הנדסה, רפואה, משפטים

לפני 65 שנה התחבטנו, כנערים, באיזה מקצוע לבחור. מ"ש ידידי, העדיף רפואה על משפטים, כי השופט שולח אנשים למאסר ואילו הרופא מרפא. לימים סיים רפואה באוניברסיטה העברית, והגיע עד לתפקיד של מנהל מחלקה בבית חולים.

רופא מול מהנדס

כסטודנטים, השתעשענו בהשוואות, והייתה נפוצה ההשוואה של רופא שטועה, ואז, אדם נפגע, אך כשמהנדס טועה – עלול להיות אירוע שבו נפגעים רבים. 

בבדיחות הדעת, פרופסור לקונסטרוקציה בטכניון הסביר לסטודנטים, כי הוא מאוד אוהב סרטי קולנוע, אך לקולנוע בקריית x הוא נמנע מלהיכנס, וכשנשאל מדוע, הסביר:

"אני תכננתי את המבנה של בית הקולנוע, ובחישוב התקרה שכחתי לחלק ל-2".

כשהמהנדס טועה

דומה שרק טעות של מהנדס מהווה עבירה פלילית מובהקת ורבים המהנדסים אשר עקב טעות חישוב נכנסים לכלא, לאחר שמורשעים כאחד הפושעים. 

כמובן שאין במעשיהם כוונה, אלא טעות אנוש, שהיא פוקדת לעתים תכופות כל אדם – אין אדם שלא טועה, מלבד "סופרמן" ויתר גיבורי-על בסרטים. בן אנוש אינו חף מטעויות. השאלה שצריכה להישאל היא, איך זה שלמרות הטעויות השכיחות שבהם נגועים גם מהנדסים, בניינים קיימים וניצבים יציבים, לשימוש בני אדם בביטחה? 

התשובה היא: מקדם הבטיחות. 

מלכתחילה מחושבים הבניינים [בכל שיטות החישוב ובכל תכנות החישוב] עם מקדמי בטיחות בערכים גבוהים, היכולים לספוג טעויות של מהנדסים. לא כל טעות היא קריטית. מקדמי הבטיחות המופיעים בנוסחאות - קטנים ממקדמי הבטיחות שננקטים במכלול התכנון – ראשית יש מקדם של 1.4 או 1.6 או 2, ואחר כך המהנדס מוסיף בעצמו בטיחות ללא חישוב, ונוסף לכך העיגול של התוצאות לצד הבטיחות, ונוסף לכך החוזק והעמידות המשניים, לדגמא, קיר נבנה ולא נלקח כלל בחשבון כי הוא נושא משהו – רק העמודים, הקורות והתקרות נושאים, אולם בפועל ולמעשה גם הקיר מבלוקים משתתף בעומס. דוגמא נוספת – קורה לא חושבה לשאת במומנט פיתול, אך אף על פי כן היא כשירה לשאת במומנט פיתול מסוים.

האם המהנדס עלול לשבת בכלא?!

על פי מחקרים בתחום, הגורם של טעויות רופאים הוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה במערב. והרופא שטעה, לא נחשב לעבריין פלילי ולא נשלח לכלא. לעומתו, מהנדס שטעה וגרם לאסון, יואשם בפלילים וישב בכלא. עובדה [אולי מעוותת] זו לא עוצרת את נהירת הצעירים למקצועות ההנדסה, שהם מרתקים ומושכים, ומסחררים צעירים המביטים בהשתאות אחר גשרי ענק, גורדי שחקים, בניה ימית, ותכנון עיר ואזור. 

המהנדס שטעה יישב בכלא, ועולה השאלה בכל כובד משקלה המוסרי – האם כך צריך להיות?! הרי עונש הרתעתי אין כאן, כי ברי שהמהנדס לא רצה לטעות ולא הרוויח דבר מהטעויות. גם אפקט להצלת החברה האנושית אין בנקיטת ענישה, כי מהנדס שטעה וגרם לאסון – סביר להניח כי לא יחזור לתכנן, ובנוסף, אפשר לשלול רישיון לתקופת זמן או לצמיתות, כפי שנוהגים עם עורכי דין. לכן, דומה כי אין שום קשר מוסרי או אחר בין המעשה לבין העונש, בין "החטא" לעונשו.

כשהשופט טועה

זה המקום להבהיר כי השופט – טועה.

כפי שפירש ישעיהו לייבוביץ את הפסוק "אשר נשיא יחטא" [ויקרא פרק א פסוק ה'] – חזקה עליו, כי הנשיא אכן יחטא [*]. וכך גם אנו נאמר – חזקה כי השופט יטעה בפסק דינו, שהרי לולא כן, לא היו דנים בערעורים על פסקי דין ולא היו מתקבלים ערעורים ההופכים את הכערה על פיה ומשנים סדרי משפט. 

ומה אז?

כלום – עוברים לסדר היום כאילו לא קרה דבר.

הדברים מובאים כחומר למחשבה.

=-=-=-=-=-=-=-=- 

[*] ראה "הערות לפרשיות השבוע" מאת לייבוביץ בהוצאת אקדמון פרשת ויקרא.