המנהיג הבא, נמצא כאן

כשם שאין לקשור כתרים על ראשו של בני בגין בזכות אביו, ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, כך גם לא ייפגעו זכויותיו ותדמיתו של בני בגין, בגין התנהלותו של בנו אבינדב.

העקרונות

אין ספק כי ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל עתיר זכויות, ודרכו ראויה לכבוד ולהערכה, בין אם מדובר בקבלת דרכו, או בהתנגדות לה.

באותה נשימה צריך לומר שמעשיו והגותו של אבינדב בגין, שאינם חופפים לאלו של סבו ולאלו של אביו, לא אמורים לא להאדיר ולא להעיב על שמו של האב בני, כמו גם הסב מנחם, יזכו כולם לחיים ארוכים.

איש יישפט לפי מעשיו הוא.

שושלת

נתחיל בנכד.

הנכד כבר בן 47, למד ב"בצלאל" ואפילו כתב ספר ["סיום הסכסוך" – בהוצאת "אחוזת בית"] בהיותו בן 35. הוא היה מפורסם בהפגנותיו למען תושבי בילעין הערבים, וידוע בדעותיו שבלשון המעטה אומר רק כי אינן חופפות לדעות סבו, ואינן דומות לדעות אביו.

האם בשל שיוכו הביולוגי, כ"בנו של-", וכ"נכדו של-", צריך לתת לו זכויות?! וודאי שלא, ואף אחד גם לא נותן [כמעט].

העקרונות

לכן גם את ההתייחסות אל בני בגין, כיום חבר כנסת שפרש מהליכוד לטובת מפלגה אחרת אליה חבר, צריכה להיות על פי פועלו ולא על פי פועל אביו.

לא כבוד ולא הדר, לא מלך ולא נסיך, אלא גיאולוג עם זכויות, שדרכו המדינית שנויה במחלוקת ודרכו הפוליטית מסבה בשלב זה נזקים למדינת ישראל, בכך שמאפשרת למפלגות השמאל הקיצוני לנהל את המדינה ביד רמה, גם אם [איך לא] למורת רוחם של מי שהיו בעבר הקצר - ימין מדיני, ואפילו ימין שכונה קיצוני.

אף על פי כן, אזכיר נשכחות:

מנחם בגין – אלוף הנאומים – דיבר אל פשוטי העם, ועיקר כוחו האלקטוראלי - הגיע מהם. ההדר המיוחס לו, לא גרם לו להתנתק מההמון, שהעריצו.

ההמשך

יש גם הדר אחר, הדר שמרומם לכאורה את הנבחרים מהעם בהיות "האיש עם ההדר" – מנותק, מרוחק, מתנשא, יהיר. אלה, אחרים ושונים ממנחם בגין. דומה כי יורשו אינו אחד מה"נסיכים", אלא דווקא אחר, אהוב על פשוטי העם שזכו וזוכים ללגלוג ולזלזול מהמורמים מעם, יורשו אינו אלא המנהיג אהוב העם שקיבל בבחירות האחרונות 36 מנדטים, והוא למעשה המנהיג הבא.

יש כאן גם מדינה

מדינת ישראל זקוקה [לא אומר: "היום יותר מתמיד", כי תמיד הייתה זקוקה] למנהיג חזק ומוביל, לעת שלום ושגשוג כלכלי, כמו לעת מלחמת קיום והבסת האויב.

אכן, מנהיג כזה לא תמיד בנמצא – הא ראייה שהשמאל מחפש, מאתר ומאלתר אחד כזה כבר דור שלם ולא עולה בידו הדבר, ובימין המנהיג הדרוש למדינה הוא פשוט קיים "בהישג עד", אותה יד שמיועדת להיות מושטת לקלפי, מזהה את האות, שולפת פתק ומשלשלת אותו לתוך תיבת האותיות, המסמלת יותר מכל את הדמוקרטיה.

אותה יד של הפרופסור, איש ההגות מהאולימפוס האוניברסיטאי, ושל "עמך ישראל", שלעתים קצת מתבלבל נוכח שאלת-ריאיון במרקע, ונראה קצת אחרת, מהתדמית של ההוד וההדר.