איטום חדרים רטובים

על פי המפרט הבינמשרדי לעבודות בנייה, שכינויו - "הספר הכחול", יש בפרק 8 הוראות לגבי איטום חדרים רטובים.

מהו חדר רטוב - היא שאלה שאין לה תשובה ישירה בתקנות, אך אפשר להסיק מהי התשובה הראויה מתוך התקנים, מפרטי הג"א והמפרט הבינמשרדי, מהו חדר רטוב שנדרש בו איטום.

האיטום ע"פ המפרט הבינמשרדי נדרש על פני הרצפה טרם עבודות ריצוף, תחת קירות, ועד לגובה העלול להירטב בקירות - 15 ס"מ מעל מפלס הריצוף.

חדרים רטובים ע"פ המפרט הבינמשרדי הם - "חדרי שירותים, מקלחות ומסתורי כביסה". כמובן שבכלל זה גם חדרי כביסה.

בחדרים רטובים, אסורה בניית קירות בשיטת הבנייה הקלה - אסורה, למשל, בניית קירות גבס, לרבות גבס ירוק שהוא ידוע כבעל עמידות גבוהה יותר ברטיבות.

האיטום בחדרים רטובים יהא משתי מערכות איטום:

מערכת ראשונה - על בסיס צמנט הידראולי מוגמש, עם רשת שיריון מוטבעת בחומר האיטום, עובי 2 מ"מ. המערכת הראשונה תיושם לפני (מתחת) לצנרת אופקית העוברת בחדר הרטוב.

מערכת האיטום השנייה, תבוצע מעל הצנרת ולאחר כיסויי בבטון/מדה בטון בכל השטח. איטום זה הוא על בסיס פוליאורטן ביטומני עם ארג שיריון בעובי 2.5  מ"מ. מערכת האיטום העליונה (השניה) תעלה 15 ס"מ מעל מפלס הריצוף - בקירות.

ביצוע כנ"ל משמעותו איטום תחת צנרת אופקית (מערכת ראשונה) + איטום מעל הצנרת האופקית (מערכת שניה), למניעת מעברי רטיבות מהשטח הרטוב לשטח היבש בדירה, ולמניעת רטיבות לקומה, תחת רצפת הדירה בה מבוצע האיטום.