מדיניות משרד הפנים אינה גוברת על הוראות החוק, התקנות, התקנים וההלכות הפסוקות
על פי פסק הדין המנומק של בית המשפט העליון בע''א 6092/00 כדורי בע''מ נ' אוטמזגין, שופטים: א' מצא, מ' חשין, א' גרוניס, על הקבלן לעמוד במשימה של התאמה לתקן שחל במועד מסירת הדירה, ואם לא מתאפשר לקבלן לעמוד בכך, יפצה את הדייר בהפרש העלות בין ביצוע ע''פ התקן שחל במועד מסירת הדירה לבין העלות בפועל.
הנחת יסוד היא, כי מגיע לרוכש דירה - נכס אשר בנוי על פי כללי התקנות והתקנים, ולא פחות מכך. ראה הרחבה בעניין זה בפרק ''התקן החל, בתקנה בת תוקף'' בספר ''ליקויי בניה כרך א''' עמ' 391 עד 401, בהוצאת ''בורסי'' (מאת: אברהם בן עזרא).
גורם במשרד הפנים - ''האגף להנחיות ולתקנות תכנון ובניה'', מאשר במכתביו (כתשובות אל הפונים אליו) - כי
''מדיניות משרד הפנים היא כי המועד הקובע לתחולה של דרישות בתקנות התכנון והבניה לרבות תחולת תקנים ותיקוני תקנים אשר התקנות מפנות אליהם הוא יום מתן ההיתר.''
וזאת - עם כל מיני הסתייגויות ממדיניות זו, בגוף אותו מכתב.
מדובר בשני מכתבים מטעם אותו גורם:
הראשון מיום 27.3.2003 המובא להלן ככתבו.
המסמך השני נושא תאריך 2.01.2008, ובו הקביעה כי מדיניות משרד הפנים היא, כי המועד הקובע לתחולת דרישות התקנות והתקנים הוא מועד מתן היתר הבניה – מסויגת, מותנית, אף מתנצלת, ולהלן ציטוט:
''אוסיף אציין כי ניתן למצוא אימרות אגב בפסיקות ביהמ''ש מהן עולה כי קיים מועד קובע אחר. למיטב ידיעתי יש תקן רשמי אחד שיכול שנוגע למעקות זכוכית...''
עינינו הרואות כי במסמך השני, מוזכרות כלאחר יד ''אימרות אגב'' אחרות של בית המשפט לפיהן עולה כי המועד הקובע לתחולה אינו מועד מתן היתר הבניה...
לא מדובר רק באמרות אגב, אלא מדובר בדברו של בית המשפט העליון בהרכב 3 שופטים, הקובע הלכה לאור החוק והתקנות, ועל כן מכתבי ''האגף להנחיות ותקנות תכנון ובניה'' במינהל התכנון של משרד הפנים אינם הנחיה אלא הטעיה.
קבלן הבונה בניין צריך לבנות על פי הוראות החוק והתקנות. הוא אינו פטור מקיום הוראות התקנות והתקנים, הקיימות והידועות במועד הבניה, ואינו אמור לבנות על פי תקן ישן שהיה בר תוקף בעבר ביחס למועד הבניה, ישונה.
''מדיניות משרד הפנים'' מעודדת עבירות בניה, של ביצוע עבודות בניה בניגוד לתקנות ולתקנים, ויש לדחותה בשתי ידיים ולהעדיף את הוראות התקן, התקנה, החוק, כפי שנפסק ע''י ביהמ''ש העליון.