התשוקה לבית

דויד המלך הביע את תשוקתו לבית בפסוק הבא:

"גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי." [תהלים, פרק פ"ד פסוק ד'].

והראב"ע [רבי אברהם בן עזרא] מפרש:

"אמר רבי משה [*] כי העוף שתולדתו לברוח מיישוב בני אדם יחוג למקום הכבוד מקום הקורבנות הקרובים לפניו דרך משל והם עושים כן אולי היו קרובים אל מזבחך שידעו מקום המזבח על כן שתה שם אפרוחיה, ורבי יהודה בן בלעם [**] לעג לר' משה, כי מה יש בעופות, רק הפירוש כי נכספה נפשי לחצרות ה' ואל מזבחותיך ואני מתנודד ולא אמצא מה שאחפוץ, והנה הציפור מצאה בית וקן, ואני אינני מוצא".

הראב"ע מצר על כך שהוא לא מוצא בית, ואפילו הציפור – מצאה.

הוא דוחה את הפירוש המאציל על הציפור, ולו בהשאלה, כיסופים אל מזבח ה' או ידיעה היכן הוא נמצא, ועושה זאת באמצעות פרשן תנ"ך אחר, ר' יהודה בן בלעם, שדבריו מאומצים על ידי הראב"ע.

בפירושו של עמוס חכם, יש תיאור התשוקה לבית:

"אפילו הציפור, שדרכה לשוטט בעולם ולנדוד ממקום למקום, מגיעה סוף כל סוף אל מקום שהיא בונה בו את ביתה – את קינה."

הראב"ע מכוון לגורלו האישי, שהרי הרבה לנדוד בחייו, כמו גם לגורלו של עם ישראל בגלות. הבית הוא אנטיתזה לנדודים, אליו שאף המחבר, והתשוקה לבית באה לידי ביטוי ציורי על ידי דויד המלך בתהלים.

=-=-=-=-=-=-=-=- 

[*] ר' משה הוא ר' משה הכהן בן ג'יקטילה, הידוע בכינויו "הנקדן", פרשן תנ"ך, חי בספרד 1020-1080. היה ידוע כבר-פלוגתא עם ר' יהודה בן בלעם.

[**] ר' יהודה בן בלעם – פרשן תנ"ך חי בספרד 1000-1070.

-          הראב"ע – פרשן תנ"ך 1089-1164.

-          עמוס חכם – הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, פרשן תנ"ך 1921-2012.