סיפור במינוי מומחה, עם סוף טוב

בית המשפט המחוזי ביטל החלטת בית משפט השלום, שהייתה עלולה לעוות דין

מבוא

הסיפור שלהלן מובא ללא סימנים המזהים מי הוא השופט ומהי זהות הצדדים בתיק, כי מדובר בתיק "חי" שטרם ניתנה בו הכרעה שיפוטית.

סיפור המעשה מתחיל במינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

מהלך העניינים

השופט מינה כהרגלו את אחד המומחים המקבלים מינויים דרך קבע מבתי המשפט, כמקור פרנסה עיקרי. לאמור, מדובר באחד המומחים שהמומחיות שלהם היא בעיקר בחיווי דעה מקצועית.

אותו מומחה, בחן את כתב המינוי וגילה כי עורך הדין [בא כוח הדיירים], אינו לרוחו, לא מקובל עליו - ועל כן הודיע לבית המשפט כי אינו מוכן לקבל על עצמו את המינוי, כל עוד בא כוח הדיירים הוא עו"ד x.

בא כוח הדיירים עורך דין x הגיש בקשה מתאימה לבית המשפט שעיקרה היא קבלת רשות ערעור על ההחלטה למנות את המומחה כמומחה בתיק, במטרה להחליף את המינוי, שהרי אם המומחה עצמו מעיד כי אינו מוכן לקבל על עצמו את התיק, חזקה עליו כי יש לכך סיבות מספיקות וביהמ"ש לא צריך להתערב בכך. אלא שביהמ"ש סבר אחרת, והודיע לאותו מומחה כי אם ימאן לשמש מומחה מטעם בית המשפט, אזי השופט ייקח זאת בחשבון בתיקים אחרים ולכן מוטב כי ייאות לקבל על עצמו את המינוי.

המומחה חזר בו מעמדתו הראשונה - והביע את הסכמתו לשמש מומחה מטעם ביהמ"ש, למרות שבא כוח הדיירים נותר עו"ד x.

התפנית

כאן ב"כ הדיירים יצר תפנית, והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את בקשת הרשות ודן בה.

בית המשפט שבערעור, קבע כי אין לכפות על מומחה לקבל מינוי בו אינו חפץ וביטל את המינוי.

ביטול המינוי הוא מבחינת הדיירים סוף טוב, כי בקשתם התקבלה.

הטעות של ביהמ"ש שבערעור

אף על פי כן, בית המשפט המחוזי נתפש לכלל טעות בכך שקבע כי המומחה רוצה להימנע מהמינוי: אכן בשלב מוקדם רצה המומחה להשתחרר מהמינוי, אולם לאור עמדת בית המשפט הכוללת התניה ורמז כי אם לא יקבל על עצמו את המינוי תיפגע עבודתו כמומחה מטעם בית המשפט – הסכים לשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש, ויש לראות בהסכמתו - את רצונו.

לשון אחר, תוך התחשבות במכלול הנסיבות והנתונים, ובמיוחד עמדתו של בית המשפט בעניין מינויים נוספים, החליט מומחה ביהמ"ש לקבל על עצמו את המינוי, וזהו רצונו של המומחה שהיה צריך לעמוד מול עיני בית המשפט.

מה שהיה בעבר [כאמור, בגלל מינויו של x כבא כוח הדיירים – המומחה סרב תחילה לקבל את המינוי כמומחה ביהמ"ש] – הוא נחלת עבר, וללא שום תוקף ורלוונטיות. הייתה מאז התפתחות נוספת, כפי שמתואר לעיל, ובסופו של יום – מומחה בית המשפט רצה במינוי, על אף שעורך הדין x נותר כבא כוח הדיירים, אך כאמור טוב שהמינוי בוטל.