סטטיסטיקה של בדיקות

חסרים שיקולים סטטיסטיים לבדיקות התאמה לתקנים של רכיבי בניין שונים, ומן הראוי שיותקן תקן אשר יסדיר זאת.

מבוא

 התקינה מתפרשת על פני נושאים רבים, ובכל מקום שיש תקן ישראלי ובו דרישות ספציפיות בנושאי תכנון ובניה - יש גם התייחסות, מפורטת או תמציתית, לשיטות בדיקה של התאמה לתקן וגם כאשר ההתייחסות הנ"ל אינה מפורשת, היא לכל הפחות משתמעת; לכל תקן המיועד ליישום, צריכה להיות דרך, וצריך להיות מנגנון, כדי לבדוק התאמה לתקן.

לשם כך קיימים מכונים ומעבדות, הפועלים על פי חוק ומורשים לבצע בדיקות.

בתחום זה - חסר ניתוח סטטיסטי, ויש צורך בהתקנת "תקן סטטיסטי" שימלא מחסור זה.

כיום, ההתייחסות הסטטיסטית של התקן לסטיות מותרות, והסיווג של תכונות החומר על סמך ממוצע וגודל המדגם, אינם מחושבים, אלא מאולתרים בדרך אינטואיטיבית.

אבן מקיר תנשור 

ידועה ומטרידה בעיית אבני החיפוי של מבני מגורים הנושרות מהמעטפת של הבניין ויוצרות בכך סיכון. התופעה שכיחה ופוקדת את הבניינים הגבוהים ורבי הקומות המחופים באבנים עם קיבוע באחת השיטות שבתקנים מסדרת 2378, כמו גם את הבניינים המחופים בפסיפס. כאשר מוכח כי החיפוי לקוי מהבחינה הבטיחותית, נושר מהקיר או רופף ועלול לנשור, מומחים בתחום נדרשים לבעיה ולפתרון.

הדרך הכי שכיחה לתחילת הטיפול בבעיה, מתחילה בבדיקה - כדי לדעת מהי חומרת הבעיה ומהו היקפה.

לצורך זה מתבצעות בדיקות מדגמיות של חוזק שליפה בשיטה הכתובה בתקנים, וכן מקובל לבצע סקר חיפוי הבניין באמצעות הצבת פיגום או במות הרמה כאמצעי הגעה לכל מקום במעטפת הבניין.

בעזרת אמצעי זה, מבצעים בדיקה פיזית של הקשה על האריח, (כל אריח), ועל פי הקול הנשמע - מחליטים אילו אריחים טעונים חיזוק. מדובר בשיטה פרימיטיבית, שלא אחת גם מאכזבת. לא נבדק כלל מהי רמת השמיעה של מי שמופקד על רישום הסקר, ואין קריטריונים של בחירת האדם המתאים לכך. זאת ועוד, לא ברור כיצד הוא יחליט - על סמך משמע אוזניים סובייקטיבי?!

[בבניין בן 12 קומות, 4 דירות בקומה, אבני חיפוי בגודל של 50*30 סמ"ר, יש בערך 20,000 אבני חיפוי - חומר למחשבה].

גם עם בדיקת המדגם הסטטיסטית יש בעיה לא פשוטה; נניח שבחזית צפונית, הכוללת מעל 5,000 אבני חיפוי, נבדקות 25 דגימות, שהן חצי אחוז.

נניח שהתוצאה מלמדת שהמדגם עומד בדרישות, על סמך הממוצע של חוזק השליפה ועל סמך שיעור הסטייה הממוצע. עדיין מתוך 25 האבנים הנבדקות, ייתכן קיומן של אבנים בודדות - אולי 2, אולי 3 - שהן עם הידבקות ירודה, ואלו האבנים המועדות לנשור.

האם המומחה מסכים ומאשר תרחיש, בו הוא יקבע, על סמך בדיקת תקן שנערכה על פי הנחיותיו, כי החיפוי תקין, ואף על פי כן כעבור תקופת זמן -  ינשרו אבני חיפוי ויגרמו לסיכון?!

ומהו הסיכוי שעל אף בדיקה זו - עדיין יש אבנים רופפות ומסוכנות, רבות, במיקומים שלא נבדקו בחזית הצפונית, במיוחד באזורים הידועים כאזורים המצויים בסיכון, כגון: מעקי מרפסות, אבני נדבך ראש, אבנים הצמודות למקצועות הבניין?

התשובה לכך לא קיימת.

לשם החלטה נכונה ואחראית, חסר תקן המסדיר את "הבעיה הסטטיסטית" הזו על סמך גישה מקצועית, ולא על פי אינטואיציה של מחברי התקנים מסדרת 2378, וגרוע מכך, אינטואיציה של המומחה, הקובע את נתוני המדגם.

התקן הנדרש אמור להתייחס לסוגי בדיקות שונות, ולא להצטמצם בבדיקות חיפויי חוץ.

תקן כזה, למועד כתיבת שורות אלו, לא קיים.

אחזקה וקיים

פעולות אחזקה, אינן תחליף לביצוע תקין.

בביצוע תקין, רכיבי הבניין בטוחים גם ללא פעולת אחזקה כלשהי, לפרק זמן של 50 שנה. רק לאחר מכן, יבואו פעולות אחזקה שוטפות שיתנו מענה לליקויים עקב בלאי - לא עקב ביצוע בניגוד לתקן ולכללי המקצוע. יש מי שמסיק מכך, כי קיים המבנים בהנדסה בנאית עומד על 50 שנה - מסקנה אינה נכונה.

קיים (אורך החיים) של מבני בטון מזוין הוא כדלקמן: 50 שנה ללא פעולות אחזקה כלשהן, ועוד תקופת זמן התלויה בגורמים רבים ושונים ויכולה להיות שונה ממקרה א' למקרה ב'. די להביט בסביבה הבנויה, ולראות בניינים מבטון מזוין יציבים ומתפקדים בני 100 שנה ויותר.

המלצות לסיכום

• ככל שקיים תקן ישראלי או מפרט מכון התקנים, יש לבצע על פי הוראות התקן/המפרט, ובמהלך הבניה (בהתאם לנסיבות או להוראות הרשויות והוראות המתכנן) - יש לבצע בדיקות תוך כדי הבניה.
• כאשר לרכיב בניהX  יש התייחסות בתקנים, אך ישנה גם אפשרות לבנות את הרכיב X בדרך אחרת - שלגביה אין תקן - צריך לבנות את רכיבX  בשיטה התקנית.

דוגמא: אין חולק כי בראש הקולטן צריך להתקין ברדס. הברדס יכול להיות מסוגים שונים, ומורכב מחומרים שונים. בסקירת התקנים הישראליים, יש תקן ישראלי מס' 677  החל על ברדס העשוי פח. ביצוע לפי התקן נותן מענה לכל הבעיות של הברדס - איטום עליון, פתחים אנכיים מסביב, מניעת חדירת חומרים לא רצויים אל הקולטן, יציבות וחוזק, ועוד כמפורט בתקן.

בבחירת סוג הברדס, אם בוחרים ברדס מגומי או מפלסטיק - משוחררים ממגוון הדרישות שבתקן, כי התקן דן רק בברדס פח.

לפיכך, כל עוד לא הותקן תקן לגבי ברדס שאינו מפח - נדרש להתקין ברדס פח, הבנוי והמותקן על פי הוראות התקן 677.

• כל עוד אין תקן סטטיסטי, המסדיר את גודל המדגם ומיקומו ונותן מענה לשאלות המנויות לעיל בפרק "אבן מקיר תנשור" - המתכנן והמומחה יתכנן/יבדוק את חיפוי החוץ לחומרה, וכך גם לגבי רכיבים אחרים של הבניין.