פרגון לצוות המשפטי
לא תמיד זוכה העמל בהכנת הסיכומים, לשבחי בית המשפט, ועוד פחות מזה - במצב בו יצא מהמשפט, וחצי תאוותו בידו.
מדובר פסק דין בת"א 670099-05-18 הרצנשטיין ואח' נ' גינדי החזקות פרוייקט המשתלה בע"מ, פסק דינו של השופט יאיר דלוגין מיום 11 לפברואר 2021. ב"כ הדיירים - עו"ד טל רבינוביץ'.
התביעה הוגשה בגין ליקויי בניה וראשי נזק אחרים ועמדה על סך של 850000 ₪.
גילוי נאות: א. משרדו של כותב שורות אלו הכין את חוות הדעת העיקרית בנושא ליקויי הבניה, וכן גם נתן ייעוץ מקצועי לכל אורך הדרך בתיק זה. ב. ליקויי הבניה היו כרבע מהיקף התביעה, כי היו בתביעה, אמור מרכיבי נזק נוספים.
לאחר התנהלות רבת שנים בתיק זה, נפסק פיצוי כספי כולל, בערך ששיעורו כמחצית סכום התביעה, ואולם, זאת לאחר מאבק משפטי רצוף וארוך שנוהל על ידי צוות התביעה.
היה אפשר להניח, כי לאחר שבית המשפט אישר פיצוי חלקי, רק כמחצית מסכום התביעה, ייקבע בפסק הדין כי "התביעה הייתה מופרזת", "התובעים התעקשו לשלול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט וגרמו להארכת הדיון", ועוד דברי ביקורת כפי שמקובל לכלול בתיקי ליקויי בניה רבים אחרים, ולכן גם לפסוק סכומים מצומצמים כשכר טרחה וכהחזר הוצאות, אך בסופו של יום - בית המשפט סבר אחרת, וכה רשם בסעיף 205 שבסוף פסק הדין:
"בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה על סכום מהותי, גם אם לא על מלוא סכומה, זכאים התובעים לשכר טרחת עו"ד שיותאם לתוצאה ולעל שאר הפרמטרים. בהתחשב בסכום שנפסק וכן בהתחשב בהיקף ההליכים, חשיבותם לתובעים וכן בהתחשב בעבודה המרובה שהושקעה על ידי באת כוחם בתיק זה, אשר הביאה טיעונים וראיות בצורה מפורטת ויסודית ביותר, תשלם הנתבעת לתובעים שכר טרחת עו"וסבירד בסך ריאלי וסביר בשיעור 17.55% מהסכום שנפסק בסעיף 202 לעיל, כערכו לאחר שהוספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד פסק דין זה".
אותה עבודה משפטית שזכתה לשבחי בית המשפט, היא עבודת צוות ייחודית, שאינה מובנת מאליה ונדירה במקומותינו, אשר לא מתאפשרת ללא שיתוף ושילוב חשיבה מעמיקה וניתוח יסודי של: הפן המשפטי, התכנוני, ההנדסי, כי פרטי הליקויים שנדונו - הם רכיבי הדירה, והסוגיות שעמדו על הפרק - משולבות ומורכבות, כגון – "איך יימדד שטחו של חלון כנף על כנף, שחציו תמיד אטום לאוורור", "איך יפורש תקן בעניין מישקי הפרדה בין פנלים לריצוף", "מהי דרך מילוט בדירה והאם הפרש של סנטימטר ברוחב בין הרצוי למצוי מצדיק פירוק והרכבה", "מה הדין לגבי דלת שגובה הידית בה לא מתאים לתקן, אשר עבר שינוי – ועתה לא קיימת אי התאמה", ועוד כהנה וכהנה.
להבהיר, היקף הליקויים על פי חוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס יוסף לזר, עמד על סכום סמלי בסך כולל של 55470 ₪.
זה המקום להבהיר ולהדגיש כי מומחה בית המשפט אינו מכתיב את פסק הדין ואין לראות בממצאיו ובחוות דעתו ערכים סופיים, או ערכים המגבילים את בית המשפט ומונעים ממנו שיקול דעת עצמאי.
מהרגע שמתקבלת חוות דעת מומחה בית המשפט ברמה נמוכה, מצופה כי יתחיל מאבק כדי להוכיח במה המומחה שגה, ומאבק זה הופך לעיקר ההתמודדות – לא בין התביעה לבין ההגנה, אלא, בין התביעה לבין מומחה בית המשפט...
