מומחה בית המשפט אינו מכתיב את פסק הדין

ישנם מומחים רבים, שנוקטים בנוהג פסול בחוות דעתם כאשר הם ממונים מטעם בית המשפט:
לגבי חלק מעלויות של תיקוני הליקויים הם מוסיפים הערה - "להכרעת בית המשפט" - ולא מסכמים עלויות אלו בסיכום הכללי של העלויות.

על ידי כך, מתקבל רושם מוטעה, כאילו קיים פער גדול יותר בין קביעותיו והערכותיו של מומחה צד לדיון, לבין קביעותיו והערכותיו של מומחה בית המשפט, אשר בנסיבות אלו כולל בסיכום הכללי בחוות דעתו - רק חלק מעלויות תיקוני הליקויים.

זאת ועוד, באמירה זו "להכרעת בית המשפט" לגבי חלק מסוים מהעלויות - יוצר המומחה מצג לא נכון מהבחינה המשפטית, כאילו כל עלות שהמומחה כולל בחוות דעתו ללא דיון ההערה הנ"ל - מחייבת את בית המשפט וחובה על השופט להסכים לה בפסק דינו.

יש כאן התנשאות של המומחה על בית המשפט, כאילו הוא מכריע בדין ומחייב את בית המשפט לקבל "כזה ראה וקדש" את קביעותיו בעיקר הנושאים - הנושאים שלגביהם הוא לא השאיר אותם לשיקול בית המשפט; הנושאים שבהם לא הוספה ההערה "להכרעת בית המשפט".

יש כאן גם התנשאות חסרת בסיס על פני מומחה צד לדיון אשר קבע עלויות אחרות, שונות מאלו שקבע מומחה בית המשפט, כאילו הן בטלות ובית המשפט לא דן בהם.

להבהיר, בתיקים רבים לאורך השנים, בית המשפט העדיף את חוות דעתו של מומחה צד לדיון על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ודי להזכיר את ע"א 90/(25-38) אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: מלכיאל סלוצקי, חנוך אריאל ויוסף מרגלית.

בפסק הדין הנ"ל צוות השופטים העדיף בשיטתיות את חוות דעתו של מומחה הדיירים (כותב דברים אלו) על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט (המהנדס י' דמינט).

מזה זמן רב (עשרות שנים) אני מסייע לעורכי דין שונים בכתיבת סיכומיהם בתיקים שונים, ומסביר וכולל בסיכומים את האמירה, כי ההערה של מומחה בית המשפט: "לשיקול דעתו של בית המשפט", או: "להכרעת בית המשפט" - אינה במקומה ויש בה טעם לפגם, כי היא מבטאת יוהרה והתנשאות, כאילו בשאר הקביעות של מומחה ביהמ"ש, בהן לא רשומה הערה זו - אין לבית המשפט שיקול דעת עצמאי, והוא מחויב ללכת בתלם שהותווה ע"י מומחה בית המשפט.

להלן החלטה שהתקבלה בבית משפט השלום בתל-אביב על ידי השופטת עידית וינברגר, בת"א 58583-02-19 נחום ואח' נ' כהן יעקב עבודות בניין ופיתוח בע"מ:

"לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה מטעם בימ"ש, מר צבי שפי ושמעתי את טענות הצדדים בנושא, אני סבורה שחוות הדעת שהוציא המומחה תחת ידיו אינה מלאה וכי היה עליו לציין בכל הסעיפים שלגביהם ציין כי "ההחלטה מועברת לבית המשפט" מה תהיה עלות התיקון ככל שבית המשפט יימצא לנכון לקבל את טענות התובעים בנושא.

אחדד כי כל החלטה ביחס לכל ליקוי מועברת תמיד להכרעת בית המשפט גם כאשר המומחה מביע דעתו המקצועית לגבייה ולכן אין כל הבדל, ביחס להערכה הנדרשת מהמומחה אם מדובר בשאלה שהיא במחלוקת מקצועית או במחלוקת עובדתית, בכל מקרה מומחה מטעם בית משפט צריך לקבוע את עלות תיקון הליקוי הנטען.

לאור האמור, נדרש המומחה להגיש חוות דעת מתוקנת אשר בה יופיעו עלויות התיקון של כל הליקויים הנטענים ככל שמצא שהם מצויים בשטח, תוך נטרול הטיעון העובדתי של הצדדים בנושא.

אני מפנה לכל הסעיפים המפורטים בסעיף ד (3) בסייפא לחוות הדעת.

חוות דעת מתוקנת תוגש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 15.4.21.

תשומת לב המומחה לכך שלאחר שתינתן חוו"ד בתחום האקוסטיקה הוא יצטרך להשלים את חוות דעתו בנושא ירידת הערך.

החלטה בדבר מינוי מומחה בתחום האקוסטיקה תינתן מאוחר יותר היום ותישלח לצדדים.

ת.פ. 16.4.21.

אני קובעת מועד לקדם משפט נוסף ליום 9.6.21 בשעה 9:00.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה למהנדס מר צבי שפי.

ניתנה והודעה היום כ"ז אדר תשפ"א, 11/03/2021 במעמד הנוכחים.

עידית וינברגר, שופטת".

ב"כ התובעים בתיק זה - עו"ד טל רבינוביץ'.

הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם.