הסתמכות בית משפט על חוות דעת שלא נכתבה לצורך התיק בו מדובר
רקע
מדובר בבעלי דין שרכשו דירת מגורים בת 4 חדרים בפתח תקוה, בבניין ישן.
במהלך השנים, התגלו בבניין ליקויים קונסטרוקטיביים וסדקים, ועקב כך נכתבו חוות דעת בעניין הסדקים שבבניין – כבר החל בשנת 2012, והוגשה תביעה ביזמת הנתבע בת"א 14327-02-19 [שעוד ידובר בו], כנציג וועד הדיירים, נגד השכנים אשר הם היו מחויבים לפי [התביעה שהוגשה] לבצע תיקונים בבית המשותף.
הנתבעים בתיק "החדש" 14327-02-19 לא גילו לתובעים את דבר הסדקים כאשר מכרו להם את דירתם שבבניין.
חוות הדעת המקצועית בעניין הסדקים נערכה ונחתמה כבר בשנת 2012 על ידי מחבר מאמר זה, והוכנה עבור ועד הדיירים שעליו נמנה גם הנתבע בתיק "החדש".
הנתבעים, כאמור, הסתירו מהתובעים את חוות הדעת, ולטענת התובעים - לו היו מודעים לחוות הדעת ולסדקים שהוסתרו מהם, לא היו רוכשים את הדירה. לפיכך, ביקשו לבטל את ההסכם ולהחזיר להם את מלוא התמורה ששילמו עבור הדירה בצירוף נזק נלווה והחזר הוצאות.
מדובר בת"א 14327-02-19 קרביש דמסיי וגאשו דמסיי נגד יהודה בן קסוס ושרון בן קסוס, בית המשפט המחוזי מרכז, שופט: אילן ש' שילה, פורסם ב"פדאור".
ההסתמכות על חוות הדעת
התובעים טענו, כאמור, כי הוסתרה מהם חוו"ד של ד"ר בן-עזרא, ולו היו יודעים את תוכנה - היו נמנעים מלרכוש את הדירה.
הנתבעים טענו כי אין בבניין ליקויי קונסטרוקציה, והתובעים ידעו שמדובר בבניין ישן עם תחזוקה ירודה.
בית המשפט קבע כי המידע שלא גולה לתובעים הוא מצבו של הבניין, ולהלן ציטוט של סעיף 16 לפסק הדין:
"16. חוות הדעת השונות משנת 2012 ואילך, הראו נתונים דומים באשר לליקויים סמויים לעין הנובעים מתפיחת הקרקע ותזוזת המבנה ובאשר למסוכנות המבנה.
בחוות דעתו היסודית והמפורטת של בן עזרא, מיום 11.01.2012, שהוכנה לבקשת הנתבע בתפקידו בנציגות הבניין (להבדיל משלושת הבניינים האחרים המהווים את הבית המשותף), נמצא כי "מדובר בבניין הבנוי בקרקע חרסיתית אשר תופחת ומצטמקת עם שינויי תכולת הרטיבות כתוצאה מגשמים והשקיה" וכי לא קיים "משטח חיצוני המנקז את המים מהמבנה החוצה ומרחיק את מי הגשמים מהמבנה". עוד נמצא כי קיימים סדקים במרפסות הבניין, מעל הכניסה לבניין, בקירות לכיוון הכניסה המפולשת ובפינת החזית האחורית. ליקויים נוספים שמצא המומחה הם שקיעת היסודות, שקיעת האבנים המשתלבות בשטח הקומה המפולשת, שקיעת משטח האבנים המשתלבות בין החניה לבין המבנה, שקיעת העמודים המהווים חיפוי לצנרת אנכית בקומה המפולשת ושקיעה של צנרת הביוב.
מסקנת בן עזרא הייתה כי הסדקים נוצרו עקב שקיעת יסודות המבנה, כתוצאה מחדירת מים אל הקרקע סמוך למבנה וליסודותיו, כי הליקויים באשר לשקיעות הנראות לעין מלמדים על ביצוע ריצוף ללא תשתית ביסוס. וכי שוחות הבקרה נבנו ללא תיחום וזאת בניגוד לדין.
עוד קבע בן עזרא כי:
"שקיעת האבנים המשתלבות יוצרות מפגע בטיחותי וסיכון לנפילת העוברים בשטח זה, וזאת בנוסף לפגם האסתטי הקיים".
בן עזרא אף המליץ לתקן את הליקויים כדי למנוע החמרה ונזקים בלתי הפיכים:
"כל הליקויים הנ"ל, לרבות שקיעת משטחי הריצוף בקומה המפולשת והסדקים בקירותנובעים משקיעה לא אחידה של יסודות המבנה - דבר שנגרם בגלל ניקוז לקוי של החצר, צנרת ניקוז וביוב סמוכה ליסודות ובגלל העדר הגנה על הצנרת הסמויה כפי שנדרש בקרקע תופחת... לא יבטל לחלוטין את הסדיקה העתידית בבניין, זאת בין היתר עקב ליקויי קונסטרוקציה סמויים... ואולם, חובה לבצע את האמור בחוות דעתי כדי שלא ליצור החמרה של הפגמים ונזקים בלתי הפיכים נוספים". (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעים; ההדגשות שלי - אש"ש).
בית המשפט קיבל את הטענה כי מידע זה הוסתר מהתובעים, ופסק כי כספם יוחזר בצירוף פיצוי מוסכם ושכר טרחת עורך דין.
עינינו הרואות, כי אין פסול בהסתמכות על חוות דעת שלא הוכנה למען צד לדיון, שהרי חוות דעת מקצועית מהווה מסמך אובייקטיבי, ואינה אמורה להיות מוטה לטובת הצד שהזמין את השירותים המקצועיים מהמומחה.
בתיק זה לא מונו מומחים מטעם בית המשפט, ולהלן נסיבות העניין כפי שמובאות בסעיף 20 לפסק הדין:
"20. בתום ישיבת קדם המשפט הראשונה, הצעתי בהחלטתי בדבר המשך הדיון להסכים בדבר מינוי מומחים מטעם בית המשפט:
"תוך 45 יום מהיום יבואו הצדדים בדברים ויודיעו לבית המשפט האם הסכימו למינוי מומחים מטעם בית המשפט בשאלות הדרושות מומחיות כגון שמאי ומהנדס. יש להניח כי בהסכמות כאמור יחסכו הצדדים הוצאות" (פר' מיום 13.5.19 עמ' 3)
ביום 11.8.19 הודיעו התובעים כי לדעתם אין צורך במינוי מומחים, בין השאר מטעמים אלו:
1. התובעים יטענו, כי אין במקרה דנן כל צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט הנכבד, זאת על אף שכתב התביעה עוסק בטענות ו/או ממצאים המתייחסים למצבו הפיזי של הבנין בו נמצאת הדירה שנמכרה ע"י הנתבעים לתובעים.
2. יודגש, כי הסעד המובקש ע"י התובעים הינו סעד של ביטול הסכם כתוצאה מהטעיה ע"י הנתבעים.
3. כתב התביעה אומנם כלל חוות דעת הנדסיות, אך גדר המחלוקת אינה הדיוק בממצאי חוות הדעת הנ"ל, אם היו הנתבעים מחוייבים בהצגתן בפני התובעים במהלך המו"מ למכירת הדירה!
ועוד הוסיף ב"כ התובעים:
5. בענייננו, מאידך, התובעים מסתמכים על חוות דעת שהוזמנו ע"י הנתבעים עצמם, לאורך שנים רבות, בעת שכיהן הנתבע 1 כחלק מנציגות ועד הבית, וממילא הנתבעים עצמם טוענים בכתב הגנתם, כי מחיר הדירה הופחת (לטענתם) בסך של 200,000 ₪, בשל מצבו התחזוקתי של הבנין (ראה סעיף 11 לכתב ההגנה).
דומה שיש ממש בטענות אלו.
אין בדעתי לדון בטענות הנתבעים נגד ערכן וטיבן של חוות הדעת, שכן עיון בכל חוות הדעת שהוגשו מלמד כי אכן קיימות בעיות של שקיעת יסודות וכלונס, תפיחת הקרקע עקב מים שחודרים ותזוזת הבניינים.
יש גם להשתיק את הנתבעים מלטעון נגד חוות הדעת של בן עזרא, שהיא חוות הדעת המרכזית שהזמין הנתבע, אשר, בין היתר בהסתמך עליה יזם והגיש, בשם נציגות הבניין, את התביעה נגד השכנים. דיון הוא (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, נט(6) 625, 633 פס' 9 (8.3.2005)) שבית המשפט לא ישמע טענות בעל דין הסותרות את טענותיו בהליך משפטי אחר."
