מומחה יכול לעבוד לבד

כשמומחה מטעם בית המשפט מתמנה לשם בדיקה מקצועית של נכס, במקרים רבים הוא מעודד את הצדדים לדיון, לגרום לכך שבמועד בדיקתו יהיו נוכחים גם מומחי הצדדים ובאי כוחם, וכאשר נבצר ממומחה צד לדיון להגיע לבדיקה – המועד שנקבע מבוטל, וממתינים לקביעת מועד מוסכם אחר, לשם בדיקת הנכס. כך גם לגבי תיאום על באי-כוח הצדדים.

אין ספק כי מומחה בית המשפט, חש באותו מעמד רב משתתפים, כי הוא בעל חשיבות יתרה, וכולם משחרים לפתחו, נזהרים בכבודו, ומעריפים עליו שבחים בין בגלוי ובין ברמזים, שכן כולם יודעים שגורל התיק מצוי ונתון בידיו.

ובכן, צריך לעשות סדר, ולגלות כי גורל התיק לא נתון בידיו של מומחה בית המשפט, הוא לא זקוק לסיוע של מומחי הצדדים או באי כוחם לשם בדיקת הנכס, ואירוע רב משתתפים מסרבל את התהליך ופוגע בו, אף כי מספק הנאה ותחושת חשיבות מלאכותית ומזויפת למומחה.

ראשית דבר, מומחה המתמנה ע"י בית המשפט, אינו זקוק לנוכחות המומחים של הצדדים לדיון בזמן בדיקתו, וכשם שכל אחד ממומחי הצדדים בדק את הנכס בעצמו ללא קבלת סיוע מאחרים, גם מומחה בית המשפט מסוגל לכך.

לטענה כי כאשר מומחה ביהמ"ש נתקל במהלך הבדיקה בפריט שאינו ברור לו די צורכו, כי הוא לא מוסבר כהלכה בחוות דעת א' או ב', ולכן המומחה צריך לקבל סיוע על אתר, והבהרה מהמומחה שכוונתו אינה נהירה – יצוין כי במקרה כזה, יכתוב מומחה בית המשפט בתוך חוות דעתו כי הפרט בו מדובר - לא ברור או שאינו נכון, או שהליקוי תוקן. חלופה זו עדיפה עשרת מונים על פני דיון קולני בשטח, ויש להניח כי לכל צד יהיה מה "לתרום" לאותו דיון, וחזקה כי יעשה זאת...

מומחה הממונה ע"י ביהמ"ש אינו אמור, ואינו מוסמך, לחקור את הצדדים בשטח בזמן בדיקתו. מומחה בית המשפט אינו אמור לעודד צד לדיון לספק לו מסמכים שלא סופקו ולא צורפו לכתבי הטענות, וככל שהוא זקוק לתכנית או למסמך, שאינם מצויים בידו – ישנה דרך משפטית סדורה, להגיש בקשה לביהמ"ש כדי שיאפשר לצדדים להעביר אליו מסמכים ותכניות, ככל שימצא לנכון.

מן הסתם, יש גם אפשרות לצד לדיון להתנגד לבקשה מסוג זה (או לפניה תחת כותרת אחרת) של המומחה אל ביהמ"ש, ואילו ב"משפט שדה-זוטא" המקובל במקומותינו – נרמסת זכות ההתנגדות, והעברת המסמך מבטלת את הרלוונטיות של ההתנגדות.

ריבוי נוכחים עלול להעלות את הלהבות של הסכסוך, שלא לצורך.

להלן החלטת בית משפט השלום בחיפה, בבקשת התובעים (מס' 3) בת"א 16857-08-11 וירצברגר נ' שרביב בע"מ, להלן ציטוט ההחלטה בשלמותה:

"בית המשפט השלום בחיפה

ת"א 16857-08-11 וירצברגר ואח' נ' שרביב בע"מ

בקשה מס' 3

בפני     כב' השופטת מעין צור

התובעים                                         1. אליעזר וירצברגר

                                                        2. אמירה וירצברגר

נגד

הנתבעת                                               שרביב בע"מ

 

החלטה

מונחות בפניי בקשות ותגובות מטעם הצדדים והמומחה שמונה לבדיקת הדירה נשוא ההליך (בקשת התובעים המתייחסת גם לתיק זה הוגשה בתיק 9971-08-11).

לאחר עיון בהן, ולנוכח עמדת הצדדים והמומחה, הנני מורה כדלקמן:

המומחה ישלים את עריכת חוות דעתו. בביקוריו בדירה יהיו נוכחים רק התובעים או מי מהם, ונציגים מטעם הנתבעת שמספרם כמספר התובעים (דהיינו אם יהיה נוכח רק אחד התובעים ישתתף נציג אחד של הנתבעת, ואם יהיו נוכחים שני התובעים ישתתפו לא יותר משני נציגים מטעם הנתבעת). המומחים מטעם הצדדים וב"כ הצדדים לא יהיו נוכחים בביקורים.

המומחה יגיש לבית המשפט פירוט של רכיבי שכר הטרחה וההוצאות בסך 2,500 ש"ח שהוא מבקש שבית המשפט יפסוק לו עבור יום 30.05.12 הואיל והבקשה לפסיקת שכר הטרחה רלבנטית לתיק 9971-08-11 (שבו התובע הוא יבגני בולוטין) ולתיק 21501-08-11 (שבו התובעים הינם לאוניד ואנה לב), מתבקש המומחה להתייחס לכל אחד משני התיקים בנפרד על מנת שכל אחד מן התובעים בשני התיקים יחויב לשאת בחלקו.

ניתנה היום, כ"ג סיון תשע"ב, 13 יוני 2012, בהעדר הצדדים."

-----*-----

את הדיירים ייצגה עו"ד טל רבינוביץ'.

בנסיבות כפי שהיו, בית המשפט קבע כי המומחה מטעמו יבצע את בדיקותיו ללא נוכחות מומחי הצדדים וללא נוכחות באי כוחם, אלא בנוכחות מינימלית, וזאת למען יעילות הבדיקות.

הצדדים לא ערערו על החלטה זו, אלא יישמו אותה בפועל.

זאת ועוד, אין שום רמז בתקנות סדר הדין האזרחי בעניין מינוי מומחים וסדר עבודתם, לכך שחלה, לכאורה, חובה לאפשר נוכחות מומחים במועד הבדיקה של מומחה צד לדיון.