקחים ותיקון תשריט בתים משותפים. בהקשר לכך יש לדחות מכל וכל את תירוצו של הנתבע לאי ביצוע פיקוח עליון כעולה מדבריו בחקירה הנגדית שהוא שאל את מנהל העבודה "אם יש בעיות" (עמ' 108) והסתפק בכך כי "עבדנו באמון מלא לפי התוכניות" (עמ' 109). הנתבע לא ביקר בפרויקט ולא הכיר את המתרחש בו לכן עליו להשיב את ששולם לו עבור "פיקוח עליון" ולשלם את הנזק שנגרם כתוצאה מאי ביצוע חלק זה של תפקידו."

מתוך דברים אלו של בית המשפט, ברור מהו תפקידו של מפקח עליון בכל תחום מתחומי התכנון, ובפועל אין שום צורך להוסיף פיקוח על האמור לעיל וכל המוסיף גורע.

יש לשקול היטב החדרת גורם אינטרסנטי נוסף לבניה, כי עלול להיווצר סרבול יתר בשל ריבוי הגורמים ובשל אי הבהירות באשר לחלוקת התפקידים ותחומי האחריות.

גם אם נחוץ פיקוח יותר אינטנסיבי, עדיף להטיל מטלה זו [כנגד תשלום נוסף] על מי שהוא מפקח עליון, ולא להביא לאתר גורם חדש שאינו הכרחי ואינו מקצועי, או לכל הפחות אינו נדרש על פי הדין לשום מקצועיות בכל רמה שהיא.