זכויות הפרט
ארצות הברית של אמריקה, מובילה בעולם כולו בנושא: הגנה מוקפדת על זכויות הפרט.
למדינה אין שום זכות מוקנית לפגוע בזכויותיו של הפרט, גם כאשר ניצב מולה עבריין שהעבירות בהן היה מעורב נדונו בבתי המשפט והגיעו לידי הרשעה. כמובן שלכלל זה יש יוצאים מן הכלל, ובמדינות המערב מצטמצמים היוצאים מהכלל עד כמה שאפשר.
ביל קוסבי
הקומיקאי בן ה- 83 ביל קוסבי [בשמו המלא: "ויליאם הנרי ביל קוסבי"], הואשם בשורת הטרדות של נשים, וב-30.12.2015 הוגש נגדו כתב אישום במדינת פנסילבניה. בית המשפט הרשיע אותו ב-26.04.2018 ועקב סירובו להודות בכתב האשמה, וכן לשתף פעולה עם התביעה ושלטונות בית הסוהר - נגזר עליו מאסר מרבי של 10 שנים.
במשך שנתיים מהן, הוא בילה את זמנו בבית הסוהר, עם דגש על המילה: "בילה", שכן דומה שהוא נהנה מהמאסר, והיה פעיל חברתי בין כותלי הכלא.
קוסבי התכוון לרצות את מלוא העונש שהוטל עליו (בין 3 שנים ל-10 שנים).
אי שיתוף פעולה מצדו עם שלטונות הכלא בתוכניות שיקום, היה אמור להשאירו מאחורי סורג ובריח במלוא תקופת העונש - במשך 10 שנים תמימות, ולו נאות לשתף פעולה, הייתה תקופת מאסרו מתקצרת.
השחרור
בית המשפט העליון של פנסילבניה ביטל את ברוב דעות את הרשעתו של קוסבי ב-30.06.2021, מהסיבה שההרשעה התבססה על עדותו, אשר ניתנה לאחר שהובטח לו שלא ייעשה שימוש בעדותו כדי להעמידו לדין פלילי; הבטחה זו הופרה על ידי המדינה, ועל כן בית המשפט העליון ביטל את ההרשעה וביל שוחרר מהכלא...
פרוצדורה לעומת מהות
הפרוצדורה בעניין זה גברה על המהות; בהחלטת ביטול האשמה, הדגש היה על הפרת ההבטחה של המדינה כלפי ביל קוסבי, ולא על המעשים שנעשו, ככל שנעשו.
המסר: אם האזרח עושה עסקה עם המדינה - הוא מצפה, ומגיע לו כדין, כי המדינה לא תפר את ההבטחה כלפיו, וכלל זה גובר על המהות.
מדובר בעיקרון בסיסי של זכויות הפרט; הבטחה של הממסד - צריך לקיים, על כל הנובע מכך ועל כל הכרוך בכך.
במדינת ישראל יש "ערך מסוים" להבטחה מנהלית, שדומה להבטחה אשר הובטחה לביל קוסבי אך מדובר בתחום אחר.
[לו ביל קוסבי היה מורשע בארץ - הוא לא היה משתחרר, כפי שקרה בארה"ב].
ראה פרק "הבטחה מנהלית" בספרי "ליקויי בניה" כרך ג' בהוצאת בורסי - עמ' 304 עד 310.
בקליפת אגוז:
"... הפסיקה הכירה בתוקפה של ההבטחה המנהלית, ובד בבד התנתה הכרה זאת בתנאים הדומים בעיקרם לאלה שעומדים ביסוד תוקפו של חוזה"
[ע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל, שופט: א' ריבלין].
ואין זו הפסיקה היחידה בעניין חובת קיומה של ההבטחה מצד המדינה כלפי האזרח.
סיכום
חופש האזרח וזכויות הפרט, אינן רק סיסמאות ריקות מתוכן, אלא ערכים שיש ליישמם וישנה דרך ליישמם. המדינה המובילה בעולם בתחום זה היא ארצות הברית, ויש ללמוד ממה שמתחולל שם - לעומת מדינות אחרות, המהוות את רוב מדינות תבל.