מומחה אמור לספק מידע – ולא לבסס את חוות דעתו על ספקות
עמדתו המהססת של מומחה בית המשפט, לא מאפשרת לבית המשפט להכריע בסוגיות שבמחלוקת.
מבוא
בפסק דין מנומק של בית המשפט המחוזי בחיפה, ע"א 58708-01-22 רקפות בגבעה בע"מ ה' נציגות הבית המשותף ואח', שופטים: שרון נתנאל (אב"ד), עפרה ורבנר ודאוד מאזן, נמתחה ביקורת על מומחה בית המשפט במהנדס דן ברלינר, ובשל כך בית המשפט שבערעור הורה לביהמ"ש קמא למנות מומחה נוסף שיחווה דעתו בנושא חיפויי האבן במעטפת הבניין.
עיקר הביקורת
עמדתו המהססת של מומחה בית המשפט, לא מאפשרת לבית המשפט להכריע בסוגיות שבמחלוקת.
להלן ציטוט מסעיף 17 בפסק הדין (הדגשות הקו לא במקור):
17. "לטענה המרכזית בעניין חיפוי הבניין התייחס מומחה בית המשפט בתמצית בזו הלשון:
"בבדיקת מכון התקנים התקבלו ממצאים לפיהם חיפוי האבן אינו מתאים לתקן. ככל הנראה, חיפוי האבן בוצע בשיטה של הדבקה. ככל שנמסר, כיום, לאחר כ-5 שנים, לא התגלתה בעיה של נשירת אבנים. המהנדסים מטעם הקבלן ביצעו בדיקה של שליפת אבנים והתוצאה היא טובה. כמו כן הציעו להאריך את האחריות ל-15 שנה (במקום 10 שנים)".
בית המשפט שבערעור קבע כי לאור המחלוקת ובדיקות המעבדה בנושא חיפויי האבן של מעטפת הבניין, "מצופה ממומחה בית המשפט שיניח תשתית עובדתית ומקצועית שתאפשר לבית המשפט הכרעה במחלוקת..."
חוות דעת שאינה החלטית, לא מסייעת לבית המשפט.
ראה בעניין זה ציטוט מתוך ספרי "עיונים בחכמת הרלב"ג" בהוצאת "קורטוב" עמ' 48 – הציטוט הוא מתוך פירוש הרלב"ג (רבי לוי בן גרשון) לפרשת מקץ, בעניין עמידתו של יוסף בפני פרעה, ופירוש חלומותיו:
" "התועלת הרביעי הוא במידות. והוא שראוי לאדם שישאלוהו המלכים והגדולים שיודיע להם דבר מה, שלא יעלים מדרגת ידיעתו בדבר ההוא. כי בזה תהיה תשובתו יותר מקובלת. והמשל כי המהנדס אם ישאלוהו מעניין ההנדסה, אין ראוי שיאמר שאינו יודע בהנדסה, אבל יאמר שהוא עיין בחוכמה היא, והנראה לו מהעיון ההוא, הוא מה שישיב להם. כי בזה תתפייס יותר נפשם בתשובתו. הלוא תראה שיוסף כששאלוהו מפתרון החלום הראה בדבריו כי רוח אלוהים בו והוא יגלה לו פתרון החלומות. ולזה אמר "בלעדיי, אלוהים יענה את שלום פרעה". והיה זה סיבה שיאמר אליו פרעה "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו".
אין כאן עניין של תכונות הענווה אלא מילוי התפקיד המוטל על מומחה באשר הוא – מפענח צפונות החלומות, או יועץ הנדסי. [בשמשי כמומחה בנושאי תכנו ובנייה, עליי להעיד כי כך אני נוהג וכך נהגתי גם בטרם התוודעתי לדברי הרלב"ג החשובים הנ"ל]. "
(הדגשות הקו אינן במקור).
במאמר מוסגר, מומחה שאינו משוכנע בדבר מה – מוטב שיימנע מלהתייחס אליו בחוות דעתו, כי מצפים ממנו לכלול בחוות דעתו את מה שהוא יודע כמומחה, ולא את הרהורי ליבו.
להלן התייחסות נוספת, ספציפית, לגבי אופי ההתבטאות של המומחה (סעיף 20 בפסק הדין):
20. "בנוסף, הלשון בה נקט המומחה בחוות דעתו, אין בה כדי לסייע לבית המשפט להגיע להכרעות במחלוקת או כדי לאמץ מסקנותיו. המומחה ציין בחוות דעתו ביחס להתאמת העבודות לתקן: "ככל הנראה, חיפוי האבן בוצע בשיטה של הדבקה". הכיצד ניתן לתרגם הכרעה בנוסח "ככל הנראה" במאזן ההסתברות הדרוש על פי דיני הראיות, כדי להכריע במחלוקת הנדסית מקצועית הדורשת מומחיות. המומחה המקצועי נועד לפלס את דרכו של בית המשפט בהכרעתו בנושאים מקצועיים אלו, כשבמקרה זה, המומחה, לא סייע בידי בית המשפט במלאכה זו".
סיכום
במצב דברים זה, בית המשפט שבערעור החליט כי על בית המשפט קמא למנות מומחה נוסף בנושא חיפוי האבן של הבניין. השימוש בביטויים: "ככל הנראה", "רוב הסיכויים", "בסבירות גבוהה" וכיוצא בזה לא מאפשרים לבית המשפט להכריע בסוגיות מקצועיות, כי ביטויים אלו מבהירים שיש סיכוי לכך שהעדפתו של מומחה ביהמ"ש מוצדקת, אך יש גם סיכוי שלא כן הדבר.
