מדינת ישראל תוכל להכיל ראש ממשלה ושר ביטחון כלשהם
ממשלה גרועה לפרק זמן סביר – עלולה למתן את קצב ההתעצמות וההתקדמות של המדינה, נזק שמדינת ישראל יכולה לעמוד בו, והיו דברים מעולם.
היו דברים מעולם
כבר היה במדינת ישראל שר ביטחון שהסתכל מבעד למשקפת - בכיוון הפוך, ויובהר, כל אחד יכול לטעות, אך כמי שלפני כן כיהן בתפקיד בכיר בצה"ל דווקא בתחום החימוש – הציפייה ממנו היא אחרת, ובנוסף, הייתה נדרשת כי תהיה לו תבונה להימנע מליטול את המשקפת שלא מוכרת לו, כי כל ישראל [ומעבר לכך] צופים בו...
מדינת ישראל הכילה "שרי-דמא" שמונו בראשית ימיה על ידי ראש הממשלה הראשון, רשימה ארוכה של שרים ממעדות המזרח – לא מינויים לאור כישוריהם, אלא מינויים לאור מוצאם הספרדי, כדי "לאזן" את הממשלה בין מזרח למערב, ומפאת כבודם - לא ראוי, ואין צורך, לציין שמות ותפקידים.
היכולת להכיל
ככל שהמדינה יותר חזקה מבחינה כלכלית וצבאית, כך היא יכולה לשרוד תחת מנהיגות פחות חכמה, ונשיאי ארצות הברית מוכיחים זאת, שוב בלי שמות [כי אין צורך].
לפיכך, במישור ההישרדותי, איני מודאג כלל מההרכב הבעייתי של ממשלת מדינת ישראל הנוכחית, ואף שאני מצפה כי היא תתפרק בהקדם לטובת האינטרס הלאומי – לא נורא אם ממשלה זו תתקיים ותנהל את המדינה זמן-מה.
תזכורת והבהרה:
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, מינה בעבר הקרוב מספר מינויים לא ראויים במשרד הביטחון, מטעמים פוליטיים. שרים שמונו תחתיו בתחום בו הוא דומיננטי, לא גרמו נזקים ולא יכלו לגרום לנזקים. המצב שונה מהמצב כיום, בו ראש הממשלה לא השכיל לאחד תחתיו יותר משישה מנדטים, שחלקם מתחרטים על בחירתם בו מסיבות ידועות, ולא נשאר לו שום גיבוי ציבורי ממשי. אלא שמי שהיה שר ביטחון בתקופה בה ראש הממשלה היה ראוי למשרתו לא רק מהבחינה הציבורית [שכן תמיד נשען על עשרות מנדטים] - אלא גם מהבחינה המהותית, כפי שמראה מבחן התוצאה, לא מתפקד ולא יכול לתפקד תחת כל ראש ממשלה שהוא – באותה מידה של התאמה לתפקידו בחסות ראש הממשלה ובהדרכתו הדומיננטית...
יש לכך משקל שבא לידי ביטוי בקצב התעצמותה של מדינת ישראל, אך כפי שנאמר לעיל, ההישגים שהושגו בתקופת ראש הממשלה הקודם בזירה הבינלאומית, בזירה הצבאית ובזירה הכלכלית, הם כה משמעותיים – עד כי מדינת ישראל עם מנגנוניה בתחומים אלו יכולה להכיל ראש ממשלה, ביחד עם שר ביטחון – כלשהם, ואפילו ביחד עם שר אוצר, כפי שישנם עתה.
הצפי הוא כי המנגנונים הקיימים - ימשיכו להתנהל, גם ללא התחכום הנדרש מקברניטי המדינה הכי מורכבת בתבל, גם אם לא באופן המיטבי, אם כי יש סימן שאלה גדול לגבי מידת המשך ההתעצמות, בכל התחומים האמורים.
בבחירות הבאות, שלא ברור מתי יתקיימו – הבוחר הישראלי יציב מול עיניו: הישגים, הסכמי שלום ותנאיהם של הסכמים אלו [ויש למה להשוות], מצב כלכלי גלובאלי ופרטי, מצב הבריאות ואופן ההתמודדות עם מגפות, ביטחון חוץ ופנים. הבוחר הישראלי יזכור – יש לקוות – מה היה, כדי שיוכל להשוות עם מה שיש.
פרדוכס?!
בינתיים – המטרה היא מורכבת, ועם סתירה פנימית מובהקת: מצד אחד טובת המדינה היא לקצר ימיה של הממשלה הנוכחית כדי לחזור למיטב, אך מצד שני – טובת המדינה היא בהצלחתה של הממשלה הנוכחית בהשגת יעדים ובהמשך קידומה של מדינת ישראל.
לכן, ברכתי היא ברכת הדרך לממשלה החדשה שהמדיניות הישראלית מופקדת בידיה, ותקוותי היא שדרך זו תהיה קצרה ככל האפשר והממשלה הנוכחית תוחלף במהרה.