טיבן של שאלות הבהרה

שאלות הבהרה מוגשות למומחה מטעם בית המשפט, במטרה להבהיר את חוות דעתו במקום בו היא לא ברורה דיה, וכן גם כדי לוודא מהי כוונתו של המומחה ולתת לו "סולם לרדת מהעץ", כאשר הוא הביע דעה מקצועית השנויה במחלוקת ועמדתו לא נראתה נכונה, למי שמגיש את השאלות.

הפרקטיקה המשפטית היא, שבגין תשובות לשאלות הבהרה המומחה גובה שכר טרחה נוסף על שכר טרחתו עבור הכנת חוות דעתו, שהרי הדבר דורש ממנו לבצע עבודה מקצועית נוספת, והשאלה העולה היא האם מגיע למומחה שכר בגין תשובותיו; אם כן, יהיה כדאי לו להוציא תחת ידו חוות דעת המנוסחות באופן לא ידידותי, והמזמינות שאלות הבהרה. על ידי כך שכר טרחתו הכולל - יתפח...

בעניין זה קבע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר מנחם רניאל, סייג, ובהחלטה בתיק א' 26089/99 זינו יוסף ועדנה נ' חב' גב ים ואח', מיום 13/06/2004, החליט כדלקמן:

"אין המומחה זכאי לשכר, כאשר היה עליו לבצע עבודה זו, זה

כבר, במסגרת עבודתו".

לאמור: אם מדובר בהבהרת חוות דעתו, הרי מלכתחילה היה עליו להגישה לבית המשפט ולצדדים באופן שהיא תהיה ברורה, ולכן, עבור ההבהרה לא מגיע שכר טרחה נוסף.

הייתי מוסיף וטוען, כי במקרה שהשאלות הן אכן במטרה לקבל הבהרות, הרי המומחה אמור להודות לשואל על אשר נתן לו את ההזדמנות לתקן את חוות דעתו, כך שהיא תנוסח בשפה השווה לכל נפש, דבר שהיה עליו לעשות מלכתחילה.