קירות תומכים
סוגיות בתכנון קירות תומכים ותנאים ליציבות הקיר התומך.
גובה הקיר התומך בפועל הוא הפרש המפלסים של הקרקע בין שני צדי הקיר התומך - H1 בשרטוט. יש לחשב את הקיר התומך לגובה H2 כי את ההפרש בין H1 ל- H2 אפשר למלא באדמה או בכל חומר מילוי אחר בכל עת מבלי שתהיה בקרה לפעולה זו.
ישנם סוגים שונים של קירות תומכים - הקיר הפשוט ביותר לבניה הוא קיר תומך מאבני גוויל, ועל פי תקן 940 מהדורת דצמבר 1978, לא הומלץ לבנות קיר תומך הגבוה מ-3 מ' מאבני גוויל. הסיבה לכך היא שיציבות הקיר התומך מאבני גוויל, תלויה במידה רבה במיומנותו של הבנאי.
כדי להפחית את הלחץ הצדי המופעל ע"י הקרקע על הקיר התומך, מבצעים בכל שטחו פתחים לשחרור לחץ הידרוסטטי. פתחים אלו הם מבוצעים בשורות, שורה מעל שורה, כיוונם הוא בשיפוע היורד כלפי המפלס הנמוך של הקיר התומך, ומצד המילוי יש שכבת חומר גרנולרי המאפשר ניקוז.
קיר תומך שגובהו 2 מ' ויותר, דורש תכנון ע"י מהנדס מבנים רשוי, בעוד קיר תומך בגובה עד 2 מ' - מותר להנדסאי או מהנדס מבנים רשום לתכנן.
לקירות תומכים יש חובה להכין חישוב סטטי ולהפקיד את החישוב במשרדי הוועדה לתכנון ולבניה.
יש לשים לב לכך במיוחד במצב בו הקירות התומכים הם חלק מעבודות הפיתוח, וכביכול המהנדס החראי על תכנון הפיתוח הכללי, אחראי גם על תכנון קירות תומכים.
הקיר התומך הוא מבנה לכל דבר, ואין להקל ראש בתכנונו הקונסטרוקטיבי כאמור לעיל.
יש לדעת כי טבלה עם נתוני הקיר כפונקציה של הגובה - אינה תכנון, ואינה תחליף לחישוב סטטי.
גם פלט של תכנת מחשב אינו תכנון ואינו חישוב.
החישוב חייב להתבצע על פי כללי הנדסת מבנים, ולהוכיח עמידותו של הקיר התומך בלחצי עפר לסוגיהם, בלחץ הידרוסטטי כשאין פתחי ניקוז, וכן החישוב הסטטי חייב להוכיח עמידות נגד החלקה.
כשהקיר מחופה אבן, החיפוי צריך לעמוד בדרישות הכלולות בסדרת התקנים 2378 לפי סוג ושיטת הקיבוע.
מכיוון שהקיר התומך מגשר על הפרשי גובה, נדרש מעקה העומד בתנאי התקן 1142 מעל הקיר התומך לאורכו (ולא די בגדר רשת).
