החזר מלוא שכר טרחת מומחה צד לדיון
מאמר זה נכתב לאור הפרקטיקה הנקוטה על ידי חלק מהשופטים, לזכות את התובע בחלק יחסי של החזר הוצאות ושכר הטרחה של מומחים, בהתאם לתוצאות פסק הדין.
ראשית דבר, יצוין כי להצלחה חלקית של תביעה בגין ליקויי בניה יש סיבות רבות ומגוונות, שהן ברובן מחוץ לשאלה האם חוות דעתו של מומחה התביעה הינה נכונה, ראויה ומוצדקת. להלן מקבץ חלקי של גורמים שונים המשפיעים על סכום פסק הדין:
- ישנם ליקויים ואי התאמות שאינם באחריות הנתבעים, ואף שאלה קיימים בנכס, הנתבעים [לפי החלטת בית המשפט] לא אחראים לקיומם. מומחה התביעה אינו אמור להתייחס בחוות דעתו לנושא האחריות, ושאלת האחריות מתבהרת בין כותלי בית המשפט ללא מעורבות המומחה. ככל שלא נפסק פיצוי בגין ליקוי מסוג זה, אין הדבר מעיד על פגם שנפל בחוות הדעת המקצועית.
- לבעיה אחת יש בדרך כלל מגוון פתרונות, וייתכנו הבדלי גישות בעניין זה. יש מומחה הקובע כי כאשר קיימת אי התאמה בגובה המעקה צריך להתאים את גובה המעקה לדרישות התקן, ויש מומחה שקובע כי הפרש של 2 ס"מ או אפילו 5 ס"מ לא מצדיק את התיקון הנדרש כדי ליצור התאמה לתקן. גם במכלול הפסיקה קיימות גישות שונות. ככל שביהמ"ש קובע שהליקוי ישאר על כנו ולא יינתן פיצוי, הדבר לא גורע מאום מחוות דעת שבה כלול הליקוי כפי שהוא עם עלות תיקון.
- כידוע, תקנות התכנון והבניה הן מחייבות, ולפעמים אדריכל מטעם הקונה שקיבל רשות מהקבלן לתכנן שינויים, מתכנן שינוי שיוצר אי התאמה לתקנות. המומחה רושם ליקוי זה כי לדעתו הקבלן היה חייב לבדוק את התכנית – אף שהוכנה מטעם הדיירים, ולנטרל אותה מכל ליקוי ואי התאמה. בית המשפט עלול לפסוק כי הדייר לא יזכה בפיצוי בגין ליקוי זה. יש פסיקה ענפה המבהירה כי האחריות במקרה כזה הינה על כתפי הקבלן, אולם מסיבות שונות הדייר לא מסכים להגיש ערעור. גם במקרה זה, הליקוי נקבע במקצועיות, אף שלא התקבל בגינו פיצוי.
- ליקוי x בנכס אושר, אך ביהמ"ש העדיף לפסוק פיצוי על דרך ירידת ערך – שהוערכה בסכום קטן מעלות התיקון...
בכל אחד מהמקרים הנ"ל הובאה דוגמא הלקוחה מתיק ליקויי בניה אמתי, וישנן דוגמאות רבות אחרות המסבירות את חלקיות פסק הדין ביחס לסכום שעל פי חוות הדעת.
נימוק נוסף, במישור העקרוני, הובא בהחלטה מנומקת של בית המשפט המחוזי בחיפה, בש"א 9696/03 סגל אבי ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', שופט: ר' סוקול, החלטה מיום 23 לפבר' 2004, מובאת בספר "ליקויי בניה" כרך א' מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" עמ' 248. להלן ציטוט:
"שכ"ט המומחה מטעם התובעים, מר בן עזרא
הנתבעים טוענים כי בית המשפט לא קיבל את הערכת המומחה ולכן אין להחזיר לתובעים את הוצאותיהם לתשלום עבור אותו מומחה. טענה זו אין לקבל. הגשת תביעה בעניין שבמומחיות מחייבת צירוף חוות דעת. לפיכך, יש לאשר הוצאות סבירות למומחה עבור הכנת חוות הדעת. מאידך, אין מקום לאשר החזר הוצאות עבור "ייעוץ שוטף" לתובעים. יתכן שהתובעים זכאים להחזר הוצאות עבור ייעוץ לקראת חקירת מומחה, אך כל הקבלות שהוצגו מתייחסות לייעוץ נרחב יותר וקשה לקבוע, בהעדר ראיה, מהי ההוצאה הסבירה לשם הכנתם לחקירה. לפיכך אין מקום לפסוק תשלום בעניין זה. התוצאה הינה כי יש לאשר לתובעים סך של 75,574 ש"ח עבור שכר המומחה. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין (1.6.03) ועד התשלום המלא בפועל."
בית המשפט הסביר כי מכיוון שהגשת תביעה בגין ליקויי בניה מחייבת הכנת חוות דעת, הרי שיש להחזיר הוצאות הכנתה גם אם הפיצוי שמתקבל בסופו של יום הוא חלקי. בנוסף, אישר בית המשפט החזר הוצאות מומחה עקב ייעוץ לקראת חקירה [של מומחה בית המשפט – כפי שהיה בפועל], ובעניין זה הגיע העת לחשוף חלק חשוב בעבודתו של מומחה והוא הכנת עורך הדין בחקירת מומחה בית המשפט או מומחה נגדי. חקירה מסוג זה כרוכה בניתוח מסקנות שגויות מבחינה מקצועית, בהבנת תקני בניה ומסמכים מקצועיים אחרים שאינם ידידותיים לקורא שאינו איש מקצוע בתחום הבניה, בהסבר תהליכי תכנון ועוד. בנושא זה מושקעים ידע ועמל רב שבדרך כלל ממומנים על ידי הלקוח, או שנחסכים – דבר שגורם לירידה באיכות החקירה, ודרך פגיעה בחקירה – פגיעה בפסק הדין.
