המומחה אינו משפטן
חוות דעתו של מומחה, אינה אמורה לכלול הכרעות משפטיות ובכך לכבול את בית המשפט לקונספציה משפטית שאולי היא שגויה, כי המומחה אינו משפטן ולא בזכות הידע המשפטי שלו הוא מונה לתפקידו כמומחה.
דברים אלו יפים גם כלפי מומחה לבניה, שהוא – בנוסף להשכלתו בתחום הבניה – גם בעל השכלה אקדמית בתחום המשפט, כאשר את מינויו הוא קיבל בזכות הידע שלו בבניה [ולא במשפט].
מומחים רבים [כם ללא השכלה משפטית] שוגים בכך, וכוללים פרטים משפטיים כחלק מחוות דעתם, בין באופן ישיר ואקטיבי ובין באופן פסיבי – ולא כנושא עיקרי בחוות דעתם.
באופן אקטיבי, יש ומומחה קובע בחוות דעתו קביעה משפטית ומשתית עליה תיאוריה שלמה. אמנם המומחה חייב לעתים להשתמש בנתונים ובעובדות כמו גם בהחלטות שיפוטיות, אולם הוא לא מוסמך להכריע בסוגיות המשפטיות.
באופן פסיבי, יש ומומחה בית המשפט נמנע מלהתייחס לטענה משפטית המועלית על ידי צד לדיון מתוך גישה כי טענה זו לא נכונה, ואז, הוא נמנע מלחוות את דעתו למקרה שהטענה בה מדובר היא נכונה.
במקרים קיצוניים, יכול בית המשפט לפסול חוות דעת בשל היותה חוות דעת משפטית במקום חוות דעת מקצועית.
כך נהג בית משפט השלום בתל אביב, בה"פ 200777/05 יובל בר דב נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופט: אטדגי יונה, [פדאור 329-49-06], להלן ציטוט:
"בענין הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם המבקש
1 .טענת משפטית הנכללת בחוות דעת מומחה היא עדות סברה, ואין לקבלה (א.הרנון, דיני ראיות, חלק שני, עמ' 292; ד"ר א. בן עזרא, עדות מומחה, עמ' 13). מרביתה ככולה של חוות דעת המומחה הינה פרשנות משפטית ומיעוטה בלבד ניתן להגדרה כחוות דעת מומחה.
חוות דעתה של גב' שורמן אינה מתקבלת.
ניתנת בזה הזדמנות שלישית למבקש להמציא חוות דעת מומחה, שאכן תהווה חוות דעת שבמומחיות בלבד, ללא ניתוח ופרשנות משפטיים.
כמובן, שאין למבקש כל מניעה להעזר בדעתה ובידיעותיה המשפטיות של המומחית בשלב הסיכומים ובמסגרתם, אולם אלה אינם יכולים להוות חלק מחוות דעת שבמומחיות.
על המבקש להמציא חוות דעת מתוקנת כאמור בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
המשיב רשאי להמציא חוות דעת נגדית בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת של המבקש.
הוצאות ההליכים הקשורים בבקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת ההוצאות שייפסקו בפסק הדין.
בענין הבקשה לצירוף תצהיר משלים ומסמכים נוספים
2 .למרות שצודק המשיב, עקרונית, בטענתו, כי המבקש יכל להוסיף מלכתחילה את המבוקש על ידו, הרי שמכיוון שהתיק מצוי עדיין בשלביו המקדמיים, אני מתיר למבקש לצרף תצהיר משלים כמבוקש על ידו ולצרף אליו מסמכים נוספים, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה משלים ולצרף אליו מסמכים נוספים בתוך 30 יום מקבלת התצהיר המשלים של המבקש.
3 .כדי לאפשר לצדדים לפעול על פי האמור לעיל, נדחה מועד ההוכחות ליום 7.2.07 שעה 11:30.
ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19/10/2006) בהעדר".
ראה גם ת"א 44514-05-15 סיגלית כהן ודן כהן נ' י. ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופט: אבישי רובס. בתיק זה נטען על ידי מומחה התביעה כי גג הבית של התובעים עשוי בניגוד למפרט מחומרים קלים במקום מבטון מזוין, ולכן מגיע לדיירים פיצוי לפי עלות החלפת הגג לגג בטון מזוין, ולעומתו טען מומחה הנתבעת המהנדס רפי [רפאל] גיל כי הגג נבנה לפי המפרט. הוא ביסס את טענתו על ניתוח משפטי שגוי, ובית המשפט פסק:
"בהתאם לחוות דעת המהנדס רפאל גיל, מומחה מטעם הנתבעת, הרי שהגג נבנה בהתאם להוראות המפרט והיתר הבניה [חלק זה של חוות הדעת עמוס בטענות משפטיות שאינן בתחום מומחיותו של המהנדס]".
בית המשפט דחה את דעתו של גיל ונימק זאת בהרחבה.
להלן דברי השופט רפי ארניה בת"א 9046-02-13 עמנואל בן חיים נ' אייל אטיאס, בית משפט השלום בראשון לציון, סעיף 20 בפסק הדין (פורסם באתר "פסק דין").
"20. בענייננו, המומחה מצא שלוש סיבות אפשריות לקריסת תא השאיבה הראשון: אפשרויות א' וב' (שבוודאות אינן באחריות הנתבע) ואפשרות ג' (שייתכן והיא באחריות הנתבע).
די בכך כדי להביא לדחיית התביעה בראש זה, שכן על התובע מוטלת החובה להרים את נטל הראיה להוכיח שהסיבה היחידה לקריסת התא נובעת מאפשרות ג'. זו מהותה של הדרישה להוכחת קשר סיבתי עובדתי – "causa sine qua non".
מקום שאפשרויות א' וב' הינן סבירות בדיוק כמו אפשרות ג', הרי שהתוצאה המתחייבת הינה שהתובע לא הוכיח ברמת ההסתברות הדרושה במשפט האזרחי את הסיבה בלעדיה אין לקרות הנזק, ומכאן שלא הוכיח את תביעתו.
בהערת אגב אוסיף כי כזכור המלצתו של המומחה הייתה לחלק את האחריות בין התובע לבין הנתבע נוכח ההיתכנות של אפשרות ג' .
תפקידו של המומחה הינה לסייע לבית המשפט לקבוע את ממצאי העובדה ביחס לאירוע נשוא חוות-הדעת. תפקידו של המומחה מוגבל לפן העובדתי בלבד. עליו להבהיר ולבאר בהתאם לניסיונו ומומחיותו את הפן העובדתי של האירוע.
פשיטא, שאין זה בסמכותו של המומחה לקבוע את האחריות המשפטית ביחס לגורמי האירוע, היה וחוות דעתו ביחס לגורמים אלה תאומץ על-ידי בית-המשפט. תפקיד זה מוטל על כתפי בית-המשפט בלבד:
"מומחה בית-המשפט אינו בא במקומו של השופט, ואינו מוסמך להתערב בשיקולים של שיפוט בחסות מומחיותיו או בחסות מינויו" (ראו ספרו של ד"ר אינג' אברהם בן עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית, התשע"ו – 2016, עמוד 65).
על כן, בענייננו, המלצתו של המומחה לחלק את האחריות בין התובע לבין הנתבע נוכח ההיתכנות של אפשרות ג' אינה בתחום סמכותו. היא אינה מתיישבת עם דיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים בשיטתנו המשפטית, ולא מצאתי לנכון לאמצה."
ראה גם פסק דינו של בית המשפט העליון – רע"א 1138/12 אי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבריאות ואח'. נתבקשה בקשה לקבל רשות ערעור במטרה לשנות פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בו נפסלה חוות דעת מומחה בגלל שהמומחה חרג מתחום מומחיותו ודן בחוות דעתו בשאלת האחריות.
להלן תיאור מפי בית המשפט העליון של פסק דינו של בית המשפט המחוזי:
" 5. בית המשפט החליט לקבל את בקשתו של המשיב, ופסל את חוות דעתו של המומחה, בנימוק שמדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם נדרשת פסילה, מחמת פגם משפטי היורד לשורש העניין. לאחר שבית המשפט המחוזי עמד על מרכיבי שיקול הדעת שעליו להפעיל במקרה הנדון, כפי שעוצבו בפסיקה שעניינה פסילת חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט, הוא קבע, כי המומחה מונה לצורך קביעת הנכות הרפואית בלבד, וחרג מהמוסכם בין הצדדים כשהרחיב "בקשר לאופן התרחשות האירועים; לקשר הסיבתי בין האירועים לבין מחלת הנפש ממנה סובל המבקש; ולאחריות בית החולים" (עמ' 3 להחלטה). נקבע, כי כתוצאה מהחריגה מהסכמת הצדדים, גם נפגעה זכותו של המשיב להביא את כל הראיות והטיעונים הרלוונטיים לסוגיות השונות בהן עסק בסופו של דבר המומחה."
להלן דעתו של בית המשפט העליון:
"15. בשולי ההחלטה אוסיף, כי כלקח מהפרשה דנן, מוצע לשקול להנחות את המומחה באשר לעניינים שלגביהם הוא מתבקש לחוות דעה, כאשר עסקינן במקרה כגון דא, בו יכולות להיות כרוכות, לכאורה, גם שאלות של חבות וכו'. שהרי המומחה הרפואי אינו משפטן ולא תמיד ברור לו מה גדר סמכותו במקרים אלה. יתכן שהמומחה הניח באופן טבעי, מבחינתו, שעליו להתייחס למכלול השאלות הקשורות לפרשה במלואה, כפי שנעשה בתיקי חבות. מתן הנחיה מתאימה למומחה עשוי היה למנוע את התקלה שאירעה במקרה דנן."
ישנן חוות דעת של מומחים להנדסה אזרחית הבנויות מתחילתן ועד סופן על אדני המשפט, ואם יסירו מהן את הרכיבים המשפטיים לא יישאר דבר. אכן, הנושא המשפטי משולב בנושא המקצועי ולא תמיד ניתן לבצע הפרדה בין השניים, אך דרוש ללכת בדרך המוצעת ולשמור על כמה כללים בנושא זה:
א. תמיד יהיה במרכז חוות הדעת הנושא ההנדסי-תכנוני ולא הנושא המשפטי.
ב. המומחה יסטה ויתייחס לנושא המשפטי, רק אם הוא נדרש לעשות זאת, בין לאור נוסח כתב מינויו ובין לאור הזמנת פרקליטו, וגם במקרים אלו יגביל את חוות דעתו לתחום מקצועיותו ולעולם לא ישמש "חותמת גומי" בידי שולחו ומשלם שכרו.
ג. המומחה יימנע מקביעת עמדה נחרצת בנושא השנוי במחלוקת מבחינה משפטית, וכשמדובר במומחה מטעם בית המשפט, רצוי שהוא ייתן סיכוי גם לעמדה משפטית שאינה תואמת לעמדתו הוא.
